יש לי מלוא ההערכה לשופטת
הילה גרסטל. נכחתי פעם במקרה בדיון אותו היא ניהלה בבית המשפט המחוזי בת"א. שלמה המלך יכול לקבל ממנה שיעורים פרטיים.
אך כנראה אין דין מערכת המשפט כדין המינהל הציבורי מחוץ למערכת המשפט, כל עוד אתה בתוך מערכת המשפט. ככל הנראה כל פעולות הקידום העצמי נשארות בתוך המערכת, הלכלוך כמעט לא יוצא החוצה, מה שאין כן בשרות הציבורי.
רבים שואלים מדוע לא פנתה למשטרה. אינני שואל. פנייה למשטרה איננה בהכרח הפתרון למצבים מעין אלה. השאלה שלי להילה גרסטל, היא כיצד לא פרשה מהמרוץ לתפקיד ממש באותה שנייה.
והרי כל עוד לא פרשה מהתפקיד היא ודאי סברה שהיא מבקשת לקבל אותו, והאם שופטת במעמדה יכולה לקבל על עצמה כזה תפקיד, לאחר שקיבלה כזו הצעה? והרי בקבלת התפקיד, לאחר קבלת כזו הצעה היא הופכת בפועל לשותפה להצעה הזו, בין אם דחתה אותה ובין אם לאו.
הילה גרסטל לא הייתה מובטלת אם הייתה באותה שניה שמה את המפתחות ומסתלקת מהשירות הציבורי, לה ידוע כמו שידוע לכל שברגע שתתפנה תור הבוררויות אצלה יעלה על גדותיו, אין מדובר אצלה בצורך כלכלי או תעסוקתי.
ספק הילה, ספק הילה גדול מאוד מאד.
לטעמי מאוד מאוד לא ראוי שהילה כזו תאיר את כס היועץ המשפטי לממשלה, וטוב שלא מאירה. אכזבה, אכזבה מאוד קשה הילה גרסטל.