האם נוסח החוק החדש לנושא חזקת הגיל הרך אשר אושר אתמול בקריאה ראשונה, אך כנראה יבוטל מסיבות טכניות, מקדם את מעמד האישה או בעצם סותר הישגים שהושגו בעמל רב? הצעת החוק קובעת שעל האם להיות המטפל העיקרי לילד לאחר גירושין, כלומר מחייב אותה, בחוק, בלי לשאול לדעתה, להיות מוגבלת מבחינת שעות עבודה, מבחינת חופש פעולה ואפשרות להתפתחות אישית או אחרת, וכל זה קורה דווקא בשבוע בו מציינים את יום האישה. האם כך שואפות חברות כנסת כה רבות, יחד עם ארגוני הנשים, לקדם את מעמד האישה? זהו המסר החברתי שהמדינה מקדמת? לך תבין.
חוק חזקת הגיל הרך הקיים קובע שבאין הסכמה, ילדים להורים גרושים יהיו בחזקת האם, על-רקע מגדרה בלבד, עד גיל 6. בפועל זה עד גיל 18. מזה שנים ארוכות נעשו ניסיונות חוזרים ונשנים לשנות חוק מיושן ומגדרי זה, אך ללא הצלחה. ח"כ קיש לקח על עצמו משימה מורכבת אך חשובה, לקדם בכנסת ישראל את ביטול האפליה המגדרית בהקשר זה.
ח"כ שולי מועלם, בשליחות ארגוני הנשים ויצ"ו, נעמ"ת ומכון רקמן, התעקשה שלהצעת החוק יוכנס סעיף ההורה העיקרי, כלומר כאשר בית המשפט בוחן את חלוקת זמני השהות, אחד הקריטריונים שעליו לבחון הוא "אופן הטיפול ומידת הטיפול שהעניק כל אחד מההורים לקטין בשנתיים שקדמו לפירוד". הסעיף בא כדי לכאורה לתת יתרון לאימהות בעת גירושין. אך האם זהו אכן יתרון? הרי משמעות הסעיף היא שברוב המקרים לאחר גירושין על האם להמשיך ולשאת במרבית הטיפול בילדים, פשוט כי היא אישה. מדוע חברות כנסת כמו
מרב מיכאלי רחל עזריה ו
עליזה לביא תומכות בסעיף מגדרי שכזה שלא קיים בכל העולם המערבי, סעיף שעלה בוועדת שניט ונדחה מקצועית על הסף שכן הוא סותר את טובת הילד? הן באמת מאמינות שהוא מקדם את מעמד האישה?
טובת הילד
ומה ביחס לאבות? סדרי עדיפות משתנים בעקבות גירושים. אבות שרוב עול הפרנסה היה מונח על כתפיהם, כי זה היה הפתרון המיטבי עבור היחידה המשפחתית, נענשים על כך שהם דאגו לרווחת כל המשפחה?! משלמים בהגדרתם כהורה משני ובזמנים שלהם עם הילד? סעיף ההורה העיקרי צורם לא רק בגלל השלכותיו הישירות והעקיפות על מעמד האישה, וההתייחסות המתנשאת לאבות, אלא בעיקר בגלל הפגיעה בילד. ילד זקוק לקשר מיטבי ורציף עם שני הוריו להתפתחותו התקינה.
ולא, זה לא הסעיף הצורם היחיד בהצעת החוק. סעיף נוסף המהווה פשרה פוליטית קובע שפעוטות יהיו מרבית הזמן אצל אמם. כך, שחור על גבי לבן. מדובר על סעיף מגדרי שכלל אינו בוחן מהי טובת הילד! ואיך סעיף שכזה מקדם את מעמד האישה? המדינה בעצם אומרת לציבור שהיא מאמינה, ולכן אף קובעת זאת בחוק, שתפקיד האם אחרי גירושים הוא להיות המטפל העיקרי לילד עד גיל 3. לימודים, קריירה, חיים פרטיים, צריכים לחכות. זאת תהיה חובה חקוקה של האם ולא בחירה שלה.
אז צר לי, אך חברות הכנסת מועלם, עזריה לביא ומיכאלי לא דואגות למעמד האישה. מי שכן דואגות לקידום מעמד האישה הן השרה גמליאל וחברת הכנסת שאשא ביטון, אימהות צעירות לילדים קטנים, נשים עסוקות, מצליחות, שאינן מוותרות על ילדים או על קריירה, ולשם כך נעזרות באבי ילדיהן. נשים חזקות שמצהירות שהן רוצות לעשות את הבחירה האישית שלהן, שזאת זכותן הבסיסית לשלב קריירה עם משפחה, ושהחוק המוצע בעצם אומר שאם חלילה יתגרשו הן יצטרכו לעזוב את השליחות הציבורית שלהן, או שילדן יעבור לאב. האם כך אנו מקדמים את מעמד האישה? מעודדים אותן לצאת לעבוד ולהתפתח?
בבג"ץ
אליס מילר משנת 1995 קבע בית המשפט העליון שאין הצדקה להבחנה בין גברים לנשים, ושאין למנוע מנשים להגיש מועמדות לקורס טיס בצה"ל. שינוי חברתי הוא תהליך שלוקח זמן, אך בג"ץ חשוב זה למעשה הוריד את החסם, פתח את הדרך, והנה התבשרנו לאחרונה שמפקד חיל-האוויר מינה את רס"ן ט', טייסת תובלה בהכשרתה ואם ל-2, לתפקיד מפקדת טייסת תעופה בבסיס חצור. אותו עיקרון בדיוק חל גם בנושא ביטול חזקת הגיל הרך והורותם של האבות, רק שבמקום פתח לשינוי חברתי אנחנו יוצרים בחוק החדש חסם.
