שינוי אסטרטגי
שמונֶה עשרה נשים (כמניין ח"י!) נרצחו בשנת 2017. אתם שומעים טוב? אז איפה הממשלה, איפה ח"כים, איפה הרווחה, איפה ארגוני הנשים ואיפה החֶברה? כן, לרצח נשים אין רייטינג כמו לנאומי ראש הממשלה נגד המלצות המשטרה, ומנגד כמו ההפגנות הפוליטיות להפלתו. אבל מה עם חיי אדם, שקדושתם ניצבת בראש סולם הערכים היהודי? איפה הפגנות הרבבה למען חיי נשים? איפה הערֵבות ההדדית?
על הממשלה להתייחס לרצח נשים וילדים כאל טרור בתוך המשפחה, ולנקוט בהתאם באותן אסטרטגיות מחמירות כמו לטרור. בחינוך, במניעה, באיתור גברים אלימים ונשים בסיכון, בענישה מחמירה ועוד. יש להקים גוף על רב מערכתי, שיורכב מעו"סים, מפסיכולוגים, מקרימינולוגים, משופטים ומשוטרים, שיטפל במניעת אלימות במשפחה. צאו מהקונכייה! דם נשים אינו הפקר!
צעד אמיץ
ראוי להעריך את
דוד ביטן, יו"ר הקואליציה, על התפטרותו מהתפקיד בגלל חקירותיו במשטרה. בהחלט צעד אמיץ, המעיד על יושרה, נחישות וּלקיחת אחריות אישית וציבורית.
פוליטיקאים, כידוע, לא ממהרים להתפטר ונדבקים לכיסאם בכל מחיר. ביטן עשה זאת, למרות שמדובר בתפקיד מפתחה, נחשק וּמבטיח, הסולל את הדרך לתפקידים מיניסטריאליים בכירים ואולי אף בעתיד לראשות הממשלה.
איו ספק שהתפטרותו הוסיפה לו נקודות בדעת הקהל. יש לזכור שהוא לא נאשם עדיין, וחזקת החפּוּת עומדת לו. אבל האיש הרגיש שהוא לא יוכל לתפקד כראוי בו-זמנית תחת שני כובעיו כיו"ר וּכנחקר. ועל כן העדיף להתפטר וּלהעביר את השרביט לאחר.
ראוי שביטן ישמש מודל לאישי ציבור אחרים הנמצאים תחת חקירה, ויש לקוות שהצדק בעניינו יֵצא לאור.
אמנת שירות
גם אם באיחור, וטוב מאוחר מלעולם לא, ראוי לברך את הכנסת על אישור הרחבת חוק הטכנאים. יש להרחיב את החוק גם על מובילים ונותני שירות למיניהם שיעמדו בלו"ז שנקבע, ולא יעכבו את לקוחותיהם, הזמניים או הקבועים, בגלל איחור בהגעה.
כמו-כן על משפטנים לנסח את החוק בנוסח "רחל בתך הקטנה", באופן שלא יאפשר כל פירצה, כפי שקיים היום, וּלהבטיח את הפיצוי הנאות המדורג לצרכנים, במקרה של איחור, וּכפונקציה של משך האיחור, ללא סייג וּללא כל התחמקות. אין ספק כי עמידת החברות במתן פיצויים, המהווים אלמנט מרתיע, תמנע את הישנות האיחורים במתן שירות בבית הלקוח, כי כידוע אין כמו החוק המדבר דרך הכיס לישראלי המצוי.
צריכה להיחתם אמנת שירות ברורה בנושא לכל עובד המגיע לבית הלקוח. וּבא לצרכנים גואל.