ארבע סוגיות בסיסיות מעיקות ומכבידות על צמיחתה והעצמתה של ירושלים:
- דירוג נמוך במיוחד במדד החברתי-כלכלי של הישובים בישראל.
- מחסור חמור בקרקעות לאום לבנייה לכל השימושים ויוקר דיור.
- דיבורים על חלוקתה ואי הכרת מדינות העולם בה כבירת ישראל והעם היהודי.
- האוכלוסייה הערבית איננה נהנית משוויון מלא.
בראייה זו, ירושלים זקוקה קודם כל למתווה אסטרטגי שיתן מענה מקיף לסוגיות בסיסיות אלה. הצהרות והצעות חוק של שרים, חברי כנסת ואישים שונים בשמאל ובימין להיפרדות משכונות ערביות או סיפוח ישובים יהודים סביבה לתחום שיפוט ירושלים, מצביעים על ראייה צרה הרווחת בישראל בכל מה שנוגע לירושלים. הדבר נובע בעיקר מחוסר הבנה שהמפתח להתמודדות עם בעיותיה הבסיסיות טמון קודם כל בשדרוגה החברתי-כלכלי, כולל שדרוג האוכלוסייה הערבית בעיר.
במדד הכלכלי-חברתי של הישובים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בולטת ירושלים עם דירוג סוציו-אקונומי נמוך: דירוג 3 מתוך 10. דירוג נמוך זה נובע בעיקר ממבנה חברתי-דמוגרפי מורכב: שליש מאוכלוסיית ירושלים מורכב מחילוניים, מסורתיים ודתיים לאומיים. שליש מתושביה הנם חרדים ושליש ערבים. הדירוג הסוציו אקונומי הנמוך של ירושלים נובע בעיקר מדירוגן הסוציו-אקונומי הנמוך מאוד של האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הערבית.
האתגר הלאומי והירושלמי שצריך לעמוד לנגד עיני כל מי שחרד לצביונה, הוא הצבתה בדירוג סוציו-אקונומי, שישתווה לדירוג הסוציו-אקונומי של תל אביב וערים נוספות בגוש-דן, חיפה ועשרות עיירות התיישבותיות, שבולטות בדירוג 8 מתוך 10.
הצפי הוא שיוזמה ישראלית להעצמה ושדרוג חברתי-כלכלי דרמטי של האוכלוסייה הערבית תזכה לתמיכה רחבה ולשיתוף פעולה מלא מצד רוב ערביי ירושלים. הדבר מחייב גם הנפקת אזרחות ישראלית מלאה, כולל
זכות הצבעה לכנסת, לכל תושב ותושבת ערבים, מותנה בזה שאינם מעורבים בכל פעילות טרור והסתה כל שהיא.
בקרב האוכלוסייה החרדית המצב שונה. מנהיגיה הרוחניים והפוליטיים בולמים כל יוזמה לשדרוגה החברתי-כלכלי. עם היקף אוכלוסייה שעל שליש ממנה נגזר לחיות מתחת לקו העוני, בציווי מנהיגיו, אין כל סיכוי להציב את דירוגה החברתי-כלכלי של ירושלים בדירוג 8 מתוך 10.
אילוץ זה מכתיב צורך לאמץ מתווה אסטרטגי להעצמת ירושלים. הליבה של מתווה זה תתבטא בתוספת מאסיבית של אוכלוסייה חזקה בעיקר, אוכלוסייה חילונית, מסורתית ודתית לאומית, שתהווה מעל 50% מאוכלוסיית הבירה. יחד עם האוכלוסייה הערבית יובילו את מלאכת העצמת ירושלים והצבתה בדירוג 8 מתוך 10.
הפירוש המעשי של מתווה זה הוא מיקוד מאמץ לאומי ירושלמי משותף להכפלת היקף האוכלוסייה החילונית, המסורתית והדתית לאומית בירושלים מ 250,000 נפש כיום להיקף של מעל 500,000 נפש ויותר. במקביל, נדרש מהלך ישראלי לשדרוג חברתי-כלכלי של האוכלוסייה הערבית ומתן אזרחות מלאה לערביי העיר.
יעד אסטרטגי זה בהיקף כה רחב לא ניתן למימוש בירושלים בגבולותיה העכשוויים. נדרשת הכרעה להרחבה דרמטית של תחום שיפוט ירושלים מכל עבריה, תוך צירוף עשרות ישובים לתחום השיפוט שלה. עיון במפת מרחב ירושלים מגלה שמימוש מפעל התיישבות בהיקף זה ניתן למימוש בעיקר בשטחים הריקים מכל אוכלוסייה ערבית, שטחים אלה משתרעים מירושלים בכיוון מזרח בואכה מצפה יריחו וכביש אלון. גם בישובים ממערב, דרום וצפון לירושלים יש פוטנציאל לבנייה למגורים איכותיים אך בהיקף קטן הרבה יותר.
יישוב ופיתוח מרחב רחב ידיים בתולי-מדברי זה, ניתן למימוש, "כמו פעם". הוא מאפשר הקצאת 50,000 משבצות קרקע בדמי חכירה אפסיים לבנייה עצמית ירוקה וסולארית לגרעיני התיישבות שיצמיחו בהדרגה עיירות ושכונות איכותיות, בנות אלפי משפחות מתיישבים כל אחת. מוצע לבסס מפעל התיישבות זה על גרעיני התיישבות מקרב משרתי קבע, משוחררי צה"ל וזרועות ביטחון אחרות, שוטרי משטרת ישראל, בוגרי שרות לאומי חובה מוכר אחר, סטודנטים לכל התארים, אקדמאים, עולים, עובדי הייטק, חניכי ובוגרי תנועות הנוער ועוד. עיירות ושכונות התיישבותיות אלה יבלטו עם דירוג סוציו-אקונומי גבוה במיוחד ויבליטו את ירושלים כעיר בירה עם מעמד ביניים רחב היקף.
הממשלה נדרשת להכריז על תחום שיפוט ירושלים המורחב כעל אזור מועדף לתעשיות מדע, הייטק, ביוטק וקלינטק. היא תצטרך להעניק סל הטבות והקלות מיסוי נדיבות במיוחד למשיכת השקעות גדולות למרחב זה מהקהיליה העסקית בישראל, בתפוצות ובעולם, לקדם הנפקת אגרות חוב מיוחדות למפעל פיתוח ייחודי זה, לעודד יזמות של עסקים קטנים, מלונאות ותיירות. כמו-כן, לקדם תקציבים מוגדלים לפיתוח ירושלים המורחבת כעיר רבתי עתירת אוניברסיטאות מחקר לכל התארים, מכוני מחקר, בתי ספר לחינוך עיוני ומקצועי, קולג'ים קהילתיים, מרכזים רפואיים אוניברסיטאיים, מסילות רכבת קלה, מרכזי תרבות ואצטדיוני ספורט רב-תכליתיים, פארק מרחבי למיחזור פסולת ואשפה ועוד. הקצאות והשקעות אלה יוקצו ויופנו גם להעצמת שכונות ועיירות ערביות לדירוג 8 מתוך 10 שהינם מרכיב חשוב ואקוטי במתווה אסטרטגי זה.
לסיום, מתוך לימוד דגמי ממשל של ערי בירה שונות בעולם ודגם הקנטונים השוויצי, תכנון וביצוע מפעל פיתוח ירושלים המורחבת והעצמתה לפי מתווה זה, ראוי שיופקד בידי ממשל אזורי דמוקרטי (קנטון בלע"ז) מגובה בחוק יסוד.
ממשל אזורי-קנטונלי זה, קנטון ירושלים, יבלוט כמנוע צמיחה והעצמה מרחבי הפועל בגיבוי מוסד אזורי נבחר עם סמכויות, רשויות תכנון וביצוע ותקציבים מוגדלים. הוא גוף אזורי להנפקת שיח וחזון אזורי הפועל להעצמה ועיצוב ירושלים והישובים סביבה כקהילייה אזורית מפותחת, ומותיר את מעמד הרשויות המוניציפליות כמות שהוא.
