א. ישנתי רגע
נהניתי לראות בטוויטר: "ישנתי בצהריים. האם בג"ץ ביטל משהו בינתיים"?
ב. לפקוח עין
קציני צבא לא יעסקו ברכש ובהצטיידות,
המליץ חנן מלצר, שופט בית המשפט העליון, בהרצאתו בהשקת הספר "
הסודות שבפנים", שכתב תא"ל (מיל') שמעון חפץ, שהיה מזכיר צבאי של ארבעה נשיאים, ועוסק בעבודת הצמרת הביטחונית והפוליטית של ישראל. מלצר הזכיר את הנורמה, שקבע
דוד בן-גוריון, ראש הממשלה, בנושא. לדברי השופט, בשל מורכבות הנושא, "יש לפקוח עין גם על הגורמים האזרחיים שמטפלים בו".
יש אמת בדברי השופט - לגבי הקצונה וגם לגבי אנשי הרכש (מנה"ר) במשרד הביטחון, שלפי זיכרוני הרופס בחום הנוכחי, מגיעים מדי פעם אל ספסל הנאשמים.
ג. צרכים ושוויון
"שירות משותף של נשים וגברים זה עניין תפיסתי וערכי לפני שזה עניין של צורכי הצבא",
אמר אלוף (מיל')
חגי טופולנסקי, שהתפטר מתפקיד ראש אכ"א על-רקע גניבת מחשב צבאי מביתו. "אל מול זה יש אוכלוסייה במדינה, שחושבת שהשירות המשותף של גברים ונשים זה אסון, זה קרע את הרמטכ"ל". במקום להיקרע, ראוי היה שהרמטכ"ל יעשה חשבון-נפש, ויבחן היכן טעה וכיצד מעמיקות החלטותיו את השסע בין הצבא לבין עמו.
טופולנסקי, שדיבר ב
קתדרה של מכללת אשקלון, הוסיף: "אוכלוסיות שלמות במדינה מביעות אי-אמון בצה"ל". טופולנסקי התלונן על חוסר אמון בצה"ל גם מצד ההנהגה, והתייחס לפרשת
אלאור אזריה. יכול להיות שנעשו פה [בפרשת אזריה - אב"ץ] כמה טעויות אבל בסוף במדינה מתוקנת רק הצבא נותן פקודות ושומרים על טוהר הנשק".
טופולנסקי התעלם, כמובן, מכמה אמירות, שמעיבות על תגובת הרמטכ"ל בעניין הסכינאות, עוד לפני פרשת אלאור אזריה, והכעיסו את דעת-הקהל. "הרוב אינו קיצוני ורוצה את טובת המדינה", הוסיף האלוף, "אך זה לא בא לידי ביטוי בשיטה הדמוקרטית הנוכחית, בצורה שבה אנחנו בוחרים בדברים שמעניינים אותנו ואת זה צריך לשנות בעזרת מנהיגות".
קשה להבין את קצונתנו הבכירה, שחלקה אינו מפגין מנהיגות, בלשון המעטה, והיא מדברת, בעיקר, אחרי שחרורה, גבוהה-גבוהה. אי-האמון במנהיגותנו הצבאית עמוק, ונובע, לדעתי, מניהול שגוי של הצבא; ובזה היה לטופולנסקי חלק לא-קטן, כראש אכ"א. בעיקר, הדהימו אותי דבריו על השירות המשותף של נשים ושל גברים, כיוון שהכיר בכך שהשירות המשותף אינו הולם את צורכי הצבא.
ד. רובוטיקה בשדה הקרב
חיל הנחתים ה
אמריקני ישקיע ברכב אוטונומי, שילווה את הנחתים לשדה הקרב ויישא חלק ניכר מהמשא שהם נושאים. הרכב האוטונומי, שמעניין את הנחתים, נקרא MUTT (ראשי-תיבות של רכב משא טקטי רב-משימתי). הוא מפותח בשיתוף חברת ג'נרל דיינמיקס מאז 2014, ויש לו כמה גרסאות (ארבעה, שישה ושמונה גלגלים), והוא יכול לשאת עד כ-600 ק"ג, כולל נשק וחיישנים, ולפנות פצועים. לדגם הזחלילי שלו יש כושר גדול יותר לתמרן.
בבחינה שנעשתה בבסיס יומה באריזונה הוא פעל היטב בשיתוף נחתים ומסוקים, והוביל נשק, תחמושת, ציוד והספקה. הרכב יביל-אוויר, ומתאים למטוס אוספרי ולמטוסי תובלה של הזרוע.
ה. כבוד
דיקי שאפל הייתה בת 47 כשנהרגה בשנת 1965 מרסיסי מוקש, כשצילמה את מלחמת ויטנאם. היא העיתונאית ה
אמריקנית הראשונה, שסיקרה מלחמות, והראשונה שנהרגה במלחמה זו. כעת הכתירהּ חיל הנחתים האמריקני כנחתת של כבוד.
שאפל סיקרה את הקרבות באיווֹ ג'ימה ובאוקינאווה במלחמת העולם השנייה עבור כתבי-העת נשיונאל ג'יאוגרפיק, קוסמופוליטן ונשיונאל אובזרוור. אחרי מלחמת העולם צילמה מלחמות באלז'יריה, בלבנון, בפנמה, בהונגריה ובקובה - עד שנהרגה במילוי תפקידה בויטנאם.
שאפל, שרצתה בנעוריה להיות טייסת, למדה לצנוח, כדי שתוכל להצטרף לכוחות ולסקר את פעולתם. ליוותה את התפתחות המלחמה בויטנאם מתחילת שנות השישים. בארבעה בנובמבר 1965, כשהתלוותה לסיור נחתים בחבל קואנג אן-גאי בויטנאם, נהרגה מרסיס מוקש, שפגע בצווארה. רגעיה האחרונים הונצחו על-ידי צלם עמית. שאפל נקברה בארצות-הברית בטקס צבאי, שערכו לה הנחתים.
