אין הצדקה שהדרוזים ימשיכו בגיוס חובה

חוק הלאום שבא עלינו כרעם ביום בהיר הינו מכל הבחינות חוק גזעני, חוק מפלה ומנשל את כלל בני המיעוטים וכל מי שאינם יהודים מזכויותיהם הלאומיות והאזרחיות ואף מבטל את דמוקרטית המדינה. אני בן למשפחה ששלוש מבניה נושאי עיטור לוחמי המדינה, הדרוזי הראשון ששרת בחיל-הים (מאי 1972) ובמו ידי פתחתי את שערי שאר החילות בצה"ל בפני המתגייסים הדרוזים. עוזר לסגן שר הבינוי והשיכון משנת 1996. ב-1997 יסדתי והקמתי את עמותת אלסדק להגנה על זכויות הדרוזים בישראל דרכה נאבקתי על השוויון וב-2007 הגשתי את בג"ץ השוויון לדרוזים נגד ראש הממשלה אולמרט ונגד ממשלתו. בצער רב ובכאב ויגון, היום לאחר אישור חוק הלאום הגזעני אני בא לבקש מראש ממשלת ישראל ביבי נתניהו שישווה אותי לערבים תושבי המדינה. אין לי טענות נגד הערבים, להפך, אני רוחש להם כבוד רב. פרשנים מפורסמים ויודעי דבר מתחום הפוליטיקה, מהצבא, מהאקדמיה ואף מהתחום המשפטי אמרו: "חוק הלאום הוא חוק רע". חוק רע לישראל וליהודים וחוק רע, גזעני ומפלה כלפי המיעוטים. מאז ומתמיד קיימת בישראל הפליה שהיה אפשר לחיות איתה בזה שישראל היא המדינה היחידה בעולם שמחלקת את תקציביה ומשאביה לפי מפתח עדתי/דתי. לכל מי שלא יודע, בישראל קיים תקציב ליהודים אשר מעוגן בחוק התקציב, יש תקציב מיוחד לערבים, יש תקציב מיוחד לדרוזים ולצ'רקסים ויש תקציב מיוחד לבדווים. תקציבי המיעוטים נקבעים במו"מ ולאחר מסעי השפלות איומים והפגנות לפי תוכניות חומש או ארבע שנתיים. ב-1994 יצאו הדרוזים למאבקם המשמעותי הראשון נגד ממשלת רבין ז"ל בדרישה לשוויון ולתקציבים הולמים. במשך 70 שנות קיום המדינה, לא הוקם ישוב דרוזי אחד (גם לא ערבי) כדי להקל על מצוקת הדיור וכדי לתת מענה על הריבוי הטבעי, כמו-כן עשרות שנים לא קודם התכנון בישובים אלה, דבר שעודד את התושבים האלה לבנות על קרקעותיהם הפרטיות בניה בלתי חוקית. בניה זאת בוצעה בהעלמת עין של כל ממשלות ישראל הקודמות כולל ממשלת ביבי הראשונה, עד לאחרונה הממשלה הזאת שינתה את הנוהג והתחילה להטיל קנסות כבדים ולבצע הריסות בתים. יו"ר ועדת הפנים בשנת 2000 אמר בפרוטוקול הוועדה בנושא עספיא דליה: " המדינה אשמה בחוסר התכנון בשני כפרים אלה ומשום שהממשלה אשמה עליה לשאת באחריות..."

שותפות גורל

עוד לפני קום המדינה ובשנות העשרים מהאלף הקודמת כשהעם היהודי היה מעוט חלש ונרדף הדרוזים שיתפו פעולה איתו, תמכו ועזרו למנהיגי הישוב היהודי ובשנות אמצע השלושים הדרוזים נשאו נשק ונלחמו שכם אל שכם עם כוחות ההגנה של משה דיין ואחרים. 20 צעירים דרוזים מעספיא שנקראו "החמושים המתנדבים הדרוזים" וכולם נושאי אות (על"ה) עיטור לוחמי המדינה, כשסבי ושני אחייניו ושני גיסיו מבין חמושים אלה. באפריל 1998 הוקמה לזכרם עצרת הצדעה בבית יד לבנים בדלית אלכרלם במעמד נציגים בכירים ממשלת נתניהו, משה קצב סגן ראש הממשלה, צחי הנגבי שר המשפטים, סילבן שלום סגן שר הביטחון ומאיר פרוש סגן שר הבינוי והשיכון, אותם נציגים נשאו נאומים ודברי שבח לדרוזים שלא נשמעו מקודם וכולם הבטיחו שוויון לדרוזים ודמוקרטיה. בימי המרד הערבי והפורענות, הדרוזים האמינו שכאן בישראל יכון ויקום הבית היהודי של העם היהודי ותמכו בו ללא עוררין. הדרוזים האמינו בשותפות בזה שהגורל זימן להם לחיות תחת קורת גג משותפת עם העם היהודי. שותפות גורל זאת גבתה מחיר יקר מאוד מבני העדה הדרוזית "על מזבח ההזדהות" אשר האמינו באמונה שלמה שהעתיד "כפי שהבטיח להם משה דיין ז"ל לאחר הניצחון במערכת רמת יוחנן" יטיב איתם במדינה השוויונית והדמוקרטית שבדרך. גם לאחר קום המדינה ולאחר הקראת מגילת העצמאות על-ידי מייסדי המדינה שמבטיחה שוויון זכויות ודמוקרטיה לכלל תושבי המדינה ובכללם בני המיעוטים "מדינת ישראל... תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי דת, גזע ומין..." הכרזת העצמאות עיצבה את צביונה של המדינה כמדינה יהודית ומדינת הלאום של העם היהודי בה נקבע: "בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי-תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי". כב' השופט ד. לוין קבע: "במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ייהנה כל אדם-תהא דתו ותהא אמונתו אשר תהא - מזכויות אדם מלאות" (רע"א 7504/95 יאסין נ. רשם המפלגות).

שירות חובה

השופט חשין ציין בפרשה אחרת: "נזכור ונדע - כיצד נוכל לשכוח - כי לא הייתה לו לעם היהודי - לא הייתה לו ואין לו - מדינה אחרת זולתי מדינת ישראל, מדינת היהודים. ואולם בתוככי המדינה כל אזרחי המדינה הם שווי זכויות ( רע"א 2316/96). קיימת שורה של פסיקות המתארות ומחזקות שמדינת ישראל - עד אישור חוק הלאום - היא מדינה יהודית דמוקרטית ושוויוניות. הבטחות אלה של מגילת העצמאות, של הכרזת העצמאות ולאחריהן פסיקות הבג"ץ עודדו את הדרוזים לשרת שירות חובה בצה"ל ואף ממשלת ישראל (לא הכנסת) חוקקה חוק גיוס חובה לדרוזים בשנת 1956. לאחר אישור חוק הלאום, שמבחינת הדרוזים ומומחים אחרים מהאקדמיה ומתחום המשפט הוא חוק גזעני, מפלה, ומוציא אותם מחוץ "לגדר", משווה אותם לכלל בני המיעוטים במדינה אשר אין להם חובה לשרת בצבא שירות חובה וכפייתי, בזה השתנו כללי המשחק ונשברו כל הכלים ונרמסו כל המוסכמות. חוק זה, שנקרא חוק הלאום, אשר מחק את "השוויון "ממגילת העצמאות והעלים את הדמוקרטיה ואף קרע לגזרים את מגילת העצמאות, יצר כללים ותנאים חדשים. פתאום אני הדרוזי הפכתי לאזרח מופלה על-פי חוק, אין לי שוויון זכויות על-פי חוק. ההשלכות העתידיות של החוק הזה הן הרות אסון לבני המיעוטים בכלל ולעדה הדרוזית בפרט מפני שהצעד הבא הוא טרנספר. חוק יסוד הלאום הזה, לעניות דעתי מוחק את מגילת העצמאות ומבטל אותה, מתעלם מכל פסיקות הבג"ץ בנושא עיקרון השוויון. חוק הלאום מעניק עליונות יהודית על שאר תושבי המדינה מבני המעוטים. חובה להתקומם ולהיאבק בו ללא פשרות. לכן, היום ולאחר שכללי המשחק השתנו אין יותר הצדקה שהדרוזים ישרתו שירות חובה וכפייתי בצבא מדינת הלאום היהודי. שיסלחו לי החרדים שתמכתי בהם שנים רבות והייתי גורם מכריע בהכשלת הצעת חוק גיוס בני ישיבות של אהוד ברק ב-1998/1999. לא יזיק אם החרדים האזרחים המועדפים עלי יחליפו את הדרוזים בצבא. אם החוק הבזוי שנקרא חוק הלאום הפך אותנו שווים לשאר בני המעוטים אנחנו רוצים להיות שווים בכל, גם לא לשרת בצבא עד שהחוק הזה יעבור מהעולם ויבוטל לאלתר. עד שיוחזר השוויון והדמוקרטיה למדינת ישראל ולעם ישראל.

קיפוח ותסכול

אסיים בדברי כב' השופט חשין שבהם התיר את ההתקוממות (פרשנות להתקוממות - הזדעקות, התרסה, אינתפאדה, התמרדות, התנגדות, מרד, מרי, מרידה - ויקומדיה). כב' השופט חשין כתב בבג"ץ 1703/92 ק.א.ל. קווי אויר למטען נ ראש הממשל (דבריו אז המופנים אל ראש הממשלה מתאימים למצבנו היום נגד ראש הממשלה): "טעות הפליה לעולם נשמע לה, והיא בתשתית התשתיות. עקרון ההפליה יסודו בצורך עמוק הטבוע בנו, בכל אחד מאתנו-שמא נאמר ביצר ובצורך שבאדם: באדם, אך לא רק בו - כי לא יפלו אותנו לרעה, כי נזכה לשוויון, מאלוה ממעל ולמיצער מן האדם... הפליה (אמיתית או מדומה) מוליכה אל תחושה של קיפוח ותסכול, תחושת קיפוח ותסכול מישירים אל קנאה. ובבוא קנאה תאבד תבונה... נכונים אנו לשאת בעול ובסבל ובמצוקה אם נדע כי גם זולתנו - השווה לנו כמותנו ועמנו, אך נתקומם ולא נשלים במקום בו יקבל זולתנו השווה לנו - את שאנו לא נקבל". היום ולאחר אישור חוק הלאום, זולתנו - הדרוזים - השווה לנו הם הערבים אשר שווים לנו אך קיבלו פטור משירות צבאי חובה, אנחנו הדרוזים דורשים היום לקבל את מה שהם קיבלו ולבטל שירות חובה לדרוזים. אנחנו היום מבקשים מממשלת ביבי נתניהו להשוות אותנו לשאר המיעוט הערבי במדינה. עמותת אלסדק בראשותי עובדת על הכנת עתירה לבג"ץ לביטול שירות חובה לדרוזים ולהשאיר אותו שירות מבחירה והתנדבותי. (קיימת היום בעדה הדרוזית זעקה לבטל חוק גיוס חובה כל עוד וחוק הלאום קיים).