תובנות משדה הפלא

בספר של פינוקיו באחד הקטעים, פינוקיו מקבל מטבעות זהב כדי לתת אותם לסבא ג'פטו. אך מיודעיו החדשים שמשון ויובב, השועל והחתול, מציעים לו לשתול אותם באדמה בשדה הפלא כדי שיניבו מטבעות לרוב. לאחר שפינוקיו מבין שהם רימו אותו ונטלו את כספו, הוא מגיע לשופט כדי להתלונן עליהם. וראה זה פלא... את מי שולח השופט לבית הסוהר? את פינוקיו. שני כלבים אימתניים לוקחים אותו ישר מבית המשפט - למאסר. מדוע? כי כך זה מתנהל שם. בעולם הפוך יש שתי פנים לדבר, האחד 'אני ואפסי עוד' והשני 'צפצוף ארוך על מי שאיננו משלנו'. השופט הזה ייתכן שהתמחה אצל אהרן ברק ושם למד תובנות 'מעניינות'. אבל לעצם העניין, יש כאן שאלה שנשאלת שוב ושוב. איך ייתכן שבשני מקרים דומים, התגובות כל כך שונות? למשל, כאשר הגישו לא מכבר עצומה: השחקן והסופר והשופט והזמר, שכולם אנשי שמאל, מה הם באמת חשבו? שהם יודעים טוב יותר? שהחכמה מצויה בראשם עם עודף? שהם כתבו את הספר "בן סירא" שעוסק בשבח החכמה והמוסר השכל? שהם מבינים בחוק הפונדקאות כי א.ב.יהושע כתב את המאהב? אז כבר הוא מומחה? במה הם רלוונטים, אותם 180 חותמים שחתימתם היא רק על נגד ונגד? ומאידך ההורים השכולים שמתנגדים למינויו של יאיר גולן לרמטכ"לות, קיבלו גשם על ראשם. גינויים בנוסח 'אין לשכול רלוונטיות לעניין מינוי של גולן! אבל אז נזכרנו ש'מפקדים למען ביטחון ישראל' עוד שם שטבעו בשמאל, שם שנכנס למכונת כביסה עם מלבין, רצו להוריד את נתניהו מכסאו ב'עוון' מסוכנות, אז מה אתם מקשקשים כעת? האם אתם השארתם את עצמכם מחוץ לפוליטיקה? הרי יצאתם במסע שיסוי מחפיר ומרושע ומסוכן. מדוע שני פנים לכם? כי ארגוני המגנים יצאו נגד נתניהו כסופת זעם, כאשר שאול וגולדין אמרו שלא קיבלו התייחסות ראויה? אמרתם שלהורים שכולים צריך לדבר יפה. מסכימה. הורים שכולים זה נושא רגיש, אבל מי אתם שתחליטו שעם ההורים האלה יש להתהלך מעדנות, ואת האחרים אפשר להתקיף? אם זו דעתכם הרי ששכחתם או שאינכם מבינים את דברי יאיר גולן, כמו שאתם חכמים קטנים בכול כך הרבה דברים. אדם שלובש מדים וביום השואה מדבר דברים משונים כאלה: "אם יש משהו שמפחיד אותי זת תהליכים שהתרחשו באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט ואני מוצא להם עדות בקרבנו היום".

שקט ויסורים

יאיר גולן יכול להיות חיל טוב, לרוץ על הג'בלאות כאחד הצבאים, אסטרטג טוב, אבל עם כל הכישורים, יש איזה פלונטר במערכת... השילוב של החכמה מה מותר להגיד ומה לא, ומה פתאום שיהודי בכלל ידבר כך. למי כוונו הדברים? בוודאי לא ל"מכותבי בן סירא"... אז אולי נערי הגבעות, או אולי מתנחלים? אולי חובשי כיפה? מי הולך לעשות פלגיאת ממעשי הגרמנים? ליאיר גולן הפתרונים. אבל בכול אופן הוא לא יכול עם תובנות כאלה לחנך חיילים! עליו לקשוט עצמו, קודם שהוא קושט אחרים. אז שבנו לשאלה, מי מחליט מה נכון לומר? ואיך לנהוג? האם דובר צה"ל שמספר על התרומה של יאיר גולן,או אלה ששתו את דמו של עופר וינטר על שברך אלוקי ישראל, בעת לחימה? השופט של פינוקיו בוודאי היה גם הוא מעלה לגבהים את יאיר גולן ומעיף למטה את עופר וינטר. הוא גם לא היה שומע את צווחות הערבים בהפגנה בכיכר' "יא שהיד, יא חביב כל הארץ אודרוב, רק לא תל אביב", ומיליון שהידים, לאן? אולי לאן שהאיץ בדרוזים יובל דיסקין, "ללכת עד הסוף"? ואם היו מתנחלים מאיתמר פוקדים זה על זה ללכת עד הסוף להתפלל בהר-הבית? איך היה מגיב ראש השב"כ, שהם שבב שמקומם בכלא? אז דיסקין כידוע היה בשב"כ (איך?), אבל היום הוא מסית, מחרחר למרי אזרחי, לפוטש כוחני, מדיח נגד ממשלה נבחרת וחוקית, רוצה לכפות את דעת המיעוט שלו, על הרוב. כך נראית הדמוקרטיה שלו? לפסול חוקי יסוד? בימין קבלו בשקט וביסורים ובכאב את תוכנית ההינתקות, מי היה חושב לקרוא למרי אזרחי? את הסיפור על פינוקיו קראתי לפני ילד בן שבע, והשופט השאיר עליו רושם 'בל יימחה'. איזה שופט טיפש הוא שב ואמר, ואני שמחתי שהוא עדיין לא שמע על חכמתם של ה'קופסאות השחורות' ("קופסה שחורה" - עמוס עוז) החברים מהברנז'ה...