קל להקריב צבא של קנאים דתיים. אותם חיילים מחפשים גאולה מחייהם הקודמים, והישועה באה בדמות המוות שהופך אותם לקדושים מעונים. דאעש הלך צעד אחד קדימה – כותב מכון המחקר ראנד. מנהיגי הארגון הפכו את הטבח באחרים לעיקרון אסטרטגי, כאשר רציחת פעילי הארגון והתאבדותם של אחרים בפיגועים, מהווים את עיקר אסטרטגיית ההגנה שלהם. לא ניתן לצפות מארגון שחוגג ממותם של חפים מפשע, שתהיה לו אכפתיות כלפי פעיליו-שלו. אלו המגנים על הגבולות המצטמצמים של הארגון ואלו המבצעים במערב פיגועים בשמו, הם מצרך חד-פעמי.
אלו החוששים מהארגון, יכולים למצוא נחמה במצבו הנוכחי. דאעש מאבד שטחים ועשרות אלפי פעילים נהרגו בשנתיים וחצי האחרונות. מעטים מבין אלו שנשארו בחיים, ישרדו את הקרב הסופי והמכריע. ההערכה היא, שבשיא כוחו מנה הארגון עד 100,000 לוחמים. בסוף 2016 העריכו גורמים אמריקנים ש-50,000 לוחמים נהרגו; הבריטים מעריכים שהמספר האמיתי הוא מחצית מכך. בסוף מאי החזיקו כ-1,0000 מלוחמי הארגון במוסול, ו-5,000-4,000 לוחמים החזיקו בא-רקה. גם אם המספרים אינם מדויקים, זוהי ירידה מדהימה.
דאעש הגדיל את כוחו, כאשר גייס את העניים והמיואשים או איים עליהם כדי שיתגייסו. למרות שרוב הלוחמים הם קנאים דתיים שיקבלו את המוות בברכה, לא כולם כאלה. דאעש לא מתכוון להיכנע כאשר הוא עומד בפני תבוסה סופית במוסול וקרב על א-רקה. לא תהיה נסיגה ולא יהיה פינוי אזרחים. דאעש מכריח את הצעירים והזקנים לבצע פיגועי התאבדות. זה יהיה קרב עד הסוף.
נפילתן של מוסול וא-רקה לא תסיים את המאבק בארגון – מדגיש מומחי ראנד. במשך שנים מנהיגיו פעלו במחתרת בעירק, והם יוכלו לחזור לעשות זאת. מדיווחים שונים עולה שרבים מהם כבר עברו לאזורי לחימה אחרים, משאירים את הכפופים להם להילחם עד טיפת דמם האחרונה. ללוחמים הזרים יהיה יותר קשה לשרוד את המציאות של ירידה למחתרת, משום שהם אינם יכולים להתמזג בקלות באוכלוסייה המקומית. לאחר נפילתה של א-רקה, הם יהיו חסרי תועלת.
כמה מהלוחמים הזרים כבר עזבו. לפי רשויות אירופיות כ-30% מהלוחמים הזרים שהגיעו לסוריה כבר חזרו. אחרים אולי עברו לחזיתות אחרות. אלו שירצו לברוח כנראה יוצאו להורג, כפי שכבר דווח בעבר. אותם לוחמים עשויים לשמש כפצצות, והאזרחים - בתור מגינים.
גם אם אותם לוחמים יצליחו להימלט, הם ייתקלו בכוחות המקיפים את מוסול וא-רקה. שר ההגנה האמריקני,
ג'יימס מאטיס, הכריז לאחרונה על "קמפיין השמדה" של הלוחמים הזרים. אותם לוחמים מהווים איום על כל העולם, ולכן עדיף לחסלם במקום שבו הם נמצאים. אם הם מאמינים ביום הדין לפי האיסלאם לאחריו יגיע הגואל, רוב הלוחמים ימותו איפה שהם נמצאים. יש לציין, כי הימצאות מחוץ לשטחי השליטה של דאעש לא מונעת השתתפות במאבק הסופי. בניגוד לאל-קאעידה, דאעש לא מתמקד בלחימה נגד האויב הרחוק - ארה"ב או אירופה. אך כמו אל-קאעידה, הארגון מעורר השראה בתומכיו לבצע פיגועים היכן שהם נמצאים.
אותם מחבלים אינם מגויסים בדרך המסורתית. אין בדיקה, אין השקעה, אין סיכון. המתנדבים לא עולים לארגון כלום. דאעש לא משכנע את האנשים להצטרף לארגון, אלא משכנע אותם להרוג. דאעש מפנה את מסריו לבעלי בעיות נפשיות או לכאלו שמחפשים מסגרת להשתייך אליה. לאחר הפיגוע המחבלים זוכים להערכה מצד דאעש. כך גם שלוחות הארגון. אותן שלוחות לא מבקשת להצטרף ואז מבצעות פיגועים, אלא קודם מבצעות פיגועים ואחר כך נשבעות אמונים לדאעש.
הסגירה סביב דאעש צפויה להנחית עוד פיגועים במדינות המערב. מאחר שלא ניתן להגיע לסוריה, תומכי הארגון שנשארו מאחור עשויים להאמין שמדובר בקרב האחרון לפי המסורת המוסלמית והם רוצים להצטרף כדי להציל את נשמתם. או שהם מונעים מיצר הנקמה מות חבריהם לנשק. הימים האחרונים של דאעש, כמו הימים האחרונים של קנאים אחרים בהיסטוריה, הולכים להיות מחזה אכזרי.
