ירושלים בקונצנזוס
תודה לנטע ברזילי שבזכותה ירושלים עלתה על המפה, ולא רק של חרד"ל ביום ירושלים. ירושלים הפכה בזכותה לקונסנזוס לאומי נוצץ, וּלסוּפר סטאר בינלאומי בסתם יום של חול. ולא עוד, אפילו לאיחול המסורתי "לשנה הבאה בירושלים" הייתה עֶדנה ציבורית, והיא נשמעה והדהדה בחלל מכל שדרות הציבור הכללי. ימות המשיח?
מה אגיד לכם, כיהודייה אני מצפה וּמייחלת ששבת המלכה תזכה למינימום של כבוד שזכה לו האירוויזיון. אלא שעל-פי הצפי החדשות הרעות הן שהאירוויזיון בבירה אמור לגרום לחילול שבת המוני, וזו עלולה להיות למרבה הצער "לשנה הבאה בירושלים המחוּללת", ולא רק המחוֹללת. אתם קולטים?
שמן זה טרנדי
לא סוד הוא שלהיות שמן זה לא בריא, לא אסתטי וגם לא מצטלם טוב. אך דומה שבשנים האחרונות השומן זוכה לקמבק והופך ליותר ויותר טרנדי. תשאלו את הדוגמניות השמנות, שעלו על מסלול התצוגה, מלכות המדבר בעלות המשקל, שחקניות בקטגוריה, ואיך לא שיא השיאים - נכס צאן ברזילַי, נֶטע מלכת האירויזיון שלנו.
ולא עוד, אפילו מבחינה לשונית-סֵמנטית דאגו להן. תחת הכותרת "אל תקראו לנו שמנים" הוצעו כמיטב המסורת חלוּפות נעימות יותר, המפרידות בין האישיות הבלתי פגומה למשקל הבעייתי העודף. מעתה אימרוּ: אנשים עִם שומן או עודף משקל וּשלל ביטויים דומים, אך המילה שָמן הס מלהזכיר. מה שנכון.
כל אתיופי יכול
מי אמר שאתיופים מקופחים? אז אחרי רבנים וח"כים אתיופים, שופטת אתיופית, ד"ר אתיופי, רץ אתיופי מנצח במרתון ואלוף משנה אתיופי בצה"ל - קַבלו גם, איך לא, מנהל בית-ספר אתיופי.
כל אלה בעלי מוצא אתיופי, המייצגים מגוון מקצועות וּתחומים, מהווים מודל לבני העדה האתיופית לאפשרות שילוב כלכלי וחברתי בחברה הישראלית, וּמוכיחים לאחיהם כי עם רצון וּנחישות, לצד שחרור מסטיגמות וּמרגשי נחיתות וקיפוח - כל אחד יכול. זאת למרות פערי התרבות, המנטליות והשפה בין העדה לציבור הישראלי. כל הכבוד!