רוני אלשיך - סוף קדנציה
המפכ"ל הולך לעשות לביתו. אין חובה להאריך את התפקיד, אסור לו להתערב בחקירות או המלצות לפי החוק. הוא הולך כי כשל בתפקידו, כי לא הבין אותו, כי בראיונות שנתן, במיוחד בראיון ל
אילנה דיין, הוא חשף את חוסר הידע שלו בתפקידו כראש הפירמידה המשטרתית.
הוא שכח שהוא צריך להיות אוביקטיבי, הוא חייב להיות פאסיבי בכל הנוגע לחקירות או המלצות, וכי תפקידו להוביל ולנווט את המשטרה על כל משימותיה החיוניות ברוח החוק, כלומר הצגת מסכת עובדתית אמיתית ונכונה בפני הציבור והפרקליטות, כדי לקבל את ההחלטות הנכונות ולא שאיפות נסתרות.
ההדלפות מהמשטרה שהפכו למכת מדינה ופוגעות בתדמיתה, התגברו בתקופתו, דבר שפגע באמינותה וביכולתה לתפקד. הסימביוזה המוגזמת בין המשטרה לתקשורת פרחה בתקופתו וזה בהחלט כשלון אישי. ההתייצבות לצד ניצב ריטמן, שבג"ץ העיר על בדיקת שיבוצו מחדש, לא הוסיפה למעמדו. הכשל של המעבר משב"כ לאור הזרקורים השפיע עליו לרעה וכל אלה גרמו להחלטה הנכונה על סיום תפקידו.
כל אלה שקושרים את הסיום לחקירות ועמדתו בעד העמדה לדין, לא רק שלא מבינים במהות התפקיד של מפכ"ל אלא גם חוטאים בהטעיית הציבור וזה כשלעצמו חמור ברצון להשפיע בעקיפין על הציבור ועל תוצאות החקירה. נקווה שהמפכ"ל החדש ילמד ויפנים את התפקיד כפי שמנוסח בחוק.
פקודת המשטרה (נוסח חדש)-1971 מגדירה את סמכויות המשטרה וסמכויות המפכ"ל ואלו הן: המפקח הכללי יפקח על משטרת ישראל, על סדרי ניהולה ועל הפעלתה ויהיה אחראי להשגחה על ההוצאות הכרוכות בה ולאפסניה שברשותה. ובכן בסעיף העיקרי אלשיך לא עמד נכון במבחן, ולכן עליו ללכת. הוא לא היה אוביקטיבי כפי שמוגדר תפקידו, הוא לא פיקח נכון על המשטרה ותפקודה, לא מנע הדלפות והבעת דעות לא בדוקות ורצף האירועים פעל נגדו, והוא לא הצליח לבלום אותם. ולכן, כמו בכדורגל כשהקבוצה מפשלת ומתדרדרת, מי שמשלם ראשון את המחיר - הוא המאמן.