תל אביב של המאה ה-21 הפכה למרכז חיים הומה רווי ציניות. את המשפחתיות המפורסמת והדביקה משהו, שהצעירים שבינינו ראו רק בסרטים כמו "אלכס חולה אהבה" או "אסקימו לימון", החליף מרוץ בלתי פוסק אחר החיים, שהרעיון המרכזי בו הוא משהו כמו "לי יש יותר גדול". הבניינים גבוהים, חדשים ומנוכרים, ורק בחלק הדרום מרכזי של העיר, שמסתעף לכל אורך רחוב אלנבי המפויח, אפשר לטעום משהו מתל אביב של פעם, שגם היא מתבוללת במודרניזציה.
קרן הרחובות מזא"ה-בלפור-יבנה מציעה בריחה משתי התבניות הקודמות, כשממש בנקודה בה היה בית החולים "הדסה", קם קומפלקס בניינים מעוטר בשיש וברוב פאר, שבמרכזו מסעדה זורחת ומזמינה העונה לשם "לוקאס". המקום מציע תפריט על טהרת המטבח הצרפתי והעיצוב בו מדהים, מושקע ומעורר השראה. השולחנות נוצצים, הכיסאות בוהקים והבר מזמין וכולם יחד נותנים הרגשה שכך לפתע, מטר משאון האוטובוסים ונהגי המוניות חסרי הסבלנות של רחוב אלנבי, הגענו לפריס. גם מזג האוויר הנפלא של תחילת אפריל, שהכריח אותנו לשבת בחוץ, השלים את התמונה, למרות שלנגד עינינו נגלה מסדרון צר של בתים תל אביביים מוזנחים ולא השאנז אליזה.
הלוקאס אינו מקום זול ולא מתיימר להיות אחד כזה, אבל מי שרוצה ערב רומנטי יוצא דופן או ארוחה חד פעמית במחיצת אורחים חשובים פשוט חייב להגיע לשם כדי לקבל ארומה אירופאית יוצאת דופן. פתחנו במנת חציל בלאדי (29 ש"ח) וסלט קינואה (39 ש"ח), שבשנים האחרונות הפך ללהיט בכל מסעדה המכבדת את עצמה ובלוקאס כבר הפך למיתולוגיה עירונית קטנה. שותפי לארוחה שומר הכשרות-לייט לא יכול היה ליהנות ממנת השרימפס המשובחת שהזמנתי (44 ש"ח) ברוטב תפוזים וארטישוק ירושלמי. זו מנה לא גדולה, אבל כל כך ערבה, שחובה לקחת אותה. את כל זה חנכנו עם בקבוק יין מרלו משובח מתוצרת הארץ.
אחר כך עברנו לעיקריות. אני הלכתי על הג'ק פוט - טרילוגיית בשרים, שכללה אנטריקוט, פילה וצלע טלה (125 ש"ח) שהיו עשויים מדיום במידה מדויקת ופשוט נפלאים. עם זאת, טיפ קטנטן - אם אתם אוהבים את המנה מבעבעת מחום, ציינו זאת בפני המלצר. שותפי לקח את פילה הבאס עם שעועית ירוקה ופירה (84 ש"ח) ואם נדמה לכם שרק יצאתי ידי חובה כשסיפרתי לכם על המנות הראשונות והעיקריות, אתם לא טועים - אבל לא מהסיבות שחשבתם. הן היו מעולות, רק שהקינוחים, הקינוחים הם אלה שעשו לנו את הערב.
המלצר שלנו המליץ על מספר קינוחים ואנחנו הלכנו על שניים, כשאחד זוכה במדליית הכסף והשני במוצהר בזהב. אני תפסתי את המקום השני עם קולקציית השוקולד (34 ש"ח), גבעה קטנה המורכבת מעוגת נמסיס, מרנג קקאו וקרם אנגלז ומזריקה הרבה מתוק לתוך הורידים. היה טעים, אבל... זה לא ה"פארי ברס". אוי, הפארי ברס. איזו מנה. אם לא הזמנתם את הדבר היוצא מן הכלל הזה, אל תטרחו אפילו להגיד שביקרתם בלוקאס. 39 ש"חשיתנו לכם רמז על מה שאוכלים בגן עדן. הפארי ברס הוא סוג של פרופיטרול - פחזנית ממולאת בקרם נוגט עם שקדים מקורמלים, ובתוכה גלידת חלב נורמנדי, כשלצד התמהיל המופלא הזה מגיע גביע רוטב שוקולד אמרטו. אחרי ביקורים במספר לא מבוטל של מסעדות בשנה האחרונה, אני באמת לא זוכר קינוח כזה.
יצאנו ואחרי פחות מדקה היינו כבר בליבו של רחוב אלנבי, משקיפים על כביש שעמוס גם בשעות הלילה המאוחרות. מדהים איך בתוך 45 שניות אתה יכול לבצע מעבר מרוגע פריסאי להמולה תל אביבית. רק בישראל. רק בלוקאס.
Lucas - מאז"ה 5 תל אביב, 03-5252565