הפיצול בין הגדה לרצועה נמשך כבר 11 שנים ויחסי פתח וחמאס ידעו עליות ומורדות, כל ההסכמים וההבנות אליהם הגיעו שני הצדדים במהלך התקופה הזו לא מולאו והרחוב הפלשתיני התרגל למצב של נתק הנובע ממחלוקות אידיאלוגיות ו"ריב כסאות" על שלטון ושררה מבלי להתחשב באינטרס הלאומי הפלשתיני.
גם היום, למרות האווירה האופטימית שיוצרים אמצעי התקשורת של חמאס בעיקר, הרחוב הפלשתיני מעדיף לגלות זהירות ולהמתין להתפתחויות הבאות. לאחר החגיגות ברצועה עם הגעת משלחת ה
ממשלה הפלשתינית בראשות
ראמי חמדאללה וההצהרות ההדדיות על חשיבות האחדות הלאומית הפלשתינית, המבחן יהיה רק בשבוע הבא לאחר שנציגי פתח וחמאס יצאו שוב לקהיר לסבב שיחות נוסף כדי לדון בפרטים בסוגיות הכואבות שמנעו את הפיוס עד היום.
מצרים הצליחה להשיג פריצת דרך והסכמה של שני הצדדים ליישם את "הסכם קהיר" משנת 2011 אולם לא נפתרו סוגיות 40 אלף הפקידים של חמאס ברצועה, הביטחון והנשק של חמאס, השליטה במעברי הגבול, הבחירות, שיתוף חמאס באש"פ ועוד. אולם, גורמים בכירים בחמאס ובפתח טוענים שהפיוס הפעם הוא רציני וכי המגמה היא להגיע ליישום מלא של הסכם הפיוס לאור ההתפתחויות האזוריות והשינויים בזירה הפלשתינית.
מה בעצם השתנה?
מצרים חזרה לתפקיד המתווך האזורי: מצרים הכינה במשך 4 החודשים האחרונים בקפידה את המשא-ומתן על הפיוס וקיבלה החלטה אסטרטגית לחזור לתפקיד המתווך האזורי והמוביל את התהליך המדיני לקראת פרסום תוכנית השלום האמריקנית עד סוף השנה.
המעורבות האינטנסיבית של מצרים והלחץ שהפעילה על חמאס והרש"פ הוא חסר תקדים בהשוואה לפעמים הקודמות, המטרה המצרית היא לגבש עמדה פלשתינית אחת לקראת חידוש המשא-ומתן עם ישראל בקרוב. מבחינה ביטחונית, רצועת עזה נחשבת ל "חצר האחורית" של מצרים ונכס חשוב של הביטחון הלאומי המצרי. המצרים לא רצו שברצועת עזה תקום "חממה של טרור" שתשגר נשק וטרוריסטים לצפון סיני ולכן הסכימו להקל את המצור על הרצועה ולקרב אליהם את חמאס.
הנהגה חדשה של חמאס
בחמאס נבחרה הנהגה חדשה שאותה מובילים אסמעיל הניה ויחיא סינוואר ובניגוד למנהיג הקודם ח'אלד משעל היא מפגינה פרגמטיות רבה ושולטת באופן מוחלט בזרוע הצבאית של התנועה בזכות תפקידו הכפול של יחיא סינוואר כראש הזרוע הצבאית וכמנהיג הנבחר ברצועה. השליטה הזו מקלה מאוד בתהליך קבלת ההחלטות.
ההנהגה החדשה של חמאס נערכת להשפעה על התהליך המדיני שצפוי להתחדש בשבועות הקרובים, היא פרסמה מסמך מדיני חדש, שלמרות שאיננו מבטל את אמנת חמאס האנטישמית משנת 1988,הרי שאי-אפשר להתעלם ממנו ומרצונה של תנועת חמאס להשפיע על המשא-ומתן העתידי. המסמך החדש נועד לרכך את הקהילה הבינלאומית ולתת לה קצה חבל להיאחז בו ולקבל "דריסת רגל" מדינית לחמאס בעתיד.
המשבר בין קטר למדינות ערב והאשמתה בתמיכה בטרור הכניס את חמאס לבעיה רצינית בגלל שמפקדתה ממוקמת בדוחא והיא נהנית מהסיוע הכספי והמדיני של קטר.
גם הקשר שלה לתנועת "האחים המוסלמים" הנחשבת לתנועת טרור אילץ אותה להתנתק באופן רשמי מן התנועה.
כדי לבנות שותפות אסטרטגית עם מצרים ולהקל את המצור על הרצועה הסכימה חמאס, תחת לחץ מצרי, להיענות לכל התנאים המקדימים שהציב יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס לפרק את "ממשלת הצללים" שהקימה ברצועה, להחזיר את הסמכויות לממשלה הפלשתינית מראמאללה, להקים ממשלת אחדות לאומית ולהיערך לבחירות כלליות, בכך היא שמטה מתחת רגליו של מחמוד עבאס את כל הטיעונים שלו נגד פיוס עם חמאס.
הסרת הוטו האמריקני הישראלי
על-פי גורמים בחמאס ובפתח, הממשל האמריקני וישראל הסירו את התנגדותן לפיוס הפנים פלשתיני. הנשיא טראמפ שוחח על הנושא בפגישותיו בניו-יורק בשולי דיוני העצרת הכללית, עם נשיא מצרים א-סיסי, עם רה"מ נתניהו ועם יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס.
ההסכמה האמריקנית מאפשרת למחמוד עבאס להתקדם בנושא הפיוס ללא חשש מסנקציות אמריקניות או פגיעה בכספי הסיוע. ממשל טראמפ רוצה ליצור אווירה אזורית נוחה לקראת פרסום תוכנית השלום שלו ל "עסקת המאה".
"הרביעיה הבינלאומית" (הקוורטט) פרסמה בשבוע שעבר הודעה שבירכה על מאמצי הפיוס מבלי להזכיר כלל את חמאס שעליה נהגה למתוח ביקורת נוקבת בעבר.
בכיר חמאס מוסא אבו מרזוק, אמר כי שמע מדיפלומטים מערביים כי חל שינוי במדיניות האמריקנית וכי הממשל מעוניין בפיוס פנים-פלשתיני.
ישראל רוצה שקט בחזית הדרום
הדרג המדיני בישראל השלים עם שלטון חמאס ברצועת עזה ואיננו מעוניין בהחלפתו אלא ביצירת רגיעה ארוכת-טווח. ישראל עסוקה במאבקה באירן ובהתבססותה של אירן בסוריה, היא נערכת להסלמה בגבולה הצפוני ומעוניינת בשקט מוחלט בגבולה הדרומי עם רצועת עזה. הפיוס הפנים פלשתיני עשוי לתרום להרגעת המצב ברצועה ולאורך הגבול עם ישראל.
השיקולים המדיניים של מחמוד עבאס
יו"ר הרש"פ חושש מתוכנית השלום האמריקנית שלהערכתו תכלול שני מרכיבים-אוטונומיה מורחבת ו "שלום אזורי" בין ישראל למדינות ערב המתונות על חשבון הפלשתינים. מחמוד עבאס צריך את עזרת כל הפלגים הפלשתינים ובראשם חמאס כדי לדחות על הסף את התוכנית האמריקנית של הנשיא טראמפ. עבאס יודע כי הגיע לסוף דרכו הפוליטית והוא מעוניין לפרוש כמי שהביא לאיחוד ופיוס לאומי פלשתיני ולא כמי שהמשיך את הפיצול בין הגדה לרצועה.
מחמוד עבאס רוצה לטרפד הבנות חמאס-דחלאן
יו"ר הרש"פ רוצה למנוע בכל מחיר את חזרתו של
מוחמד דחלאן, יריבו הפוליטי המר, לזירה הפוליטית הפלשתינית. מוחמד דחלאן הגיע בחודש יוני האחרון לשורה של הבנות עם חמאס, בחסות מצרית, שמעניקות לו "דריסת רגל" ברצועה ותפקיד חשוב בחלוקת עוגת השלטון עם חמאס ברצועה.
מחמוד עבאס דורש כתנאי לפיוס עם חמאס את ביטול ההבנות עם דחלאן ומעריך כי הוא יוכל להשיג זאת אם יתפייס עם חמאס. כבר עתה נדחק מוחמד דחלאן הצידה נוכח המגעים המתקדמים לפיוס בין פתח לחמאס והגעת הממשלה הפלשתינית של ראמי חמדאללה לרצועת עזה.
לאן פני הדברים?
מחמוד עבאס מתנגד נחרצות לכוונת חמאס ליישם ברצועת עזה את המודל השלטוני של חיזבאללה בלבנון. חמאס רוצה שהרש"פ תעסוק רק במתן שירותים לאוכלוסייה ברצועה, בעוד היא תמשיך לשלוט בפועל בשטח בזכות הנשק והכוח הצבאי שלה. סוגיית הנשק היא סוגיה רגישה ביותר ובכירי חמאס מצהירים בכל הזדמנות כי הנשק יישאר ביד חמאס ולא יפורק או יימסר לרש"פ בשום תנאי. לכן, סביר להניח שמצרים תנסה לגבש " מפת דרכים" שמקובלת על שני הצדדים להתקדמות איטית לעבר פיוס.
אפשר שההתקדמות בדיונים בין פתח לחמאס בקהיר בשבוע הבא תהייה תוך עקיפת המכשולים הקשים באופן זמני, המצרים אינם מעוניינים בפיצוץ השיחות ויתקדמו לאט תוך שהם דוחים לעתיד את הדיון בסוגיות הרגישות כמו המשך החזקת חמאס בנשקה.
הנשק שבידי חמאס הוא נושא רגיש מאוד עבור יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס, חמאס טוענת כי היא רוצה לשמור אותו בידיה כדי להילחם בישראל, אך בפועל היא השתמשה בו כבר מול תנועת פתח כדי לגרשה מרצועת עזה ב-2007. אכן היו שינויים אזוריים חשובים בחודשים האחרונים וגם שינויים בתנועת חמאס בניגוד להנהגת תנועת פתח שלא השתנתה.
השאלה היא האם השינויים האלה מספיקים כדי ליצור את המוטיבציה של שני הצדדים להתפייס באמת מתוך האינטרסים שלהם איננה ברורה.המצב נזיל מאוד וייתכן שמדובר בהצגה גדולה שתתפוגג אט אט ככל שייחשף עומק הבעיות.
רק הזמן יגיד, אבל אי-אפשר לשלול על הסף את האפשרות שבכל זאת יתרחש הפיוס ולו לזמן קצר, במזה"ת הכל אפשרי.
