בקרב תושבי השטחים יש אכזבה גדולה מנאומו האחרון של יו"ר הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס, בעצרת הכללית של האו"ם, לא הייתה בו שום בשורה טובה בקשר למשבר בין הרשות לממשל טראמפ, המבוי הסתום במשא-ומתן עם ישראל והשגת אחדות פלשתינית ופיוס עם תנועת חמאס.
להפך, יו"ר הרשות העלה באו"ם את נושא הפילוג בין פתח לחמאס ואיים בנקיטת סנקציות חדשות נגד רצועת עזה, בשטחים יש ביקורת על כך שמחמוד עבאס העלה על במת הזירה הבינלאומית עניין פנימי של הפלשתינים שמהווה למעשה בושה לאומית ומחדל של הפלגים הפלשתינים המתקשים להתפייס בינהם כבר 12 שנים. השאלה הנשאלת כעת היא לאן מועדות פניו של מחמוד עבאס אשר הצליח למלכד את עצמו ולטרפד את אפשרות השגת רגיעה ארוכת טווח בין חמאס לישראל שתאפשר את שיפור המצב ההומניטרי של 2 מיליון פלשתינים החיים ברצועת עזה.
מצרים מנסה למנוע פיצוץ ברצועת עזה ועימות צבאי בין חמאס לישראל באמצעות העלאת רעיונות חדשים בפני משלחת של חמאס בראשותו של סגן יו"ר הלשכה המדינית צאלח אלעארורי שביקרה בקהיר וערכה שיחות עם בכירי המודיעין המצרי.
מחמוד עבאס מצידו הודיע כי יכנס ברמאללה החודש את המועצה המרכזית של אש"ף כדי לדון במכלול הקשרים בין הרש"פ לישראל ולחמאס ולקבל החלטות. בכיר פתח ג'מאל מוחייסן העריך השבוע כי מחמוד עבאס עשוי לבקש מהוועד הפועל של אש"ף לגבש מנגנונים ליישום החלטות המל"פ והמועצה המרכזית של אש"ף נגד ישראל, אולם ההערכה בקרב בכירים באש"ף היא כי יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס מילכד את עצמו והוא לא יעז לצאת נגד ישראל או נגד חמאס.
הציפיות הפלשתיניות היו שמחמוד עבאס יודיע בנאומו בעצרת הכללית של האו"ם על הקפאת הסכמי אוסלו ובמיוחד על הקפאת התיאום הביטחוני עם ישראל, דבר שלא קרה.
למעשה, בצמרת פתח ממתינים לכך ששיחות קהיר יולידו נס והמודיעין המצרי יצליח לשכנע את משלחת חמאס להסכים עד לכינוס המועצה המרכזית של אש"ף לנוסחה שתאפשר את חזרתה של הרש"פ לרצועת עזה עם סמכויות מלאות ובכך למנוע את הצורך להתמודד עם הטלת סנקציות חדשות על רצועת עזה.
ניסים לא קורים בדרך כלל, כפי שלא קרו בעבר ביחסים בין פתח לחמאס, וההערכה היא כי לא תושג פריצת דרך בשיחות קהיר, משלחת חמאס תקיים התייעצויות עם הנהגת חמאס ועם "מועצת השורא", מחמוד עבאס יתבקש לשגר משלחת של פתח לקהיר והדיונים ימשכו עוד כמה שבועות.
מחמוד עבאס פתח בחזיתות נגד ממשל טראמפ, נגד ישראל ונגד חמאס והוא ממשיך להתמודד ב-3 החזיתות האלה מכיוון שהדבר משרת אותו מבחינה פוליטית פנימית. בכירים בפתח מעריכים כי הסטטוס-קוו יישמר בכל 3 החזיתות האלה, מחמוד עבאס צפוי לגלגל את הכדור הלוהט לחיק המועצה המרכזית של אש"ף כדי להרוויח זמן ואחר כך גם לא יבצע, כהרגלו, את ההחלטות שיתקבלו.
המועצה המרכזית של אש"ף הינה "חותמת גומי" של מחמוד עבאס אשר מינה את חבריה, מדובר בשלטון דיקטטורי שבו מחמוד עבאס הוא היחיד שמקבל את ההחלטות האמיתיות ולא מוסדות אש"ף או פתח. מצרים וישראל מפעילות לחץ חזק על מחמוד עבאס שלא "לשבור את הכלים" מול רצועת עזה ושלא להטיל עליה סנקציות חדשות.
ההערכה בצמרת פתח היא כי מחמוד עבאס חושש מכך שהוא יואשם בליבוי מלחמה חדשה ברצועה בין חמאס לישראל שבה יהיו קורבנות רבים ולכן הוא ימצא את התירוץ המתאים לדחות בשלב הזה הטלת סנקציות חדשות על 2 מיליון פלשתינים החיים ברצועת עזה.
מחמוד עבאס הביא את עצמו לצומת שבה הוא צריך לקבל הכרעה אך כהרגלו יש לו גם מנגנוני הגנה שהוא שומר לעצמו כדי להימנע מהכרעה שעלולה לסכן את הישרדותו הפוליטית. עבאס הינו אשף ב"גרירת רגליים" ושמירה על הסטטוס-קוו במקביל להפצת איומים שהוא איננו יכול ליישם אותם. הוא יודע היטב שעימות צבאי בין חמאס לישראל לא יביא לאחדות פלשתינית ולחזרת הרש"פ לשלוט ברצועת עזה, הממשלה הנוכחית בישראל איננה מעוניינת בכיבושה מחדש של רצועת עזה ובמיטוט שלטון חמאס. גם הטלת סנקציות חדשות על תושבי הרצועה לא תכופף את שלטון חמאס ולא תביא לתופעה של "אביב ערבי" נגד הנהגת חמאס ברצועה אשר הצליחה לתעל את הזעם של תושבי הרצועה נגד הרש"פ. לכן, עבאס ימשיך לכדרר את הכדור לעבר ארה"ב, מצרים, חמאס וישראל מבלי לקבל החלטות נועזות ומבלי "לשבור את הכלים". כמו כל דיקטטור ערבי אחר המטרה שלו היא לשמור על כיסאו וכל האמצעים כשרים להשגת מטרה זו.
