אתמול (ב', 12.2.2007) בסביבות השעה 22:00 העפתי מבט בערוץ שרוב הישראלים הכי אוהבים לצפות בו וחשבתי לעצמי "לעזאזל!". שוב פספסתי את תוכנית האירוח הלאומית, של המראיין הבינלאומי - יאיר לפיד. או אז הרמתי את עיני וראיתי על המסך את זאב רווח בחומר חדש. כל זה לא היה מעניין מבחינתי לולא היה צעיר ב-30 שנה ומוכפל פי שלושה.
מבט נוסף במכשיר הטלוויזיה הבהיר לי שטעיתי: לא דובים ולא זאב. שיחת טלפון אחת בהפסקת הפרסומות הוכיחה לי שמי שלא צופה ביאיר לפיד לא יודע מה קורה. מסתבר שאלה שלישיית "מה קשור" והם הופיעו אצל יאירוש לפני התוכנית ושם הציגו את השואו החדש שלהם: "הישראלים". מה מזכיר לי השם הזה, הרהרתי. אה, סאונה תרבותית הבילה, מקום צפוף, ספק מושחת ספק אובר חברמני, דוחף, צעקני, רודף אחר אסקפיזם ולא עושה שום דבר כמו שצריך עד הסוף. כלומר: ערוץ 2. וכמו הבית, ככה גם "הישראלים" שגרים בו.
"הישראלים" היא תוכנית מערכונים שטוענת להמחיז "סאטירה חברתית" להבדיל מ"סאטירה פוליטית" שזה מה שעושים ב"ארץ נהדרת". אבל לא כאן ולא שם עושים את הדברים לפי הספר, ומה שיוצא זה "כמעט" אחד גדול שמשותף לכל מה שמייצרים זכייני הערוץ הזה.
אסופת המערכונים של "הישראלים" כוללת ערב רב של דמויות, שרובן מצטברות לכדי תמונה שאפשר לכנותה "ישראלית", אבל לא במובן הממפה של המלה, אלא במובן שמחפף בקצוות.
לעיתים נראה שרק מבחוץ המערכונים ניחנים בלוק של בורקס ובפנים יש בהם ניצוץ של כישרון. כמו הנאמבר על הפסיכולוג שנעזר במטופל שלו כדי לפתור תשבץ, או המערכון על קבוצת כדורגל ילדים שיש בה הדלפות לעיתונות והימורים, כמו אצל הגדולים. אבל בדיחה מזוקנת על ראש ממשלה פלמוני שיוצא למלחמות מפני שיש לו זין קטן, מוכיחה שהחומרים הטובים מעטים מדי ומעורבלים בבליל של מניירות פסבדו ערסיות.
כשקולו הענוג של דן כנר, המשמש כאן כקריין המחבר בין המערכונים, מתלבש על משפט כגון: "גם לי היה פעם אוטו גלידה, אבל הוא נמס בשמש", זוהי עדות ניצחת שמערכונים מצחיקים באמת והברקות ליהוק דן כנריות, נעלמים בין ערימה ענקית של בדיחות קרש (שכמותן יכל לברוא רק מי שמאוד אוהב לחגוג את ל"ג בעומר שלא במועדו).
כמו ש"הישראלים" לא יודעת אם היא "ארץ נהדרת" בלי חיקויים (אבל עם מבטאים), היא גם לא יודעת אם היא "
בריטניה הקטנה". למרות הישראליות הזועקת, תוכנית המערכונים הבריטית היא מקור השראה בולט. אבל בעוד ששם מגישים לצופים נונסנס עשיר עם רמיזות חברתיות מושחזות, "הישראלים" לא החליטה עדיין אם היא סאטירה חברתית או נונסנס טהור. אם זו סאטירה, היא לא פוצעת מספיק. אם זה נונסנס, הוא לעיתים קרובות בנאלי מדי.
אין בתוכנית בחירה מובהקת וחד-משמעית בז'אנר, כמו שאין בה ביטחון מלא וחד-משמעי בשחקנים הראשיים. כבר בתוכנית הראשונה הוזעקו לתחזק את "מה קשור" נפילים כמו אבי קושניר, אבי גרייניק ועמי סמולרצ'יק. מה שמאשר יותר מכל את הדימיון בין התוכנית של יאיר לפיד לזו של השלישייה המחוזקת - כמוהו, היא מנסה לגעת בכולם, לא מוכנה לקחת סיכונים, ומתקשטת בכוכבים, ולכן היא לשמה: "הישראלים", ולערוץ שבו היא חוסה.
"הישראלים". ערוץ 2. מדי יום ראשון ב-22:10