ביוון העתיקה סוחר פשוט בשם הרוסטראטוס שורף את מקדש האלה ארטמיס ובמקום להענש הופך לגיבור שרק אדם אחד עומד מולו - השופט קליאון. את דמות השופט מגלם השחקן איציק סיידוף באפוס ההיסטורי לשכוח את הרוסטראטוס שמוצג על במת תיאטרון גבעתיים.
לאורך השנים הספיק סיידוף לשחק בכל אחד מהתיאטראות בארץ (מלבד תיאטרון חיפה), לביים ולכתוב (ההצגה "אנא פאיזה" בתיאטרונטו 2000 והצגות אחרות), ללמד בבתי ספר למשחק, לדבב, ונכון, הוא גם היה המנחה של תוכנית הקאלט "שניים אוחזין".
איציק, מה שלומך?
"טוב, תודה, מה מהות הראיון?"
להביא לקוראים את הבן אדם שמאחורי השחקן, כאדם חושב, רגיש, ובעל דעות...
"זה מצוין מאחר ואנחנו מנוהלים על-ידי תקשורת ושוכחים שמלבד "עם מי הוא יצא", "מה הוא אכל" ו"עם מי הוא הופיע" יש סקרנות לעשייה עצמה. היה בארץ פעם דבר שנקרא "רדיו דרמה" ו"המסך עולה" - מחזות שהוקלטו באולפן או על הבמה - בכל העולם זה עדיין גולת כותרת של כל רשות שידור.
לפני 15 שנה סגרו את מחלקת הדרמה של "קול ישראל" ש"הורידה לעם" מחזות קלאסיים, זו בעצם היתה גם "טלוויזיה" לעיוורים. ב-BBC זה עדיין קיים, אבל הם אנגלים, הם הרי יודעים פחות מאיתנו. אנחנו יודעים הכל. אנחנו יהודים. אנחנו הבאנו את התורה לעולם".
אז חשבתי לדבר גם על ההצגה קצת...
"אני משחק בהצגה את קליאון, מבקר המדינה, הוא שופט את הפושע הקטן, הוא למעשה בין אחרוני המוהיקנים, עדיין מאמין במוסר, בגבולות שלא חוצים אותם ושעל שפשע צריך לשלם. כאשר הפושע נתפס הוא הופך להיות גיבור תרבות, זה דוקומנט היסטורי אגב, הפושע הוא המונצח, השופטים שלו לא נמצאים בשום מקום בדפי היסטוריה"...
ומה קורה כאשר הפושע הופך לגיבור תרבות?
"קליאון מאמין שהאיש צריך לשלם מחיר ולמרבית הפלא לאט מסתבר שהסביבה חושבת אחרת - הוא מוצא את עצמו לבד במערכה ואז הוא אומר משפט שגרגורי גורין, המחזאי, לא כתב, אלא הבמאי ואני הוספנו: "המילים באפסוס איבדו את כוחן ומשמעותן ולכן אני נאלץ להגן על העם שלי בגופי. קליאון מתפטר ממשרתו כשופט והופך להיות הסוהר בפועל של הפושע, הוא ממש יורד לשמור בגופו על תא הכלא של הפושע. משם זה מתגלגל אל הסוף הבלתי נמנע".
נשמע שאתה מזדהה עם הדמות
"בחרתי בתיאטרון ככלי ביטוי, לא כלי לשם פרסום אלא ככלי להעברת תחושות. כשהגיעה אלי ההצעה לשחק במחזה הרגשתי שהינה מחזה ותפקיד שהוא ממש כלי ביטוי. זה אחד הדברים שאני מאחל לקולגות שלי - לאמר טקסט שמישהו אחר כתב כשאתה מתכוון לכל מילה".
יש ניגוד בין מה שאתה אומר לבין המציאות התרבותית...
"אם אתה קורא לתרבות הרייטינג "תרבות" - אז אתה צודק. אני עושה רק מה שטעים לי, דברים שאני מועשר מהם במובן הרגשי. אני לא יכול להגיד שהעולם הוא מטומטם אבל זה הכל משחקים שאנחנו ממציאים. כל כך הרבה גיבורי תרבות הם המצאה של המשחקים האלה".
מי למשל?
"אנחנו מחפשים גורואים, האופנובק הוא גורו, הרוצח מהרצליה שאני מתעקש לא להזכיר את שמו זה גורו".