יצחק רועה, לדעת רבים, הוא מגדולי שדרי "קול ישראל" והטלוויזיה בהיסטוריה של רשות השידור. הוא "יצר אסכולת שידור אקטואליה בהגשה שעל גבול האומנות, ספוגת תרבות ערכים ורגישות, בצד ספקנות וביקורתיות, עצמית". אופן וסגנון הגשתו היה בלתי פורמלי ייחודי באותה תקופה. הוא קרא תגר על סגנון ההגשה הרשמי והכבד של השידורים עד לאותה עת, והתאפיין בסגנון דיבור אישי, לעתים מהורהר וספקני. לא פעם סגנון הגשתו זה ושאלותיו הנוקובות חודרניות הלא מרפות בראיונות "ממלכתיים" עם אישי ציבור ואחרים הביאו עליו ביקורת מצד ראשי רשות השידור דאז ואף הודח או הושעה מהגשה של תוכניות. רועה צאן בקיבוץ אלומות יצחק רועה נולד בשנת 1937 בשם יצחק רויך, הוא גדל בקריית חיים "האדומה". היה חניך בתנועת הנוער "הנוער העובד". בצה"ל שירת ככתב צבאי בעיתון "במחנה נחל" ואחר כך הצטרף לגרעין הנח"ל "נוגהות" שיצא להכשרה בקיבוץ אלומות שברמת פורייה הצופה לכנרת ולעמק הירדן. יצחק רועה סיפר כי אהב מאוד את חיי הקיבוץ ואת נופיו. הוא היה בקיבוץ קרוב לשבע שנים. רוב השנים בקיבוץ היה נוקד- רועה צאן ואף שימש רכז ענף הצאן של הקיבוץ. לימים עיברת את שם משפחתו מרויך לרועה אולי בהשפעת היותו רועה צאן. בנוסף לעבודתו בענף הצאן. סיפר, יצחק רועה, היה פעיל בחיי התרבות בקיבוץ אלומות. הוא היה כותב הטקסטים לאירועי התרבות וההווי בקיבוץ וכן כתב מאמרים בעלון הקיבוץ. באותן שנים, תחילת שנות ה-60,פירסם יצחק רועה שירים ומאמרים גם ב"ניב הקבוצה"- רבעון איחוד הקבוצות והקיבוצים. בקבוצת אלומות הכיר יצחק את מרים, עולה מצרפת וב-1965 השניים נישאו. רועה עזב את הקיבוץ ועבר לירושלים שם למד ספרות עברית וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית. בין מוריו באוניברסיטה העברית היו גרשון שקד ושמעון הלקין. רועה סיפר, כי עזב את הקיבוץ בלב כבד ובהרגשה של בגידה ונטישת חבריו. לסיוע בפרנסתו ולמימון הלימודים, ניגן במקומות שונים בארץ באקורדיון. מצטרף ל"קול-ישראל" את עבודתו ב"קול-ישראל" החל בשנת 1967. הוא נמנה על מה שמכונים "נערי חבורת פינסקר", קבוצת עיתונאים ושדרים צעירים חלקם סטודנטים שהצטרפו ל"קול ישראל" ואותם ריכז והנהיג איש הרדיו והטלוויזיה המיתולוגי חגי פינסקר. על חברי קבוצה זו נימנו יוסי שריד, יגאל לוסין, שלמה אהרונסון, ירמיהו יובל ועוד. כעבור שנתיים ב-1969החל להגיש את יומן החדשות "בחצי היום". בתחילת שנות ה-70 מונה יצחק רועה למנהל מחלקת ענייני היום ברדיו. אך כיהן בתפקיד זמן קצר יחסית. ב-1971 הגיש בטלוויזיה את התוכנית "כניסה חופשית"-שיחות בנושאי תרבות וחברה. ב-1974 נסע לארצות הברית שם למד תקשורת באוניברסיטת קולומביה. כששב ארצה חזר לעבוד ברדיו וכן ערך והגיש במקביל מספר תוכניות בטלוויזיה הישראלית. בין השאר יזם וערך בטלוויזיה הישראלית את התוכנית "כמעט חצות". שהייתה תוכנית חדשות ששודרה בסיום השידורים היומיים של הטלוויזיה הישראלית. רועה הגיש את פינת "ביקורת העיתונות" בתוכניתו "עלי כותרת" וכן את התוכנית "קלעים" ו"גלריה","השעה השנייה" ועוד. בסוף שנות ה-70 הגיש יצחק רועה בגלי צה"ל את התוכנית "מה אבקש"—אישיות ציבורית משיבה לשאלות חיילים. באותה תקופה מונה ליועץ למנהל הרדיו(גדעון לב-ארי)לענייני חדשות. בשנות ה-80 הגיש את תוכנית הרדיו "ערב טוב מירושלים" והמשיך להגיש ברדיו יומני חדשות ובהם התוכנית "היום הזה". חוקר תקשורת באקדמיה לאחר פרישתו מרשות השידור הצטרף לאקדמיה והפך לחוקר תקשורת באוניברסיטה העברית. הוא ערך עבודת דוקטורט על הנושא "הרטוריקה של החדשות ברדיו הישראלי" ונמנה על ראשוני מקבלי תואר דוקטור בתקשורת בארץ. גם לאחר שהצטרף לאקדמיה הגיש פה ושם והשתתף בתוכניות רדיו וטלוויזיה. בשנים 1987-1988 הגיש את יומן גלי צה"ל "ערב טוב ישראל" ובשנים 1993-1992 הנחה את תוכנית ביקורת העיתונות "תיק תקשורת" ב-2004 פרש מהאקדמיה. ליצחק רועה שלושה ילדים. בנו של יצחק רועה,יואב (49) הוא מפיק סרטים ובין השאר הפיק את הסרטים: מיס אנטבה", "סיפור קיץ", ועוד.