מוצאי שבת בחצות ארבעים בסינמה סיטי. אולם הקולנוע מלא עד אפס מקום. מגוון רחב של צעירים כולל קבוצה של בחורים חרדים, (זקן, ביגוד שחור מכף רגל ועד ראש, כיפה שחורה), הגיעו לצפות באחד הסרטים המדוברים ביותר הקיץ. לא מדובר בסרט אפקטים שעלותו מאתיים מיליון דולר, אפילו לא מאה מיליון דולר. הסרט הנ"ל עלה רק 35 מיליון דולר. יש בו כוכב אחד שלא ממש מצליח למשוך קהל בשנים האחרונות, קוראים לו סמואל ל. ג'קסון והשחקנים שלצידו, (אם מתעלמים משלל שחקני משנה בלתי מזוהים וגרועים בד"כ), הם נחשים קטלניים.
העלילה אינה שופעת הברקות וזה הדבר הטוב ביותר בסרט הנ"ל. כשמו כן הוא, מטאפורות ואמירות על החיים ממש לא תמצאו כאן, מדובר בסרט שכול מטרתו היא לספק Fun קייצי טהור והוא עושה זאת בדיוק כמתבקש ממנו - לא פחות ולא יותר. דויד ר. אליס עשה את זה כמו שצריך בסרט הפעולה המבדר "סלולר" והוא עושה זאת בשנית גם ב"נחשים על המטוס". הבמאי הוא מקצוען שיודע לספק את הסחורה. שלא תטעו, לא מדובר כאן בבמאי מבריק שיכול לקחת עלילות צולעות ולעשות מהם מטעמים בדיוק כמו שהיצ'קוק היה עושה. אבל הוא כן יכול לספק בידור ראוי לכול מי שרוצה להעביר את הערב ברצף בלתי הגיוני, מהיר ומבדר של נחשים המחסלים שפע של ניצבים ושחקני משנה עלומים.
את מגע הזהב של דויד א. אליס היה אפשר לראות כבר בפתיחה של סרטו השני, "יעד סופי 2". הסצנה המהירה והסוחפת היה הרבה יותר טובה מהסרט עצמו. בסרטו השלישי, "סלולר" היה ברור שמדובר בבמאי שיודע ליצור סרטי פעולה סוג ב' ולעשות זאת בדרך הטובה ביותר. בסרטו הרביעי הוא לוקח סיכון עם עלילה דבילית מלכתחילה, מחבק אותה באהבה ומספק את הסחורה כפי שהתבקש ממנו. העלילה עוקבת אחרי סמואל ל. ג'קסון המגלם סוכן FBI ותיק המעביר עד מדינה נגד המאפיה מהוואי ללוס אנג'לס כדי לתת עדות נגד מאפיונר אכזרי ורצחני במיוחד. המטוס עצמו אמור לשמש הגנה מפני מתנקשים פוטנציאלים, רק שלמאפיה יש שיטות מקוריות משל עצמה. שורה של נחשים ארסיים שאמורים לבצע את ההתנקשות המושלמת משוחררים במהלך הטיסה והחגיגה מתחילה.
מי שלא שמע על הסרט כנראה לא ממש חי את עולם הקולנוע ובעיקר את עולם הקולנוע דרך האינטרנט. הכול התחיל לפני כחצי שנה בערך כאשר בלוג שיצר התסריטאי התחיל לעורר עניין והתלהבות בעיקר בשל העלילה המופרכת והשם המגוחך של הסרט. לפתע הופיע ב YouTube טריילר לא רשמי ואיתו שפע של סרטונים שנוצרו על-ידי צעירים משועממים. האולפנים הודיעו שהם רוצים לשנות את שם המוצר ובלוגרים יצרו עצומה שבה הם דרשו שלא ישנו את שם הסרט. הופיעה עוד עצומה שדרשה שתהיה יותר אלימות בסרט. המון רעש וצלצולים בחסות מערכת יחסי הציבור של אולפני ניו-ליין.
למי שלא הבין כבר משם הסרט שמדובר בסרט אימה זניח שנועד בעיקר לקהל של בנים בני טיפש-עשרה עמוסי הורמונים שלא יתפלא שהוא לא קיבל אלגוריה קורעת לב על אסון התאומים. בסך הכול מדובר בשילוב מבריק של כוכב קולנוע קולי ובמאי שיודע את עבודתו. השניים הופכים את המוצר הקולנועי הנ"ל לבידור שאינו לוקח את עצמו ברצינות וטוב שכך. לא ברור איך אפשר להתייחס ברצינות לשפע של מיתות משעשעות, שחקני משנה גרועים (נתן פיליפס כעד המדינה פשוט עלוב), תסריט עמוס קלישאות (כולל דיילת שזו הטיסה האחרונה שלה), ושלל אפקטים מביכים.
בכל מקרה מי שחושב שהוא לא יהיה מסוגל ליהנות מסמואל ל. ג'קסון אוחז באקדח שלוף על המטוס, ונואם בשיא הרצינות את המשפט הבא: I've had it with these motherfucking snakes on this motherfucking plane"", כנראה לא צריך ללכת לסרט הזה. מבחינתי "נחשים על המטוס" הוא הזבלון הקולנועי המבדר ביותר שיצא מהוליווד בקיץ האחרון.