הסכם אוסלו והבלוף בעניין המיצובישי

ישראל הראל רואיין היום על-ידי נדב אייל ב"בלונדון וקירשנבאום" וחזר שוב על ה"הבלוף" שכמעט ונתקבע בציבור על "קניית" קולותיהם של פורשי מפלגת צומת לתמיכה בהסכם. גם אם יחזרו אין ספור פעמים על שקר זה העובדות לא ישתנו. להלן העובדות ההיסטוריות. חודשים קודם להצבעה על הסכם אוסלו ב' והחלטת אלכס גולדפרב לתמוך בו נטשו שנים מחברי כנסת של המערך (אביגדור קהלני ועמנואל זיסמן) את ספסלי המערך ועברו לאופוזיציה. סיעת יעוד של גונן שגב ואלכס גולדפרב (פורשי צומת) צורפו על-ידי רבין לקואליציה מיד לאחר שאותם שנים מח"כי המערך עזבו. גונן שגב מונה לשר ואלכס גולדפרב לסגן שר. שגב, סלמוביץ וגולדפרב פרשו מצומת בפברואר 1994. סיעתם החדשה הצטרפה לקואליציה בינואר 1995 - שגב מונה לשר וגולדפרב לסגן שר. הצבעתם של שגב וגולדפרב בעד אוסלו ב' הייתה ב5 באוקטובר 1995. תשעה חודשים מאוחר יותר. הואיל ואני הייתי כדובר מפלגת העבודה באותה עת, הייתי האחרון ששוחח עם גולדפרב טרם ההצבעה, במסדרונות אולם מליאת הכנסת, במאמץ לשכנעו לתמוך בהסכם אוסלו ב' לא נותר לי אלא להעיד על עצמי שלא מיצובושי יכולתי להבטיח לו ואפילו מחזיק מפתחות לרכב לא היה באמתחתי. הגיון-כן. אתנן - לא. 9 חודשים קודם לקשקוש המיצובישי כבר היה לגולדפרב רכב כסגן שר. אז יש מי שיטענו "למה אתה מבלבל לנו את המוח עם העובדות" אבל אני חש שחובתי להציגם שוב ושוב מול בלוף המיצובישי. זאת ועוד היום הוסיף הראל את שס לחגיגה וגם כאן הוא טועה (ומטעה). חברי הכנסת של שס לא הצביעו בעד ההסכם אלא נמנעו בהצבעה על אוסלו א' למרות חברותם בקואליציה. אליהם הצטרפו בהימנעות שלושה ח"כים של הליכוד: רוני מילוא, מאיר שטרית ואסד אסד. גם אותם איש לא קנה רק הגיונם באותה עת. ההסכם עבר ברוב גדול של 61 מול 50. 8 חברי כנסת נמנעו ואחד נעדר מההצבעה.