X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  נאומים
מנדלבליט. זה מסובך
התנגשות המדינה והתאגידים
נאום היועץ המשפטי לממשלה בוועידת ישראל לעסקים 2018 של גלובס בבנייני האומה בירושלים [כ"ד בטבת תשע"ח, 11.01.2018]
דוד וגלית
התמודדות קשה מול גורמים בעלי אמצעים כספיים עצומים והשפעה פוליטית, שמגדירים מחדש את יחסי הכוח בין הרשות לבין התאגיד הפרטי - מי החלש ומי החזק, מי ה"דוד" ומי ה"גלית"

גברתי שרת המשפטים, חברת הכנסת אילת שקד, פרקליט המדינה, עורך הדין שי ניצן, עורכת גלובס, גברת נעמה סיקולר, מכובדיי כולם.
אני שמח להיות כאן ולהשתתף בוועידת ישראל לעסקים 2018, אשר הפגישה ביומיים האחרונים והביאה לשיח חשוב - ואני מתרשם שגם פורה, בין הגורמים הבולטים והמובילים במגזרים הפרטי והציבורי.
רבים מיושבי הקהל ובטח חבריי למושב יזדהו עם נושא הוועידה - It's Complicated.
אכן, העולם בו אנו חיים איננו מקום פשוט, ובוודאי נכון הדבר כאשר מדובר בתחומים משפטיים כמו שמירה על שלטון החוק וייצוג האינטרס הציבורי - עליהם אני אמון מתוקף תפקידי כיועץ המשפטי לממשלה.
כך הוא הדבר, גם ביחס לנושאים בהם דנו משתתפי הוועידה - נושאים המחייבים חשיבה מחודשת ומעלים שאלות, שהתשובות להן, במרבית המקרים, הן בהחלט מורכבות.
בין השאר, דנו המשתתפים בוועידה, בשאלות של שמירה על יציבות רגולטורית אל מול עידוד התחרותיות במשק; על אחריות חברתית בעולם העסקי והתחרותי; על סוגיות אתיות בעולם המתחדש; ואף על עתידה של מדינת ישראל בשנת 2048.
בנוסף, עסקה הוועידה השנה גם ב'שינוי' - שינוי של המציאות התאגידית-הגלובאלית, אליו אנו עדים בעת הזו, המייצר אתגרים חדשים לגורמים המדינתיים בכלל ולמשפט הציבורי בפרט.
על כך אבקש לדבר בזמן שהוקצב לי.
תאגידים גדולים ובינלאומיים הם כבר שנים רבות שחקנים מרכזיים בשווקים הכלכליים ובשווקים הפוליטיים. תאגידים אלה הולכים וגדלים, ותופסים מקום יותר ויותר משמעותי בחיינו.
אלה תאגידים המחזיקים בשווי של מאות מיליארדי דולרים, עם פעילות בינלאומית שחולשת כמעט על כל מדינות העולם; הם נותנים שירותים למיליארדי משתמשים/צרכנים; הם כבשו שווקים שלמים, אותם הם מעצבים מחדש; הם מעצבים מחדש גם את הכלכלה; ויש להם כוח פוליטי עצום.
למעשה, אפשר לומר, שכיום עיקר הפעילות הכלכלית העולמית אינו מתבצע בחסותן של מדינות העולם, אלא תחת חסותם של תאגידים רב-לאומיים, שלא מעטים מהם הנם בעלי עוצמה כלכלית בסדר גודל של מדינה בינונית.
כתוצאה מכך, מושפעת כיום, במידה רבה, הרווחה של הציבור, מהתנהלותם של תאגידים המתנהלים בתחומי המשפט הפרטי, תוך שהם נתונים בשליטתם או ניהולם של מנהלים רבי עוצמה, והציבור מושפע פחות ופחות באופן ישיר, מהתנהלותן של רשויות השלטון.
במקרים רבים מדובר בהשפעה עקיפה וזו נובעת מהאופן שבו מתמודדת כל מערכת ממשלית עם אותם תאגידי ענק.
לאור זאת, נקל להבין, כי תאגידי הענק מציבים אתגרים רבים (ומורכבים - It's complicated) למערכת הציבורית והמשפטית, שצריכה לעצב מחדש הסדרים מוכרים, או כמו הביטוי השגור שהטביע אחד מתאגידי הענק, "לחשב מסלול מחדש".
מדינה שמבקשת לאכוף את הדינים שלה על תאגיד כזה, עלולה להיתקל בהתמודדות קשה מול גורמים בעלי אמצעים כספיים עצומים והשפעה פוליטית, שמגדירים מחדש את יחסי הכוח בין הרשות לבין התאגיד הפרטי - מי החלש ומי החזק, מי ה"דוד" ומי ה"גלית".
קשיים אלה המערבים דיסציפלינות משפטיות רבות - משפט אזרחי, פלילי, מינהלי, דיני תחרות והגבלים עסקיים, דיני מיסים, רגולציה ענפית ועוד ועוד - מעסיקים את עובדי משרד המשפטים כעניין שבשגרה וממלאים יותר ויותר מסדר יומם.
לשם הדגמת קשיים אלה, קחו למשל מצב בו תאגיד רב-לאומי קורס ו"מפיל" יחד איתו חברות אחרות ועובדים רבים, תוך יצירת שרשרת של פגיעות בכלכלת המדינות שבהן הוא פועל.
גם הנושים במדינות השונות עלולים להיפגע, מכיוון שיוכלו להיפרע בסך שהוא פחות יחסית בהשוואה למה שיתרת נכסי התאגיד החייב מאפשרים.
ריבוי זירות הפעולה של התאגיד, מאפשר הסתרת נכסים או העברתם ממדינה למדינה על-מנת להסתירם מנושים.
העולם המודרני מקל על ביצוע פעולות כאלו ואף מגביר את הפיתוי לבצען.
לכן, הצעת חוק חדלות פירעון, שוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת קרובה להשלים את הכנתה לקריאה שנייה ושלישית, כוללת פרק שעוסק בהליכי חדלות פירעון בינלאומיים, שמטפלים, כל אחד במדינה אחרת, באותו המצב של תאגיד רב-לאומי שקרס.
ההסדר המוצע מאפשר שיתוף פעולה של הרשויות בישראל עם הרשויות במדינות הרלוונטיות. היכולת לתאם בין ההליכים השונים תביא לחיזוק ההגנה על נושים, עובדים וגורמים מעוניינים אחרים, במצב של חדלות פירעון חוצה גבולות.
מוכרת לעניין זה פרשת סימנס-חברת החשמל.
מי שחקרה את העניין בישראל הייתה רשות ניירות ערך, וכאן המקום לציין שבקרוב מאוד אנו נפרדים מיו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' האוזר, שגילה מחויבות אמיתית ואמיצה לשלטון החוק.
החקירה בוצעה בסיוע הרשות לאיסור הלבנת הון, ובליווי אינטנסיבי של פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה).
במסגרת החקירה בוצעו חיקורי דין ברחבי העולם, ופעולות חקירה מורכבות, נוכח הצורך לחשוף את מנגנון הסתרת כספי השוחד באמצעות חשבונות קש.
בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר בנובמבר האחרון את דינה של סימנס ישראל בע"מ, החברה הישראלית בשליטת הקונצרן הבינלאומי, בגין הרשעתה, ע"פ הודאתה במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע.
בית המשפט הטיל על סימנס ישראל קנס בסך 63 מיליון שקלים לקופת המדינה, וכן נתן תוקף להסכמת הצדדים להארכה בשנה של מינויו של המפקח החיצוני שמונה לחברה במסגרת ההסדר שנחתם עם סימנס העולמית.
במסגרת גזר הדין, עמד ביהמ"ש על החשיבות שבהטלת אחריות פלילית וענישה כלכלית משמעותית על תאגידים המבצעים עבירות על-מנת להבטיח שיפעלו להטמעת תוכניות אכיפה וציות מראש.
בצד האמור, ובהתאם לאפשרות הקיימת בדין מכוח חוק ניירות ערך, הוחלט להגיע עם סימנס העולמית להסדר, במסגרתו הודתה במתן שוחד בהיקף של מיליוני ש"ח לגורמים בחברת החשמל, כדי לזכות בהתקשרויות עם החברה, ושילמה 160 מיליון ש"ח כעיצום כספי.
ההסדר עצמו נערך כאמור לפי חוק ניירות ערך ומתייחס לעבירות לפי חוק העונשין ולפי חוק איסור הלבנת הון, שנעברו בקשר לעבירות לפי חוק ניירות ערך.
בנוסף, הוטלו עונשי מאסר משמעותיים על עובדי הציבור בחברת החשמל וחולטו כספים שקיבלו כשוחד.
פרשה זו, ופרשות אחרות שהסתיימו, ואף כאלה שנחקרות גם בימים אלה, מחדדות את האתגרים שמציבה בפנינו המודרנה.
תאגידים הפכו להיות שחקנים משמעותיים בשיקולי המדיניות ואכיפת הדין, ומערכת אכיפת החוק התאימה את עצמה לטיפול גם בשדה זה.
מעמדה של המדינה - ותהא זו אפילו מדינה גדולה כמו ארצות הברית - אל מול תאגיד בינלאומי, מחייב חשיבה על המענה שנותן המשפט הישראלי לטיפול בפרשיות שכאלו.
לתאגידים מהסוג הזה יש מחויבות ערכית וחברתית.
אכן חובות מנהליות מוגברות לא חלות באופן ישיר על תאגידים פרטיים, ודי אם אזכיר שיש דעות שונות בעניין, אך בוודאי שתאגידים אלה נהנים מאמון רב שמקים חובות משמעותיות גם בשדה הפלילי.
בנוסף לכך, לתאגידים יש חובה למנוע עבריינות בקרב המנהלים והאורגנים שלהם.
יש סל של צעדים שתאגיד צריך לנקוט לשם כך, כמו תוכניות ציות ואכיפה פנימית.
נוסף על מחויבותה של מדינת ישראל להיות מדינה אוכפת חוק בצורה אפקטיבית ואחראית מכוח עיקרון שלטון החוק, מדינת ישראל נטלה על עצמה מחויבויות בינלאומיות לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים למאבק בשחיתות.
במקרה דנן, אם אנחנו עוסקים בעולם התאגידים, מדובר במאבק בעבירות השוחד של עובדי ציבור זרים בעסקות בינלאומיות.
לשיטתי, מדינת ישראל לא רק שצריכה לעמוד בסטנדרטים העולמיים בתחום המאבק בשחיתות, אלא גם צריכה לשאוף להתייצב בשורה הראשונה של מדינות שיש בהן נורמות של שלטון חוק ושקיפות.
באופן כללי אבקש לנצל את ההזדמנות ואת הבמה כאן כדי לומר פעם נוספת: ישראל איננה מדינה מושחתת.
ישראל היא מדינה שנלחמת בשחיתות.
מנגנוני ההגנה של מדינת ישראל חיים וקיימים.
יש כאן רשויות אכיפה ומשפט עצמאיות וחזקות, וגם יעילות.
אין איש חסין מהחוק. אין איש מעל החוק.
אנו נאכוף את הדין נגד כל מי שביצע עבירה שיש ראיות לביצועה ואינטרס ציבורי באכיפתה.
מערכת אכיפת החוק מורכבת מרשויות אכיפה שונות אשר עובדות בשיתוף פעולה ובסנכרון.
כל אחת מבצעת את תפקידה.
המשטרה מבצעת את החקירות בנחישות, כאשר בתיקים רגישים, הדבר מתבצע בליווי של הפרקליטות.
שיטת העבודה ידועה וברורה.
בסיום החקירה, המשטרה מסכמת את הממצאים, מחווה את דעתה באופן עצמאי, ומעבירה את החומר לפרקליטות.
לאחר מכן, ובנפרד מהתהליך האמור, יושבת הפרקליטות על המדוכה ובוחנת את הדברים.
בתיקים מסוימים גם פרקליט המדינה מגבש את עמדתו, ולעיתים, הדברים מגיעים גם להכרעתי.
אכיפת הדין מבוצעת ביושר, ללא תלות, ללא משוא פנים, באופן אחראי וזהיר, אך נחוש.
אכיפת חוק איננה מושפעת לכאן או לכאן מרעשים כאלה ואחרים בזירה הציבורית.
מה ששייך לזירה הציבורית - צריך להיות מטופל בזירה הציבורית.
לעומת זאת, אכיפת חוק בזירה המשפטית-הפלילית מבוצעת ע"י גורמי אכיפת החוק.
הדבר מבוצע באופן מקצועי, יסודי ומעמיק, אך על-פי הראיות והדין.
בהקשר זה, ואם נחזור לעולם התאגידים, נציין שמדינת ישראל זוכה לשבחים מה-OECD על המאמצים שנעשים מצד רשויות המדינה לקידום אכיפת עבירת השוחד הזר, כמתחייב מהאמנה שעליה חתומה ישראל.
בד בבד, נקבע בדוח האחרון של הארגון כי נדרשים צעדים נוספים לחיזוק אכיפת העבירה. אנו עושים רבות לשם כך.
שחקנית נוספת בזירה הזו מטעם מערכת אכיפת החוק היא הרשות לאיסור הלבנת הון.
הרשות איסור הלבנת הון, בהובלתה הנחושה, המקצועית והבוטחת של ד"ר שלומית ווגמן, עושה רבות לאיתור עבריינים ומסייעת רבות בחשיפת עבירות.
על-מנת לתמרץ תאגידים לאמץ תרבות ארגונית שמונעת עבריינות, נדרשת הרחבה של "ארגז הכלים" שמצוי בידי גורמי האכיפה.
לכן, בימים אלה, בוחן צוות מקצועי בייעוץ וחקיקה את האפשרות המשפטית לקביעת הסדר מותנה ייחודי לתאגיד.
במסגרת זו נבחנת, בין היתר, האפשרות לקבוע הסדר מותנה ייחודי לתאגיד גם בעבירות חמורות. זאת, בשונה מההסדר הקיים לסגירת תיק מותנית, שמעוגן כיום בחוק סדר הדין הפלילי.
הכוח העצום של תאגידי הענק מופעל לא רק כלפי ממשלות וגופים ממשלתיים, אלא גם כלפי הציבור.
לתאגידים בינלאומיים כאלה מיליארדי לקוחות/משתמשים ברחבי העולם. כל אחד ואחד מהלקוחות קשור עם אותו תאגיד בהסכמי שירות, כלקוח.
הסכמים אלה כוללים תנאים רבים ושונים.
התנאים האלה משפיעים באופן עמוק על הפרטיות שלנו; על הזכות לפרטיות ועל השאלה מה טיב ההסכמה שאנחנו נותנים לתאגידים הללו לעשות שימושים שונים במידע הפרטי אודותינו, לאגור אותו, לעבד אותו, לבנות פרופילים שלנו ולהשתמש בהם כדי להעצים את השפעתם עלינו ועל חיינו.
לשם הדוגמה בלבד, על-פי דיווחים בתקשורת, הוגשה לפני שבוע בדיוק תובענה ייצוגית נגד ווטסאפ בהיקף של 3 מיליארד ש"ח.
במסגרת התובענה נתקפת הפרקטיקה של העברת פרטי אנשי קשר בין אפליקציית ווטסאפ לאפליקציית פייסבוק שעושה שימוש במידע זה.
האם כולנו הסכמנו לשימוש זה?
משכך, ושלא במפתיע, הודיעה הממונה על ההגבלים העסקיים, לפני 3 ימים, במהלך דיון בכנסת, כי בשנה הקרובה תעקוב מקרוב, אחרי פייסבוק, גוגל וענקיות אינטרנט נוסף, כדי לבדוק שהן אינן מנצלות את כוחן לרעה.
בעניין אחר, התייצבתי לאחרונה להליך והגשתי עמדה מטעמי לבית המשפט העליון, ברע"א 5860/16 פייסבוק נ' אוהד בן חמו, בשאלה האם תניית שיפוט בהסכם ההתקשרות שמחייב, כי בירור סכסוכים בין בעלי פרופיל בפייסבוק לבין פייסבוק עצמה, ייעשה בבית משפט בקליפורניה, הוא מקפח (מבחינת דיני החוזים האחידים).
עמדתי, המשקפת גם את עמדת גורמי המקצוע במשרד, הייתה כי התשובה לשאלה זו היא חיובית.
בעמדה מטעמי התייחסתי לכך שהתופעה של שיווק מוצרים ושירותים על-ידי גורמים זרים במדינות שונות היא תופעה כלל עולמית ההולכת וצוברת תאוצה.
בין היתרונות הרבים של תופעה זו ניתן גם למצוא חסרונות, כדוגמת הקושי הגובר של הלקוח לממש את זכויותיו, במיוחד נוכח פערי הכוחות בין הצדדים.
מבלי להיכנס לפרטים המשפטיים אציין, כי אך מובן הוא בעינינו, כי גם בעידן הגלובלי, חל העיקרון הבסיסי לפיו על ספק המביא את מרכולתו ללקוחות במדינה אחרת, להיות ערוך גם להתמודד עם העובדה שבין מספר רב של עסקות שיעלו יפה ויתרמו להרחבת היקף עסקיו, יהיו גם מיעוט של מקרים שיצריך התדיינות משפטית.
גם מבחינת היכולת להיערך מראש ולהעריך מראש את הסיכון, יש להעדיף את הלקוח, אשר בדרך כלל איננו ער לסיכונים ולעלויות הכרוכים בכך.
כמו-כן, לחברה זרה שבוחרת לפעול בארץ, יש נגישות גדולה יותר לערכאות המשפטיות המקומיות, מאשר נגישותו של הלקוח לערכאות משפטיות בארץ זרה, אשר אין לו שום קשר וזיקה אליה.
יש להדגיש, כי פייסבוק היא אומנם חברת חוץ, אולם היא מנהלת את עסקיה גם בישראל; מפעילה ממשק בעברית; פונה לקהל בישראל; יש לה כ-4 מיליון משתמשים ישראלים; מסמכי ההצטרפות לאתר מתורגמים לעברית; היא מעניקה שירותי תמיכה בעברית; ומפיקה רווחים מהשימוש באתר שלה לשם פרסום והפקת רווחים מהפרסום.
במצב דברים זה קשה לראות מדוע תניית שיפוט המפנה לקליפורניה אינה מקפחת, ובפרט במצב בו פייסבוק אף שומרת לעצמה את הזכות לתבוע את המשתמשים גם בישראל.
ישנן עוד שאלות רבות וסבוכות שהמציאות של תאגידי הענק מעלה.
כך, הרצון של המדינה לעודד תאגידי ענק להשקיע בישראל ולהקים כאן מרכזי פיתוח וייצור, עוררו לאחרונה שאלות ציבוריות ומשפטיות נוקבות סביב הקשר בין מענקים אלה, לבין היכולת של התאגיד המקבל לפטר עובדים או לסגור את מרכזי הפעילות, כאשר עסקיו אינם עולים יפה.
התייחסתי רק לדוגמאות מעטות משלל הלבטים שהמציאות הכלכלית של גלובליזציה ותאגידים בינלאומיים מציבה לפנינו.
זוהי המציאות הכלכלית שבה אנו חיים, וכידוע הרגולציה נידונה למרדף מתמיד אחרי המציאות הכלכלית.
מרדף זה נובע מכך שהרגולציה מגיבה לשווקים, ולעיתים מתקשה להיות עדכנית לגמרי.
אבל אין להמעיט מחשיבותה של הרגולציה.
בשנה שעברה יצאתי בדברי בכנס דומה לזה הנוכחי, להגנת הרגולציה, שיש לה תפקיד חשוב בהסדרת כשלים שהשוק החופשי אינו מסוגל לפתור, ולכן היא דווקא עשויה להביא להגברת היעילות בטווח הארוך.
השורה התחתונה היא שהמילה רגולציה היא איננה בהכרח מילה גסה או מגונה. לפעמים נדרשת רגולציה, כדי להגן בסופו של דבר על האזרח הקטן.
בעוד שהשוק הפרטי משתנה בצורה מהירה, משנה פנים, מחליף שחקנים, מעדכן מוצרים ומשנה פרקטיקות, הרגולציה צריכה להיות חכמה ועדכנית ומצד שני להקנות לשווקים יציבות וודאות.
רגולציה יציבה וודאית יוצרת כללי משחק ברורים בשווקים, מאפשרת יזמות, מעודדת כניסה לשווקים של שחקנים חדשים, קטנים כגדולים, ואינה נתפרת למידותיו של שחקן זה או אחר.
היא יכולה למנוע שחיתות, לתרום לאמון הציבור ברשות, להביא לחסכון בכספי ציבור ולאפשר לשווקים לפעול בתנאים מיטביים להשאת הרווחה המצרפית, לטווח ארוך.
בסופו של יום, ובכך אסיים, אפילו השחקנים הגדולים ביותר מתחלפים בשחקנים אחרים, ומערכת החוק והמשפט לעולם נשארת כמסגרת לאסדרה המחייבת, אשר נועדה לתת מענה שוויוני לכולם, גם אם לפעמים It's complicated...
תודה רבה לכולם.

תאריך:  12/01/2018   |   עודכן:  12/01/2018
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
התנגשות המדינה והתאגידים
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
חוקי התאגידים והצמצום נטל
ב_שמואל  |  12/01/18 13:55
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות כינוסים - ועידות
שי ניצן
נאום פרקליט המדינה שי ניצן בוועידת ישראל לעסקים 2018, בנייני האומה ירושלים [כ"ד בטבת תשע"ח, 11.01.2018]
אריאל י' לוין
אירן היא עדיין האיום המרכזי על ישראל    מתייחס לנושא הגיוס וההשתמטות מצה"ל
איתמר לוין
אומר שמערכת המשפט הישראלית זוכה להוקרה עצומה ברחבי תבל ובכך מקנה עוצמה למדינה    שקד: יש להדגיש את ערך השוויון על-רקע "דברים שנאמרו בימים האחרונים"
איילת שקד
נאום שרת המשפטים, איילת שקד בטקס סיום שנת המשפט של מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין [ד' בתמוז תשע"ו, 10.07.2016]
אריאל י. לוין
יו"ר יש עתיד קורא למדינות המממנות את האו"ם, ובראשן ארה"ב, להתנות את המשך המימון בהפסקת מסע הדה-לגיטימציה של ישראל
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il