סיכולים ממוקדים

תא"ל (מיל') גל הירש וח"כ איתן ברושי – מה הקשר? האמת היא שאין. שניהם אומנם עברו קריירה מפוארת בצה"ל: הראשון סיים בדרגת תא"ל והיה מועמדו של השר לביטחון פנים ארדן לכהונת מפכ"ל המשטרה; והשני סיים שירותו בדרגת סא"ל ובתפקיד מ"פ בגולני, ולפני כן היה מזכיר התנועה הקיבוצית, ראש מועצה אזורית ונשא בתפקידים ציבוריים נוספים בתחומי ההתיישבות. הרקע הצבאי הממושך הוא כנראה התחום היחיד שמשותף לשניהם. בכל השאר הם די שונים: הירש הוא עירוני, שגדל בערד, והשני קיבוצניק כל ימיו, בן קיבוץ גבת. אפילו מבחינת הגיל קיים ביניהם פער של 14 שנה: הירש הוא יליד 1964; ברושי נולד ב-1950. ואף על-פי כן, יש להם נקודה אחת, משמעותית בחייהם, מאוד משותפת. שניהם עברו הליך בזוי, מחפיר, של סיכול ממוקד בידי יריבים, שכל רצונם היה לבלום בכל מחיר את קידומם. וגם זאת מסיבות שונות. את דרכו של גל הירש למפכ"לות טירפדו קצינים בני בליעל בצמרת המשטרה, שניפחו חשדות מדומיינים שהגיעו מן המערכת הפוליטית הכושלת של גאורגיה, על-מנת לסכל את מינויו לכהונת מפכ"ל המשטרה. הייתה להם מן הסתם סיבה טובה לחשוש מפניו, שמא יתמקד בניקוי האורוות המשטרתיות מן הצחנה והריקבון שאחזו בארגון – שיש שהישוו אותו לארגון פשע – אשר מופקד על הסדר הציבורי, אך לא הצליח לעשות סדר אפילו בתוך ביתו. ואת עתידו הפוליטי של איתן ברושי, מבקשים לסכל שמאלני מפלגת העבודה, מפני שהוא אינו מתאים לתפיסות הפוסט ציוניות שלהם. ברושי הוא המוהיקני האחרון במפלגת העבודה, שעוד מחזיק בתפיסה הציונית הקלאסית, של 'עוד דונם עוד עז', אשר הוכיחה ומוכיחה את עצמה עד היום. לשיטתם של המפא"י'ניקים החדשים, יריביו, שהתקבצו במחנ"צ, אבד הכלח על תפיסה זו במדינת כל מסתנניה וערבייה. היום התפיסה השלטת במחנ"צ שוללת לחלוטין את הערך החשוב של ההתיישבות (ודאי שזה קשה להם כשההתיישבות ביו"ש היא כיום נושאת דגל ההתיישבות). נתנה לכך ביטוי חד כתער, מדויק להפליא, האופורטוניסטית הפוליטית ציפי לבני, כיום בצמרת המחנ"צ: "ההתיישבות אינה נותנת ביטחון, היא רק צורכת ביטחון". לא להאמין. בן-גוריון בוודאי מתהפך בקיברו כשאלה הם יוצאי חלציו הרעיוניים. היחיד בשורות המחנ"צ שחושב הפוך ב-180 מעלות מן הגישה המניפולטיבית השערורייתית של אשת הצמרת לבני, וחבריה למפלגה הציונית לשעבר, שהפכה לשמאל קיצוני (ע"ע שלי יחימוביץ' הקומוניסטית לשעבר, סתיו שפיר הניהיליסטית, זוהיר בהלול שאינו מוכן להכיר בהצהרת בלפור, יוסי יונה שהגיח מן השמאל הרדיקלי, ועוד) – היה איש ההתיישבות איתן ברושי. מבחינה זו הוא היה הרבה יותר ימין מח"כים מוצהרים בימין. וזה בדיוק מה שמפריע לליזיסטרטות שהפליגו הרחק מאוד ממחוזות מפא"י ההיסטורית, הדורשות עכשיו את גירושו מן הכנסת ומן המפלגה.

ירידה בתמיכה

הסיכול הממוקד הזה לברושי 'המיושן', המפא"י'ניק האמיתי האחרון במפלגה, מתבסס על עדות אנונימית בעניין תקיפה מינית, שהיתה-או-לא-הייתה לפני 15 שנה, ואיש לא שמע עליה לאורך תקופה זו. לפתע נשלף מן האוב סיפור עבש, שכמעט אין דרך לבדוק אותו כל עוד המתלוננת עצמה מסרבת להתלונן רשמית בנושא, ושימש סיבה למסיבת גירושו של ברושי. סיפור אישי: לפני עשור ויותר, כשברושי היה עוד ראש המועצה האזורית יזרעאל, יצא לי לשוחח עימו ארוכות בארבע עיניים. בתום השיחה תהיתי ביני לבין עצמי: האמנם מדובר באיש השמאל? הייתכן שהאיש שרואה בהתיישבות ערך עליון, יכול להיות שמאל? מאז לא שינה ברושי את דעותיו. הוא צידד בדיונים הפנימיים במפלגתו לאחר הבחירות להצטרף לממשלת נתניהו כדי לסייע להתיישבות; הוא מתנגד בתוקף לוויתורים בבקעת הירדן; וכשעלתה על הפרק באוגוסט 2016 שאלת הריסת תשעה בתים בעופרה, התקומם והזהיר: "דין 9 הבתים כדין עפרה כולה; יש למצוא פתרון משפטי שימנע את הריסת הבתים". ברושי, יוצא תנועת הקיבוץ המאוחד האקטיביסטית, הוא בין הבודדים בסיעתו שטוען כי "מפלגת העבודה הלכה שמאלה מדי, וזאת הסיבה לירידה בתמיכה בה. על מפלגת העבודה לעצב מחדש את תעודת הזהות הרעיונית שלה". בראיון לבלוג של אורי הייטנר לפני שנה וחצי, הוא קרא למפלגתו לאמץ את מורשת רבין כפי שהתבטאה בנאומו האחרון: "לא נחזור לקווי 4 ביוני 1967... ירושלים המאוחדת, שתכלול גם את מעלה אדומים וגם את גבעת זאב כבירת ישראל, בריבונות ישראל... בקעת הירדן, בפירוש הנרחב ביותר של המושג הזה... גוש-עציון, אפרת, ביתר ויישובים אחרים שרובם נמצאים מזרחית למה שהיה 'הקו הירוק' לפני מלחמת ששת הימים. להקים גושי יישובים, והלוואי שהיו כמותם, כמו גוש-קטיף, גם ביהודה ושומרון". האין זו סיבה טובה בעיניהן של נשות וינדזור העליזות לביצוע חיסול ממוקד באיש הזה ובכך למחוק סופית את שרידי מורשת רבין הציונית מהאידיאולוגיה של המפלגה שנכבשה על-ידי השמאל הרדיקלי? חיסול ממוקד בוצע גם בתא"ל (מיל') גל הירש, אחד מן האנשים החושבים לעומק ולרוחב שהיו בצה"ל, כשנודע כי הוא מועמדו של השר לביטחון פנים לתפקיד המפכ"ל. זו דרכם כסל למו. כל אימת שהצדקנים המתייפייפים ממערכת אכיפת החוק – המשטרה והפרקליטות – מזהים מינוי קרוב של מי שעלול לבצע ניקוי אורוות יסודי, נשלפים נתונים מפוקפקים מן הגורן ומן היקב לסיכול המינוי. מכונת הסיכולים הממוקדים הופעלה גם כלפי רובי ריבלין ופרופ' יעקב נאמן, כשעמדו לקבל את תיק המשפטים, וכלפי רפאל איתן כשעמד להתמנות שר המשטרה, וכלפי אישים נוספים, וללא ספק תופעל שוב בעתיד, בידי אלה שאגרו בידיהם יותר מדי כוח להרע. כך זה עובד שנים, ואין פוצה פה ומצפצף, למרות שמדובר בעבירה פלילית של ניצול כוח המישרה לרעה. האם לא הגיע הזמן לעצור זאת באמצעות ועדת חקירה שתחשוף הכל ותפרק את מכונת הסיכול הממוקד?