זה לא אמיתי ולא מציאותי.
ציפי שביט שחצתה את גיל השבעים, הקיבוצניקית לשעבר מקיבוץ נווה ים, שהייתה במשך שנים רבות אחת מכוכבות הילדים הבולטות בישראל, שומרת על מעמדה וגם משתבחת. מי שלא ראה אותה על בימת "אמי הגנרלית", מגלגלת מצחוק מאות אנשים, לא ראה שחקנית מבטן ולידה, שגם היום משאירה מאחוריה את כוכבות הילדים הצעירות.
את ההומור המטורף היא ירשה מאבא שלה משה שביט ז"ל. שהיה במשך שנים רבות המנהל המיתולוגי של חברת היצוא החקלאי "אגרקסקו". בימים שעוד הייתה בישראל חקלאות אמתית.
משה שביט ז"ל, ניהל חברת יצוא חקלאית בבעלות החקלאים, שהייתה הגדולה בישראל. לא היה איש של גינוני כבוד אלא קיבוצניק צנוע, שגם אחרי שעזב את קיבוץ נווה ים, חי בצניעות וכמעט בסגפנות. מי שזכה לפגוש אותו גילה שמדובר לא רק באדם מקסים ובמנהל מוכשר, אלא בשחקן חבוי שהיה יכול לכבוש בקלות את בימות ברודווי ולהשכיב מצחוק את הקהל על הקרשים.
זכיתי להכיר את שביט מקרוב. זכיתי משום שזאת הייתה לא רק זכות לפגוש מנהל צנוע שגלגל מיליארדים של יצוא חקלאי שהתנהל בצניעות ובלבביות, אלא גם תענוג צרוף לפגוש אדם עם חוש הומור בריא שתמיד צוחקים בחברתו.
מי שהכיר את משה שביט ז"ל, מבין שגנים עוברים בירושה. גן ההומור עבר בירושה לציפי, שהצליחה לא רק לשכלל אותו, אלא גם להעצים את הגן ולהפוך אותו למוצר לכל דורש.
זאת לא רשימה אוביקטיבית על ציפי שביט. למען הגילוי הנאות, אני מצהיר כבר עכשיו שאני לא אוביקטיבי. אני מכיר את ציפי הרבה שנים, מעריץ אותה ואוהב אותה. בעיני היא נערצת לפחות כמו
שרה נתניהו, על
בני ציפר מבקר הספרים לשעבר של
עיתון הארץ. מה שמותר לציפר מותר גם לי ואם אני מעריץ מישהי תנו לי להחמיא לה בגדול.
ברשימה לא אוביקטיבית, אני חושב שאישיותה המדליקה של ציפי שביט באה לידי ביטוי בגדול על הבמה. ציפי שביט, חפה מגינונים של כוכבת. בגלל גובהה קשה לה להסתכל ישר בעיניהם של אנשים גבוהים, אבל אצל ציפי הכל על השולחן. אם היא אוהבת מישהו הוא יודע את זה, ואם היא לא אוהבת או שונאת מישהו אין לו סיכוי לפספס את זה לעולם.
אני מקנא בציפי שכמעט אין לה אויבים. היא מצליחה להחליק הכל בהומור, וכמו על הבמה גם במציאות, החיים בחברתה מצחיקים ואפילו מצחיקים מאד. אני מעריך שאם ציפי תקרא את הדברים היא תגיד שהכנתי עבורה הספד מדהים למרות שאין לה כוונה למות. לא לזה התכוונתי. אני רוצה לכתוב כמה מילים ברצינות על "אמי הגנרלית", הצגה שעשתה קאמבאק וממלאת אולמות.
ההצגה "אמי הגנרלית", היא גלגול של סרט בכיכובה של גילה אלמגור, שהוקרן לראשונה בסוף שנות השבעים.
גאולה נוני גילמה בהצגה את האמא הגנרלית הראשונה.
הסרט זכה לביקורת קטלנית בסוף שנות השבעים, והעיתונאי אהרון דולב, שהיה מבקר הקולנוע של
מעריב, הכתיר את הביקורת לסרט בכותרת "פסולת תוצרת הארץ". הוא לא חסך את ביקורתו מגילה אלמגור, שגילמה בסרט את האמא הגנרלית. "יתכן שהייתי עובר בשתיקה על פסולת זאת המכונה קולנוע בחוצפה אומללה, אילולא נתקלתי לפני זמן מה בראיון אישי עם "כוכבת" הסרט גילה אלמגור, ובו אוסף מדהים של דברי איוולת מבולבלים "זיבולי שכל" בעגת "אמי הגנרלית", הישר מפיה של אמנו הגנרלית אלמגור". כתב דולב בעיתונו.
אלא שדולב נאלץ להתמודד מיד אחר כך עם תשובתה של גילה אלמגור שלא נשארה חייבת, ופרסם במעריב הסבר לביקורת שכתב. "לקוראי מדור זה הייתי מייעץ שלא להאמין לאף אחד מדברי ההבל המגוחכים הללו לרבות הווידוי החינני (של גילה אלמגור מ.נ) שגילמה את האמא הגנרלית בסרט, בדבר הפסקת קריאת ביקורת בגלל המסקנה הענוותנית, שרמת המבקרים נמוכה משל המבוקרים".
בשנת 2017 נכנסה האמא המיתולוגית ציפי שביט, לנעליהן של גילה אלמגור וגאולה נוני, ומאז היא מגלמת את דמותה של "אמי הגנרלית" בגרסה בימתית חדשה. בגרסה המחודשת מגיעה ציפי שביט במקום לסיני, ליחידה צבאית בחרמון כדי להביא לבנה החייל אוכל ביתי ומשתלטת על היחידה.
מה שקורה על הבמה היא חגיגה מטורפת של צחוק שמשכיב את הקהל שממלא אולמות, כמו שרק ציפי שביט יודעת לעשות. מי שרוצה לצחוק בלי הפסקה, ולראות את ציפי שביט במיטבה, יגלה גנרלית אמתית שרק משתבחת עם השנים.
תאמינו לי-למרות שאני לא אוביקטיבי.
