כל ישראלי ממוצע מכיר את המושג "חניך תורן", כנראה שמושג או תפקיד זה הגיע לתודעה שלנו מהשירות הצבאי. אבל אני חושב שלא תמיד מודעים מה תפקיד זה עלול לגרום לרוב אלו שקיבלו את התואר המעט מפוקפק "חניך תורן", איזה מחיר הם עלולים לשלם, גם הם וגם סביבה הקרובה שלהם.
"הישראלי הממוצע הוא אדם רע מיסודו״! משפט מזעזע זה, שמעתי יותר מדי פעמים בכל מיני מקומות (בארץ ובחו״ל), ביותר מדי דיונים ומאנשים רבים מדי, ללא הבדל סוציואקונומי, נשים או גברים. למען ההגינות גם אני, בחטאי הרבים, השתמשתי במשפט זה או דומה לו יותר מפעם אחת ובהזדמנויות שונות, אך לא בכדי...
כמו כל הוותיקים במדינה, גם אני גדלתי וחונכתי על ערכים אחרים, ערכים שייצגו בעיקר את התקופה ההיא, תקופת הקמת המדינה. אך לצערי עושה רושם שערכים אלו נשחקים יותר ויותר עם הזמן: צניעות, אהבת האדם והמדינה, נאמנות אין קץ למדינה, נתינה ללא תנאי לחלשים ונזקקים וכדומה. לכן משפט זה: ״הישראלי הממוצע הוא אדם רע״! גורם לי להתלבטות קשה. מצד אחד זה ממש מקומם לחשוב כך על אזרחי המדינה שלך, אפילו אם מדובר במיעוט לא מייצג, אך מצד שני אולי אפשר להבין...
אין ספק, שבשעת צרה הישראלי הממוצע יוצא מגדרו לעזור ולתת כל מה שהוא יכול ויותר, לכל אחד, ללא הבדל דת או גזע, בארץ וברחבי העולם, אפילו לאויבנו המוצהרים. סיפורים כאלה נשמעים ללא סוף, ובמיוחד מככבים אלה שהם לא בדיוק מהעשירון העליון ולא בדיוק נחשבים עשירים. אם כך כיצד ייתכן שבחיי היום יום, כל הרוע יוצא?
למשל, קשה מאוד שלא לשים לב לתופעה כאשר חלק גדול מאותם/ן בעלי תפקידים ובעיקר אנשי תקשורת ו-או עובדי ציבור, הופכים את עורם ברגע שנמצאים בעמדת כוח, מתהפכים, ופתאום שוכחים מהיכן באו, ומה הם חשבו או עשו רגע קודם, רגע לפני קבלת עמדת הכוח... על זה אמרו חכמים: "עבד כי ימלוך..."!
הכול התחיל כאשר אמר לי אחד האנשים היקרים לי ביותר: ״זה בדיוק מה שקורה כאשר ממנים חניך תורן...!״. כמו מוכה ברק, פתאום הבנתי. כל האסימונים נפלו בבת אחת, פעמוני אזהרה האירו והעירו את מוחי, זו בדיוק התופעה! תסמונת ה״חניך תורן״!!
כל מי ששירת בצבא מכיר את התופעה, כל בעל דרגה מכיר את התופעה. אתה רוצה להפוך מישהו לאחר, לשנות את דעתו מקצה לקצה, לנטרל אותו מדעתו ועשייתו הנוגדת את השקפתך? תן לו תפקיד, סמכות, תמנה אותו לחניך תורן שמייצג אותך!
יש אמרה חכמה:. if you can't beat them, join them או בעברית קלה: אם אינך יכול לגבור על המתנגד לך, תחבור אליו (או תמנה אותו לתפקיד).
אז, פתאום, באבחה אחת, החניך תורן מתחיל לראות דברים אחרת, משנה את דעתו, רוצה לרצות את ״אדונו״ זה שמינה אותו לתפקיד הסמכותי. עכשיו יש לו סמכות, פתאום הוא שוכח את חבריו, היכן היה ומה חשב רק לפני יומיים, כאשר עדיין היה חייל פשוט, ישב עם חבריו וקיטר על החניך התורן הקשוח והבלתי נסבל, על המפקדים, על הצבא ועל מי לא...
עכשיו הוא החניך תורן, הוא "המפקד", על פיו יישק דבר (בינתיים). עכשיו הוא ייתן פקודות ולא רק יקבל ויציית לפקודות. אבל, הוא לא תמיד מבין שתמיד יהיה מעליו "חניך תורן" בכיר ממנו, על כל המשתמע מכך.
כך קורה גם לרבים כאשר הם מקבלים תפקיד: שוטר, פרקליט, פקח עירוני או אחר, מפקח, מפקד וכדומה. פתאום החניך תורן הוא לא סתם אזרח, עכשיו הוא מעבר לאזרח, יש לו כוח, פתאום הוא שוכח שעיקר התפקיד שלו הוא לעזור לאחרים ולא לאגו וליוהרה של עצמו.
כך אנחנו רואים וחווים בחיי היום יום שלנו את תסמונת ה"חניך תורן" כמעט בכל מקום. במיוחד במשרדי ממשלה, בפוליטיקה, ברשויות המקומיות, במשטרה, בפיקוח עירוני או במקום אחר. אין ספק שהכוח משכר יותר מאלכוהול, על זה אמרו חכמים: כסף יעוור עיניי צדיקים", על אחת כמה וכמה שררה, המשלבת את שניהם יחד. כך, בני אדם שהיו ויכולים היו להיות בני אדם מקסימים עם הרבה נתינה ופרגון, עלולים להתפתות ולהיות רעים, אטומים וחסרי חמלה.
אנחנו יכולים לראות את זה בצורה הקיצונית והמכוערת ביותר במקומות ובאירועים שונים. תראו מה קורה עם ניצולי השואה, כיצד עשקו ועושקים את הנכים, איזו השפלות סופגים נכי צה"ל שחלקם נפצעו תוך כדי הגנת המולדת. אין חמלה, אבד ההיגיון!
מה הפתרון? איני חושב שיש פתרון קסם כל שהוא, אבל כמו כל דבר הכל מתחיל בחינוך. מספיק לחנך את ילדינו להישגים כוחניים, מספיק עם הצריכה המיותרת והמופרזת, אפשר לשים את היוהרה בצד ולאפסן את האגו בארון. בקיצור צריך לחנך את הדור הצעיר לשאוף להיות אנשים טובים יותר!
אילו רק היינו מיישמים את המשפט: "אשרי האדם השמח בחלקו", אולי הכל היה נראה אחרת.
