עשור חלף מאז נכנס לתוקף תיקון 168 לפקודת מס הכנסה. התיקון שילב בפקודה את הגדרת "תושב חוזר ותיק" והשווה את הטבות המס הניתנות לו לאלו של "תושב ישראל לראשונה" (עולה חדש). בנוסף, התיקון יצר כידוע הגדרה נוספת ל"תושב חוץ" אשר קובעת ככלל, כי ל"תושב חוץ" ייחשב לא רק מי שאינו תושב ישראל, אלא גם מי ששהה מחוצה לה במשך ארבע שנים רצופות.
כמעט חמש שנים חלפו מאז נכנס לתוקף תיקון 76 לחוק מיסוי
מקרקעין. הוא לראשונה שילב בחוק זה את ההגדרות "תושב ישראל" ו"תושב חוץ" מהפקודה, ונתן למנהל מיסוי מקרקעין את הסמכות לקבוע את תושבות היחיד לעניין החוק. הנפקות המרכזית של השינוי קיימת בעיקר בקביעת מס הרכישה ומס השבח ברכישה ובמכירה של דירת מגורים יחידה.
למעלה משנתיים חלפו מאז שנכנס לתוקף תיקון 223 לפקודה, אשר החיל לראשונה חובת דיווח בישראל על כל יחיד שעוזב את ישראל ונפל ל"חזקות הימים". חזקות הימים, נזכיר, מופיעות בסעיף 1 לפקודה בהגדרת "תושב ישראל": יחיד ששהה בישראל 183 ימים או יותר בשנת מס קלנדרית, או שהה בישראל 425 ימים או יותר במשך שלוש שנים כאשר באחרונה ביניהן שהה בישראל 30 יום או יותר - ייחשב כמי שמרכז חייו באותה שנה היה בישראל. משמעות הדברים היא, שכל מי שעוזב את ישראל לאחר 29 בינואר נדרש להגיש דוח מס בישראל, כולל דוח מפרט (טופס 1348) לשנת העזיבה.
תיקונים אלו משפיעים מדי יום ביומו על אוכלוסיית העולים החדשים, התושבים החוזרים הוותיקים ואלו שמבקשים לעזוב את ישראל באופן זמני או בכלל למטרות רילוקיישן, לימודים, הגירה ועוד. ברשימה זו נביא דוגמאות פרקטיות בהן נתקלנו, תוך שנציג את עמדת רשות המיסים במקרים הספציפיים, אשר לעיתים אינה עולה בקנה אחד עם תכלית החקיקה ולשון החוק.