מעשה בנסיך אחד יפה תואר, שיום אחד החליט שהוא תרנגול הודו. ישב הבן מתחת לשולחן, ללא בגדי שְׂרד וכמו תרנגול ליקט פירורים בפיו. הזמין אביו המודאג את מיטב הרופאים והמומחים העולמיים לטפל בבנו החולה וּלרפאו. אולם ללא הועיל. בעוד המלך כמעט אמר נואש, הגיע חכם אחד וּבישר למלך שהוא יוכל לרפא את הנסיך בטיפול מהיר.
מֶה עשה? פשט את בגדיו הנאים, ירד מתחת לשולחן וישב לצד הנסיך. "מה מעשיך כאן?" התרעם הנסיך שחש בפלישה לטריטוריה הפרטית שלו של האורח הבלתי קרוּא.
"וּמה מעשיך כאן?" - השיב הֶחכם בשאלה דומה.
"אני תרנגול הודו" התפאר הנסיך.
"אז גם אני תרנגול הודו" - השיב החכם והוסיף: "אבל גם תרנגול הודו יכול לאכול כמו בן-אדם", וקרא למשרתי המלך להגיש להם ארוחה כיד המלך.
בדרך דומה שכנע החכם את הנסיך להתלבש ואחר-כך לצאת מתחת לשולחן ביחד עימו ולחזור להיות נסיך. זהו אחד הסיפורים הקלאסיים והמרתקים של רבי נחמן מברסלב, הידוע בשם 'ההינדיק', שפירושו תרנגול הודו.
ראוי לציין, שרבי נחמן מתגלה בסיפוריו השונים כמתנגד מוחלט להשכלה וּמי שבעד חוכמת חיים. כל המומחים בסיפוריו נכשלים בהתמודדות עם בעיות המציאוּת, ורק החכם, המצוייד בתובנות וּבכלים פרקטיים, צולח אותן בכבוד ומעמיד את חוכמתו גם לרשות מלכים. אף בסיפורנו רבי נחמן סבר, כי בשביל להיות פסיכולוג מצליח, אין צורך בשנות לימוד יקרות באוניברסיטאות יוקרתיות. די בחוכמת חיים וּבתבונה. דומה שהוא המודל לגישה זו. הרב היה פסיכולוג מבריק, מבלי שלמד כלל באוניברסיטה בפקולטה לפסיכולוגיה.