לפני מספר שבועות כתבתי מאמר על אימרת חז"ל המפורסמת בעניין דוד המלך וחטאו עם בת שבע: "כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה". ברור, ציינתי, כי חז"ל ביקשו לצמצם נזקים תדמיתיים מהסיפור העגום ולהביא למינימום פגיעה בדמות האגדית של דוד המלך. יוצא, סיכמתי, כי חז"ל פעלו דה פקטו כנגד רוח התורה שביקשה דווקא להרחיב את המודעות שלנו לחטאם של גדולי האומה, זאת כי כולנו בשר ודם גם מנהיגנו בשר ודם, כולנו בחזקת שור מועד ועלולים לחטוא, לעבור עבירה להיכשל ולשגות. אבל, וזאת השורה האחרונה, הדגש הוא לא על החטא כי אם על המודעות שלנו שאמורה לזהות את החטא ואת שרשרת האירועים שהביאה אליו; לא תמיד החוטא הוא זה שהתווה את השרשרת הזו. היו דברים ושרשרת כזו עוצבה מראש על-ידי בעלי עניין שכיוונו במלאכה מחשבת לחטא נתון ולחוטא מסוים.
מהארגומנט האחרון לא יהנה דוד המלך כי הכתוב לא השאיר מקום לספק והטיל עליו את מלוא כובד האחריות הישירה והעקיפה. מי שמבקש להיכנס לעובי הקורה יעיין בשמואל ב', יא, יב. מהארגומנט האחרון יהנה מנהיג אחר בן ימינו ושמו
בנימין נתניהו.
תיקי נתניהו שנפתחו במשך עשר שנות כהונותיו יכולים להזין קובץ של ספרים וכרכים. בכל התיקים, כמעט בכולם, היה מכנה משותף אחד שבכוחו לאתגר כל חוקר משטרתי בעולם: כמעט כל התיקים נשאו את אותן העבירות שנחשד בהן נתניהו: מתן שוחד וקבלת דבר במרמה; מי לא ירצה להיות חתום על הגשת כתב אישום היסטורי כנגד איש ציבור בעל התפקיד הרם מכל.
אבל באותם התיקים היה עוד מכנה משותף לאותן העבירות המכובדות והקשות מכולן: השוחד שנתן נתניהו וקבלת דבר שבמרמה קיבלו לא נועדו עבור כיסו הפרטי כי אם לדבר אחר הקשור לריפוד כיסאו, להארכת כהונתו, לקיבוע שילטונו ולהישרדותו. וגם כך אין המדובר בעבירות קלות הגם ואינן קשורות לכיסו הפרטי, כי לא מן הנמנע למצוא מי שמוכן אף להרוג ולרצוח עבור הישרדותו הפוליטית ועבור ריפוד כיסאו וקיבוע שלטונו, ההיסטוריה תתעד רשימה ארוכה ארוכה למנהיגים שרצחו והתנקשו וחיסלו ושחטו וטבחו ושפכו דם ובקטנה גם שיחדו וקיבלו דבר במרמה, וזאת עבור אותן העבירות בהם הואשם נתניהו. שאיפות בלתי ניתנות לשליטה כאלו שגורות בדרך-כלל אצל עריץ, רודן, דיקטטור שבין רצונו לרצון עמו מפריד קיר גס ועבה. לפני מספר ימים נפגשנו על המרקע עם עריץ כזה שהוציא להורג את דודו ואת אחיו למען ריפוד כיסאו. רמז: טראמפ לחץ את ידו ואף הצדיע לגנרל שלו. עיני כל העולם, מסיבות ספורטיביות דווקא, נשואות היום לאותה מדינה שמנהיגה, כידוע, שאפתן גדול לשלטון ומסוגל רחמאנא ליצלן לתת שוחד ולקבל דבר במרמה, ובקטנה אולי אף לחסל את אויביו גם בארצות הניכר.
אבל, זאת באתי להגיד, נתניהו נבחר על-ידי הציבור ושולט מטעמו - יחי ההבדל הגדול. לא יודע אם קיים המושג "לחטוא בשם העם" ולדעתי לא קיים מושג כזה כי בשם העם ניתן רק לקיים דבר אחד: את רצונו. לא פעם התביעה הציבורית מוחקת כתבי אישום מוכחים בתואנה "אין עניין לציבור". מקור כל החוקים והמשפטים בכל תרבות וזמן הוא במונח האבסטרקטי "רצון העם". במדינה דמוקרטית, הרצון הזה מתבטא בבחירת נציגי העם והענקת השליטה לידיהם; זה "הביטוי" של רצון העם. מיכשול הרובץ באופן זה או אחר על הביטוי הזה ומעכב את התבטאותו, מן הסתם יוסר לאלתר ויכּרת וזאת מכוח רצון העם: אם תרצה - זה מקור החוק והמשפט.
הבה נשים את הקלפים על השולחן: בכל הפרשות המסועפות של נתניהו, הוא מואשם במתן שוחד עבור הטיה מכוונת של התקשורת לטובתו, ובעגה המקובלת "סיקור אוהד". בזאת מתבטא הדבר שנתניהו קיבלו במרמה מהמשחד. זה הפשע ועונשו. כל הפרשות זורמות לאותו הנחל:
ישראל היום, בזק-אלוביץ, סיקור אוהד של וואלה ניוז, גם מוזס והסיקור האוהד של ידיעות וויי-נט לנתניהו. למעשה נתניהו אינו מבקש "סיקור אוהד" כי אם מתחנן לבלימת "סיקור עויין".
נפל בבור
המצב המוזר שישראל נקלעה אליו מצביע באופן ברור על תכונה חריגה ויוצאת דופן: בישראל של היום פועלות אד הוק שתי ממשלות, Uמבחינים בבירור בשני זרמים של כוחות כאשר דווקא הזרם הלא נבחר ידו וכוחו על העליונה, ובלית ברירה הזרם הנבחר הייצוגי מתכופף בפניו ונכנע לו, וזאת בחסות החוק ותקשורת ההמונים. מסתבר רבותי כי לא ניתן למשול ללא השליטה בזרם "החלופי". החונטה המשפטית למשל זו האחראית על הבאת החוקים מכוח העם אל הפועל, מסתבר, שעושה מניפולציה בחוקים, ברצון העם, לטובת האג'אנדה האישית שלה, דהיינו לטובת הרצונות האישיים והבלעדיים שלה הכוללים בין היתר רעיונות, דעות, נטיות, אמונות וכד'...
בעיקר, כך מסתבר, לא ניתן לשלוט ללא השליטה בתקשורת ההמונים האחראית לכאורה על סיקור דעת ההמונים, אך בפועל גם היא האחרת עושה מניפולציה בסיקור שלה לטובת האג'אנדה האישית של אנשיה ורצונותיהם הכוללים בין היתר רעיונות, דעות, נטיות, אמונות וכד'...
נתניהו הגיע בשלב מסוים להבחנה הזאת וראה את הנולד: יש לעשות את הכל בשביל להביא את רצון העם מהכוח אל הפועל, והמטרה הציבורית שהופקדתי עליה, סבר ולא טעה, מקדשת את האמצעים. הוא עשה וסבר ולא טעה, אך בסופו של יום, מה לעשות, נפל בבור שחפר לו הזרם המניפולטיבי השולט בפועל.
אני, במקומו, הייתי קם ומודה בכל אשר עשיתי: כן יצרתי בפירוש את ישראל היום ולו לאזן את הסיקור המוטה. כן, אני האחראי הבלעדי על קידום האינטרסים של בזק במשרד התקשורת; בחישוב ניטו של רווח-הפסד ראיתי כי העם יוצא נשכר מהעסקה זו, כי בזאת רצונו ייצא אל הפועל וממשלתי תוכל שלוט ביתר שאת ויתר עז. כנ"ל בוואלה ובידיעות.
כאן המקום להבהיר כי אינני מחסידי נתניהו ובצמתים רבים דרכינו ומחשבותנו לא ייפגשו. אני חושב דוקא כי הוא ורעייתו אשמים בפרשת החמגשיות, בגלידה, במיחזור הבקבוקים וגם בפרשות המתנות מאילי ההון. כל הפרשיות האלה מראים על אישיות בעיתית מבחינתי ומבחינת רבים כמוני. הוא איש שהתחתן שלוש פעמים והתגרש פעמיים; הוא אישיות מלאה תסביכים וקונפליקטים אישיים, כך אני רואה אותו כשאני נועץ בחייו הפרטיים מבט ואל לי לעשות זאת כי אלה חייו האישיים, אך המציאות שאני בוחש בה הכריחה אותי לעשות זאת, ולמציאות זו אין קשר וחצי קשר לחייו הציבוריים. אין גם למציאות זו קשר ורבע קשר לתיקים הפליליים שהודבקו בו; הוא קיבל מתנות משובחות גרידא מאנשים משובחים גרידא שהיו במרחבו, ומרחבו של ראש ממשלה הוא לא כמרחבי שלי ושלך. הוא עבר ללא כל ספק על הכללים המקובלים ואף על הטעם הטוב אך אין זה שוחד ולא קבלת דבר במרמה.
במקומו, ציינתי לעיל, הייתי קם ומודה בכל אשר עשיתי כי כך עלי לעשות: להיות כנה עם האנשים ומזאת ייצא לי רק טוב.
היום לפני 25 שנים, הופיע נתניהו באולפן "מבט" כדי לספר בשידור חי לצופים על-אודות הקלטת המתעדת אותו בוגד באשתו. מגיש המהדורה היה
יעקב אחימאיר וכתב המשטרה אורי כהן אהרונוב ז"ל הציג לו את השאלה הזאת:
- "האם היו לך קשרים אינטימיים עם אישה אחרת"?
- "היה דבר כזה, זה הסתיים לפני כמה חודשים".
למרות הפרשה נתניהו נבחר באותה שנה ברוב גדול להנהגת הליכוד; לא ללמדך כי בוחרי הליכוד אנשים בלתי מוסריים כי אם ללמדך כי העם הבוחר בציון הוא עם חושב היודע להבדיל בין מצג אישי לציבורי.
