בסוף השבוע קיבלו תושבי הוואי הודעת חרום לטלפונים שלהם, לפיה ששוגר טיל בליסטי והם נדרשים לתפוס מחסה. בהודעה נאמר שזה איננו תרגיל, אך זה גם לא היה אמת. זאת הייתה אזעקת שווא, שהופעלה בטעות על-ידי פקיד.
לרשויות לקח יותר מחצי שעה כדי לטפל בטעות זו, אך הבהלה שנוצרה הייתה בלתי ניתנת למדידה, והחזירה את החשש מאזעקות שווא ששרר במהלך המלחמה הקרה – כותב אישאן ת'רור בוושינגטון פוסט. אזעקת השווא הזאת גם חיזקה את העובדה, שבהינתן עלייה במתחים מול
קוריאה הצפונית, לא ניתן להתעלם מהאפשרות של ירי טילים לעבר הוואי. ויליאם פרי, מזכיר ההגנה בממשל קלינטון הראשון, אמר, כי כיום הסיכוי למלחמה גרעינית גדול יותר מאשר בתקופת המלחמה הקרה.
יש שקוראים לקיום מו"מ עם פיונגיאנג, אך מו"מ ללא תנאים מקדימים איננו המנטרה של הממשל הנוכחי. מזכיר המדינה,
רקס טילרסון, אמר לאחרונה, שיש להגביר את הלחץ הכלכלי על פיונגיאנג, בנימוק שהדבר יוביל את המשטר לשולחן המו"מ שמטרתו תהיה להביא לניטרול היכולת הגרעינית של המדינה. הפסגה שבה אמר טילרסון את הדברים, יכולה להיחשב כאקט נגד קוריאה הצפונית. מדובר בפסגה שאירחה קנדה, בה השתתפו מדינות רבות, כולל כאלו שנטלו חלק במלחמת קוריאה בשנות ה-50 של המאה הקודמת.
ההנחה שמדובר בהמשך של המלחמה הקרה, נשענת בין היתר על היעדרן של סין ורוסיה מאותה פסגה בקנדה. פקידים במוסקבה ובבייג'ינג הביעו את מורת רוחם מהכנס, ושר החוץ הרוסי,
סרגיי לברוב, שאל מה יש למדינות כמו יוון, בלגיה וקולומביה לעשות בחצי-האי הקוריאני. משרד החוץ הסיני גינה את הפסגה, וטען כי היא משקפת חשיבה של המלחמה הקרה, דבר שרק יצור מחלוקות בקהילה הבינלאומית, ויערער את המאמצים המשותפים הננקטים כדי לפתור כראוי את המשבר בחצי-האי.
בקוריאה הצפונית, מציין ת'רור, הפרנויה מהמלחמה הקרה יותר אמיתית. המשטר מזין את האזרחים בתחושת סלידה מתמדת כלפי ארה"ב, לאור פעילותה נגד קוריאה הצפונית במהלך מלחמת קוריאה. המתחים הנוכחיים רק הגבירו את הפחדים והתעמולה של המשטר. כאשר התקיימה הפסגה בקנדה, בחר המשטר ללגלג על הנשיא
דונלד טראמפ ועל הציוץ שלו בנוגע לכפתור גרעיני גדול יותר מזה של קים.
לא נראה שממשל טראמפ עומד לסגת מעמדותיו. טילרסון אמר בפסגה, כי ארה"ב לא תפסיק את התרגילים הצבאיים עם
קוריאה הדרומית בתמורה לעצירת תוכנית הגרעין של קוריאה הצפונית. בעגה הדיפלומטית, המהלך קרוי "הקפאה והקפאה", שבו שני הצדדים מפסיקים מהלכים מסוימים כדי למנוע הסלמה. בעוד שבייג'ינג ומוסקבה מעדיפות דרך זו, וושינגטון מתנגדת לה. למעשה, לא ניתן להשיג כלום מקוריאה הצפונית, בלי להשיג קודם את הסכמת רוסיה וסין. מכאן, שניסיונות הממשל האמריקני להתמודד עם קוריאה הצפונית בלי להתחשב ברוסיה ובסין ייכשלו.
במקביל לכך, ישנם מומחים אמריקנים שמאמינים שארה"ב צריכה ללמוד לחיות עם קיומה של קוריאה צפונית גרעינית. פריצת דרך ביחסים בין המדינות תביא לשיקומה הכלכלי של קוריאה הצפונית ולאחר מכן ניתן יהיה לדבר על פירוז הנשק הגרעיני. מאו דזה-דונג דיבר על מלחמה גרעינית כאפשרות אמיתית כדי שסין תוכל לשרוד. ריצ'רד ניקסון בנה את הקריירה שלו על מאבק בקומוניזם. שני המנהיגים הללו הצליחו להתגבר על המכשולים והביאו לפתיחות בין המדינות. גם קים ג'ונג-און ודונלד טראמפ יכולים לעשות זאת; הם חייבים לעשות זאת – טוען ת'רור.
