הקריקטורה של יאיר נתניהו

לא אהבתי את הקריקטורה שפרסם יאיר נתניהו. אבל לא סברתי שזה עניין חשוב לענות בו. אז פירסם. אבל נוכח גל הצדקנות העצום כמעט בכל כלי תקשורת, מול הלחץ האדיר על התודעה הציבורית "להזדעזע" ו"לגנות" וכמובן להאשים את רה"מ (איך לא?) - חשוב להציג את ההפך, לטובת המחשבה החופשית. מה אתם יודעים, האשימו המקטרגים, אתרים אנטישמיים שיתפו את הקריקטורה. נכנסתי לאתר של דיויד דיוק, מראשי הקו קלוקס קלאן, וראיתי ששיתף לא את הקריקטורה, אלא את הידיעה אודותיה באתר הארץ באנגלית. לא במקרה הוא עוקב אחר העיתון הזה. אפשר לבקר בחריפות את הקריקטורה הגרועה, אבל אם שיתוף של אתרים ניאו-נאצים הוא מדד לביקורת, כדאי לדעת שהעיתון הישראלי המככב באתרים כאלה (וכן איסלאמיסטיים ותומכי BDS ועוד) הוא הארץ. "הקריקטורה האנטישמית של יאיר נתניהו" נזעק "ידיעות אחרות", "חצייה לא של קו אדום אלא קו שחור. אנטישמיות בשירות המאבק", נכתב שם. וואלה. לפני כשנה פירסם "ידיעות" באותיות קידוש לבנה בעמודו הראשי ש"הרב הצבאי החדש" פסק ב"מותר לאנוס במלחמה". קראו שוב את השקר האנטישמי שפורסם על-גבי אחד העיתונים הנפוצים בישראל. ישראל היום היה היחידי שגינה את העלילה הזאת. אמות הסיפים התקשורתיות לא נעו אז אפילו מילימטר בהשוואה לזעזוע הקוסמי שחווינו אתמול ביחס לקריקטורה טיפשית, משל דובר ברעידת האדמה במקסיקו או בסופת ההוריקן אירמה (שני האסונות הללו נדחקו אתמול לשוליים ב"ידיעות", לטובת 80 עמודים על החמגשיות של מעון רה"מ). מי צריך את סורוס ושלל ארגוניו האנטי-ישראלים כשיש כותרת ראשית כזאת ב"ידיעות" לתפארת שונאי ישראל שבכל הדורות?! עכשיו הם באים לחנך אותנו. במהלך העשורים האחרונים פורסמו אלפי מאמרים ארסיים נגד החלוצים ביהודה ושומרון, ובהם תיאורים שנלקחו היישר מהספרות האנטישמית. בתפקיד היהודי שימש עכשיו ה"מתנחל". וכיצד מתוארת החברה החרדית דרך קבע באותם עיתונים שהתעקשו לחנך אותנו להזדעזע מהקריקטורה דה-לה-שמאטע? אתמול בתוכנית "קלמן-ליברמן" אמר ברק רביד מהארץ, שבקריקטורה המקורית, במקום סורוס ואהוד ברק "מופיע יהודי חרדי עם אף ארוך. על פה אין ויכוח שזה אנטישמי". מתי לאחרונה בחן רביד בעיתונו את דמותם של החרדים וה"מתנחלים" בקריקטורות של עמוס בידרמן או במאמרי הנאצה בעמודי הדעות? מהיכן החוצפה ללמדנו הלכות זעזוע כשכותרות ודימויים אנטישמיים מככבים דרך קבע בעברית ובאנגלית בביתם של המזדעזעים המקצועיים? נחזור לקריקטורה שפרסם יאיר נתניהו. נראה שם יהודי שונא ישראל (סורוס) מפעיל פוליטיקאים ופעילים ישראלים. יש פה לכאורה רכיבים שנלקחו מקריקטורות אנטישמיות. "הפרוטוקולים של זקני ציון" תיארו את היהודים כמי ששולטים בעולם באמצעות כספם. הזדעזעתם? הבה נראה. במארס 2015 נסע ראש ממשלת ישראל לנאום את נאום חייו בקונגרס האמריקני. הוא ביקש לשכנע את בתי הנבחרים לא לתמוך בהסכם הגרעין עם אירן. הייתי שם והבנתי את עומק המושג היהודי "קידוש השם". אחר-כך ירדתי לדיוטה התחתונה לקרוא כיצד ראה זאת חתן פרס ישראל לעיתונות נחום ברנע: מדוע נבחרי הציבור האמריקני "קיבלו את נתניהו בחיבה גדולה, הרבה מעבר לפרוטוקול, הרבה מעבר לנימוס המקובל" - האם משום ששכנע אותם או שגרם להם להרהר בטיב ההסכם? ממש לא. שימו לב: "חברי הקונגרס... מריעים על-פי הפקודות שהם מקבלים מהיציע". מי ישב שם? "מהיציע השגיחו המיליארדרים היהודים על בני טיפוחיהם באולם למטה. הם באו לראות במו עיניהם את פירות השקעתם. הפוליטיקה האמריקנית משועבדת כרגע לכסף הגדול". הינה גרסתו של ברנע לפרוטוקולים של זקני ידיעות אחרונות: היהודים שולטים בפוליטיקה האמריקנית באמצעות כספם. אז מה שחסר לדמיונכם זו הלטאה שהודבקה לסורוס, זה מה שמנע מכם אז להזדעזע?