אין לי דבר בעד הקבלנים ומובן שאני מתנגד בתוקף לכל זלזול בנושא בטיחות בעבודה. אולם ההתמקדות בקבלנים כאחראים לכל תאונות העבודה בענף הבנייה בישראל, הוא פופוליסטי וחוטא לאמת.
האם הציבור מודע למדד המדויק שמשקף את מספר תאונות העבודה למטר? דהיינו: כמה תאונות מתרחשות בשים לב להיקפי הבנייה בפועל? זו לא חוכמה, לטעון שקיימת תופעה חמורה מבלי לוודא את עוצמתה ביחס לכמות הבנייה בפועל. בהקשר זה, ראוי לקרוא את דוח תאונות העבודה והתחלואה התעסוקתית שנערך בשיתוף המוסד לביטוח לאומי ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, לשנים 2012-2016. קריאת הדוח במלואו שופכת אור מדויק יותר אודות המצב בענף הבנייה.
בשנת 2016 התרחשו 33 תאונות עבודה קטלניות שהגורמים להן מצויים בתחום סמכותו של מנהל הבטיחות: 21 תאונות התרחשו כתוצאה מנפילה מגובה, שש התרחשו מנפילת חפץ או פגיעה מחפץ נע, ארבע התרחשו כתוצאה מהתמוטטות או קריסת קירות ושני תאונות נבעו מהתחשמלות. שאר האירועים התרחשו כתוצאה מגורמים שאינם תחת סמכויות המינהל כדוגמת אירוע רפואי-לבבי, כשל הנדסי בתכנון ובביצוע הבנייה, תאונות דרכים, אובדנות, תאונות בית, אירוע פלילי ואירועים שלא במהלך עבודה. האם ניתן לטעון ברצינות, שהקבלנים אשמים בכל 21 המקרים שבהם עובד נופל מגובה? או בכל אותם ששת המקרים שבהם נפל חפץ מידיו של עובד?
אין בכוונתי לעודד הפקרות בטיחותית או להביע זלזול בהוראות החוק ובטיחות בעבודה בפרט. עם זאת, בחיים המודרניים טבועים סיכונים, וכל תחום והסיכונים האינהרנטיים שלו. המטרה היא לצמצם ולמזער את הסיכונים, ולצורך כך אין צורך ואף מיותר להתמקד בקבלנים דווקא או לייצר אווירה לפיה כל הקבלנים מזלזלים בחיי עובדיהם.
הקבלנים חשודים כמי שרוצים לחסוך בעלויות בכדי להשיא רווחים, ולכן נטייתם הטבעית לכאורה היא לחסוך בהוצאות כספיות "מיותרות" כגון ציוד בטיחות. והנה, מסביבם של הקבלנים קיימים מעגלי אחריות נוספים, שהם מקצועיים יותר ונטולי אינטרס ישיר לחיסכון בעלויות, ויכולים לשמש כסוג של "שומרי סף" לקבלנים: כל אותם יועצים מומחים אשר מלווים את הליך הבנייה לשלביו, כמו אדריכלים, הקונסטרוקטורים, יועצי הקרקע, יועצי הבטיחות ובעלי המקצוע לתחומיהם (חשמל, ביוב ועוד).
כל אותם אנשי מקצוע חייבים להרגיש שהם מחויבים להליך הבנייה במלואו ולא רק לחובות הנקודתיות שלהם. לא יעלה על הדעת להטיל את מלוא האחריות על מנהל העבודה ומנהל הבטיחות באתר, במצב שפועלים בו מקצוענים שיכולים להעיר או להאיר בתחומם, לו אכן היו מבינים כי הם חשופים מאוד לאחריות פלילית.
הפרקליטות צריכה לעשות ככל יכולתה בכדי להכניס למעגל הנאשמים גם את אנשי המקצוע. רק כך בעלי המקצועות ישכילו להבין, כי עליהם לעשות את מלאכתם מתוך "הגנה עצמית". כולנו נצא נשכרים מכך, גם אם בתחילת הדרך נסבול מתחלואי הגנת-יתר זו.
