ניצול ציני
מערכת המשפט ורשויות אכיפת החוקים במדינה נתנו דעתם לתופעת הונאת קשישים והן רואות בה התעללות של ממש. עם זאת, העונשים הקבועים בחוק שנועדו להרתיע עבריינים מלבצע את זממם מול אוכלוסיית הקשישים החלשה הם קלים ביחס לעבירה, ועם רחמי בית המשפט, הפשע משתלם למפרי החוק. רק לאחרונה נשפט בארה"ב בעל חברת שיפוצים, ישראלי-אמריקני, ל-10 שנות מאסר על הונאת קשישים. בארץ על עבירות דומות עבריינים נשפטים במקרה הטוב ל-3 שנות מאסר ובמקרים חמורים בלבד ל-5 שנות מאסר.
ב-8 במאי, 2017 נערך דיון בנושא הפגיעה הצרכנית בקשישים, ב"וועדה לצדק חלוקתי" של הכנסת בראשותו של ח"כ
מיקי זוהר. חברי הוועדה, כמו ח"כ
יוליה מלינובסקי ('
ישראל ביתנו'), ח"כ
עליזה לביא ('יש עתיד') ואחרים העלו בדיון חוויות על הונאות שחוו בני משפחתם והיד קצרה מלהושיע.
מספרת ח"כ לביא על עסקה שאביה הוחתם בעל כורחו: "אבא שלי אדם משכיל, יודע עברית מצוין, חינך דורות, קיבל פרס חינוך, ובכל זאת הכשילו אותו, הכשילו את אבא שלי. הכישלון הזה הוא תעודת עניות לחברה בישראל, ניצול ציני של אנשים שחלק גדול מהפרנסה שלהם זה לנצל אנשים".
נוכלות כשיטה
לאחרונה שודרו בטלוויזיה בתוכניתו של
חיים הכט "יצאת צדיק" כתבות בהן נראו קבוצות נוכלים מתחום האינסטלציה עוקצים קשישים באלפי שקלים על-ידי מצגי שווא של תקלות שכלל לא היו קיימות. תחום נוסף בו הונאת קשישים היא אגרסיבית הוא תחום הטלמרקטינג. מכבש הלחצים של החברות העוסקות בשיווק המוצרים לקשיש הוא כה כבד עד כדי כך שהקשיש נכנע גם אם אינו זקוק למוצר. רק שירדו ממנו.
תחום הסלולר הוא גם ענף פרוץ בו משמשים הקשישים טרף קל. נמכרים להם מכשירים סלולריים שאינם מתאימים כלל לצורכיהם, או מכירת מכשירים במחירים מופרזים. נציגי חברות הסלולר מבטיחים ללקוח הקשיש הטבות ומתנות כגון טאבלט והקשיש משלם עליהם במיטב כספו. הדבר מתגלה רק לאחר חתימת העסקה והחיוב בחשבונית החודשית, בה מתברר שהמתנה עולה כסף רב.
טרף קל
מתברר שלא צריך להיות ממש קשיש כדי ליפול טרף לשיני הרמאים. מספר חזי דרקסלר שהוריו בני ה-65 נעקצו על-ידי חברת פלאפון. "אבא שלי נכה צה"ל. הנכות שלו נראית לעין. הגיע לחברת פלאפון לרכוש מכשיר הכי פשוט ללא מסך מגע. הוא יצא מהחנות עם מוצרים בסך 10,554 שקל. נאמר לאבא שלי שאלו מתנות. הוא לא קיבל כל חשבונית בעת ביצוע העסקה. כשהתחלתי לטפל בהונאה מול החברה ולקבל זיכוי עבור ה'מתנות', נתקלתי בקשיים אינסופיים. רק לאחר שפרסמתי את המקרה בפייסבוק התקשרו אלי מלשכת המנכ"ל וזיכו את אבי על כל המוצרים".
יהודה כהן, מנכ"ל התאחדות קבלני השיפוצים בישראל נתן חיזוק לדבריו של דרקסלר בדיון בוועדת הכנסת בנושא: "הבת שלי השתחררה מצה"ל, חיפשה עבודה, היא מצאה מקום בפלאפון, שירות לקוחות, אבל היא באה מחינוך מסוים ומה היא למדה שם? איך לעבוד על אנשים בעיניים, איך להונות את הציבור, איך למשוך. חברים, לקח לה חודש וחצי, היא שילמה את הכסף בחזרה לחברת פלאפון ועזבה ואמרה לי 'אבא, אני לא יכולה לעבוד על אנשים בעיניים'. זו התופעה".
כפפות משי
בכך לא מסתיימים היקפי ההונאה. סקטורים נוספים ה'חוגגים' על הקשישים הם חברות לחצני המצוקה, חברות סיעוד, מטהרי המים, מוצרי החשמל והאלקטרוניקה, אופטיקאים, ואפילו, לא יאומן, רשויות ציבוריות כגון הביטוח הלאומי וקופות החולים. הביטוח הלאומי ידוע בכך שאינו מכבד את הפוליסות שמבוטחים קשישים שילמו במשך שנים, והם נאלצים לשכור עזרה בתשלום של אלפי שקלים בחודש.
יקותיאל משי הוא עיתונאי ועורך תוכנית באחת מתחנות המגזר החרדי בשם "כפפות של משי" בה ניתן לפנות אליו לסיוע וחילוץ מהונאות. מספר משי: "במהלך השנים זכיתי לטפל באלפי פניות כאשר חלק ניכר מהן עסקו בהונאה וניצול של קשישים, סיפורים המקוממים את כולנו. אלפי קשישים בישראל נופלים קורבן למעשי הונאה, תרגילי עוקץ ושיווק טלפוני אגרסיבי ומטעה של אנשי מכירות, נותני שירותים ובעלי מקצוע מפוקפקים המנצלים את תמימותם, בדידותם, או אי-שליטתם בשפה של האוכלוסייה המבוגרת בישראל וזאת במטרה לגרוף כסף קל ולהתעשר על חשבונם".
משפחה טובה
השמים הם הגבול כשמדובר בתאוות בצע. קשישים רבים מגלים לחרדתם שנותרו ללא רכוש ושחשבונותיהם בבנק רוקנו וכל זה נעשה על-ידי בני משפחה קרובים או רחוקים. אלה גם אלה מקפידים לבקר את הקשישים, לרכוש את אמונם, והם מצליחים לשכנע אותם לחתום על מסמכים המעבירים את כל רכושם אליהם. הקשישים נוטים לתת אמון בקרובים אליהם ופעמים רבות שיקול הדעת שלהם נחלש והם מתפתים בקלות לחתום. בשנים האחרונות התפתחה גם 'תעשיה' כזאת מצד המטפלים בתשלום שהופכים להיות הנפש הקרובה ביותר, אם לא היחידה, לקשיש.
חיובים פיקטיביים
השיטות שנוקטות החברות מול הקשישים הן מתוחכמות והם מתפתים בנקל. לדוגמה בנושא מטהרי המים. הסוכן עורך כביכול בדיקה של טיב המים בבית הקשיש מרכיב לצנרת מסננים, מחתים אותו על חוזה מבלי שהקשיש ירד לפרטיו ומתחילה סאגת החיובים מכרטיס האשראי, לפעמים חיובים כפולים ובלי אפשרות הינתקות מהשירות ללא תשלום קנס גבוה.
דוגמה אחרת היא חברות ב"מועדון הנחות". עם תחילת ההתקשרות הקשיש מקבל מתנה אך משלם עבור המשלוח בכרטיס אשראי. מרגע מסירת פרטי כרטיס האשראי מתחילה 'חגיגת' חיובים ללא כל יכולת הקשיש להפסיק את הפרשיה אליה הוא נקלע. ברבים מן המקרים מבין הקשיש רק בשלב מאוחר מדי שנפל לתרגילי עוקץ מתוחכמים, וגם כשזה קורה הם לעיתים פוחדים לדווח מפחד פן יאונה להם רע. לחלק מהקשישים יש בני משפחה שמנהלים את המלחמה עבורם, אבל חלק גדול מהם בודדים בלא נפש חייה שתסייע להם.
ג'וש גולדשמיד, מנכ"ל
המועצה הישראלית לצרכנות מציין כי "מהתלונות של הקשישים עולה כי ב-80% מהמקרים הנזק שנגרם לכל קשיש עומד על 1,000 שקל ויותר. ב-13% מהמקרים סכום הנזק עומד על 5,000 שקלים ויותר, מה שמביא את הקשיש לעתים למצב של מצוקה כלכלית נוספת ופתאומית כתוצאה מניצולו".
ביטול עסקה
לפני שנה התקבל ואושר החוק "ביטול עסקה ברוכלות ועסקת מכר מרחוק (טלמרקטינג – מ.ח.) על-ידי צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש", בתוך 120 יום לעומת 14 יום לכלל הציבור. את החוק הציע ח"כ
איציק שמולי המשמש כאחד המובילים לחקיקה חברתית לשכבות המוחלשות. "אם יש משהו שמוציא אותי מדעתי, זה ניצול ופגיעה בחסרי ישע, בפרט אזרחים ותיקים", אומר ח"כ שמולי.
"כולנו מכירים את המקרים האלה איך פעם אחרי פעם קורה מצב שאזרח ותיק או עולה חדש או קטין מגיעים לעמדת מכירה, באים עם כוונה אחת כמו לתקן את הטלפון, אומרים להם על הדרך בואו קחו מתנה, ולא מספרים להם שלא מדובר במתנה אלא בחיובים של אלפי שקלים. עד שהם מגלים שעבדו עליהם, זה כבר מאוחר מידי כי חשבון כרטיס האשראי מגיע אחרי 14 יום. אותן חברות עברו את הגבול בין שיווק להונאה. מדובר בצעד חשוב מאוד במאבק נגד אותן חברות שאיבדו כל רסן במרדף אחר תאוות הבצע הבלתי נגמרת שלהם. עשינו כאן דבר גדול. אני לא יודע מה יעשו עם כל הטאבלטים שחשבו לדחוף לקשישים, אבל צפו לזה שמחירי הטאבלטים בשוק ירדו עכשיו".
הרחבת חקיקה
בסיום הדיון בוועדה לצדק חלוקתי התקבלה החלטה לפעילות של "הרחבת החקיקה לעניין הארכת זמן ביטול עסקה לאזרחים קשישים העומדת כיום על ארבעה חודשים מעל גיל 65. הוועדה תפעל להרחבה מעל תקופה זו ולתיקונים נוספים". בנוסף, נשלח מכתב מטעם יו"ר הוועדה ח"כ מיקי זוהר לגורמים המוסמכים בנושאי חקיקה ואכיפה, לפעילות ביתר שאת למניעת התופעה הנלוזה של הונאת קשישים. בפנייה לשר הכלכלה התבקש משרדו "האמון על הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן להרחיב האכיפה ולהגבירה על-פי חוק. כמו-כן, קוראת הוועדה להגביר ההסברה ולהנגיש המידע, לגבי זכויות רוכשים בכל השפות". בפנייה לשר התקשורת התבקש משרדו "להנחות כלל חברות הסלולר לפעול להנגשת המידע והחוזים בכל השפות לאוכלוסיית הקשישים. כמו-כן להנחות כלל חברות האשראי לבחון התנהלות בעייתית של עסק ולפעול לחובת נאמנות מול הלקוח".
עשרת הדברות
המועצה לצרכנות פרסמה 'עשר דיברות' שכדאי לאמץ אותם כדי להימנע מליפול בפח:
1. אין כניסה: הימנעו מהכנסתם של משווקים לא מוזמנים הביתה - ומביצוע עסקה עמם.
2. לא מוסרים פרטים: הימנעו ממסירת מספר כרטיס אשראי בטלפון, לכל עוסק שאינו מוכר להם אישית.
3. לא לקנות טלפונית: מומלץ לצמצם ביצוע עסקות מכר מרחוק (טלמרקטינג) ככל שהצרכן מנוסה פחות ומורגל פחות מרכישה באמצעי זה.
4. מה כולל ההסכם? בכל מצב, הסכימו לעסקה רק לאחר שבידכם הסכם מפורט בכתב הכולל את כל ההבטחות, התנאים וההגבלות עליהם הוסכם.
5. עדיף לוותר מלבטל: כשיש ספק - אין ספק. אל תבצעו את העסקה. זכרו, הרבה יותר קל לטרוק טלפון מאשר לבטל עסקה בדיעבד.
6. היזהרו ממתחזים: יש עוסקים המתחזים לגופים מוכרים על-מנת לרכוש אמונכם - נציג משרד ממשלתי, חברת כרטיסי האשראי שלכם. אל תתנו אמון באמירות כאלה.
7. ודאו מי המטלפן: אם התקשרו אליכם בהצעה עסקית, ובמקרה שהיא מעניינת אתכם - דרשו שהמציע יזדהה בפניכם ובקשו מספר טלפון. נתקו את השיחה ובצעו את שיחת הטלפון בעצמכם.
8. אל תחתמו לבד: בכל עסקה שתפו בן משפחה ובקשו עזרתו ובחינת מסמכי השיווק או העסקה.
9. אל תתביישו לבטל: אין מה להתבייש - נצלו זכותכם לבטל עסקה על-פי הדין אם היא מתבררת כמנוגדת לרצונכם או להסכמה.
10. אל תהססו להתנגד: ככל שלוחצים אתכם יותר, ככל שאתם חשים שאינכם מרוצים מהעסקה, כך אתם צריכים להתנגד יותר. למשל, אל תבצעו עסקה בשום אופן עם סוכן המגיע לבית ומסרב לבקשתכם כי יעזוב. מי שאינו מכבד את רצונכם, אינו רוצה בטובתכם.
