באולם תיאטרון רמת גן היפה בעל מיבנה הפרסה, מעלה תיאטרון הספריה עם מיטב בוגרים ותיקים יותר וטריים של בית צבי, את המחזמר "שבתות וחגים", כשם אחד השירים שבו. וזאת למה? משום שבין כל המלחמות והנסיונות לחסלנו, אנו מיטיבים את לבנו ושומרים על הגחלת, המחממת את ליבנו ומלכדת את העם הנצחי בארץ מולדתו. ארץ עליה הקריבו את נפשם מיטב בניה. והשחקנים הצעירים ויפי התואר, הקול והתנועה, מהווים אב טיפוס אופייני לצבר מכל גווני הקהילות. כך גם השירים. בעומק הבימה רחבת ידים, בתפאורה (שעיצב סלבה מלצב) המדהימה בריאליזם שלה: בית דירות שנבנה בשנות החמישים, כשבחלקה הגדול הקדמי מבצעים 12 הפרפורמרים את שרשרת השירים הקלאסיים שלנו, משירי שושנה דמארי (שמבצעת יפעת כהן באופן יוצא מן הכלל מוצלח, לא פחות מהמקור), להקת כוורת, החלונות הגבוהים, יוסי בנאי (בסולו נוגע ללב ובכשרון לא פחות מהמקור), זוהר (המלך) ארגוב וכוכבי תקופתנו שכה מלהיבים את הצעירים כיום. בין לבין השירים מספר ברפליקות קצרות ושנונות את הקורות בתקופות השונות השחקן המחונן מור חנסון, שבקולו הכה יחודי ברמה העילאית, כובש את הלב. ומאחה את כל שרשרת השירים והתקופות למיקשה אחת. על הכוריאוגרפיה התוססת, המקורית והיפהפיה אחראית מיכל שי. לא עוד מחזמר אמריקני קיטשי, שמבוסס על סיפור משנות החמישים התמימות והמתוקות שם אז. הפעם, כאן זהו מחזמר בעל איכות וקצב שלוכדים את הצופים, עד כי חלקם אף מצטרפים לשירים הכה אהובים. ואין זה מצב בו הגירסאות החדישות הן חיקוי פחות בטיבו. כלל וכלל לא. ששת השחקנים נחונו בקול ערב ומעולה, ביכולת תנועה קלילה ואחידה בביצוע הלהקה;כך כובשים את הלב חן הנסון, אביתר בן דויד בעושר הבעותיו, אבירם אביטן (מ"בילי אליוט") שהוא שחקן וזמר כאחד; זוהר בדש שריגש בסולו שלו; ניר שיבר התמיר ונוטף הקסם; ויקטור סבג גם בקטעי המשחק הקומיים כעולה חדש, וכאחד משלישית הגשש החיוור - בסצינה מצחיקה להפליא. היופי שבבימוי של אבישי בן גל הוא שילוב השירים הקצביים, בהם נוטלים חלק כל הלהקה, עם שירי סולו נוסטלגיים ליריים, הן הבנים, והן הבנות - כולן וכולם מפגינים בכך את קולם הנפלא. הבנות בהצגה יפות, בעלות כשרון בכל התחומים ומורגש שכל השחקנים נבחרו בפינצטה מקרב בוגרים מכל השנים של בית צבי. החל מהשנה האחרונה, לפני שנתיים, ועד שמונה ועשר שנים אחורה. כולם זוהרים ומשופשפים היטב - כי כולם מופיעים על בימות התיאטרונים הרפרטואריים בהצלחה. אפילו מור חנסון) שסיים בקיץ האחרון (שכיכב ב"טוביה החולב" והוא כוכב בהתהוות) כבר מצוי בחזרות בתיאטרון בית לסין להצגה בבימוי עירד רובינשטיין, הכוכב העולה בין הבימאים שלנו. נעה גודל הבלונדית היפה ששימשה כעוזרת בימאי הפעם, מרנינה בקולה ובמשחקה במיגוון התפקידים. מה שמדהים הוא עושר התלבושות, בעיצוב מיכל פחימה ודור בטיטו, שהשחקנים מחליפים במהירות הבזק, וכך נדמה שלא 12 אלא פי שלושה שחקנים על הבימה. טירל יגוני היא כזו שכששומעים את קולה ורואים את הופעתה, אי-אפשר לשכוח אותה. כזו מדהימה וכובשת בקולה המתעלה מעל כולם ובטמפרמנט המקפיץ אותה ואת תשומת לב הקהל. כך אור אילן, לירון ויגדור, ואדר חזן - כולם חטובות, שרות בהרמוניה קולית ותנועתית להפליא. הצגת "שבתות וחגים" המשלבת את העצב, השמחה, ואת האירועים ההיסטוריים כפי שבאו לידי ביטוי בשירי טובי המשוררים, והזמרים, והפכו לנס צאן ברזל, לחלק מוצק מהאני הקולקטיבי שלנו. חוויה שאי-אפשר להחמיץ. עד ה-15.11.