אם בכל שנה בשנים האחרונות השאלה המרכזית של תחרות הקקטוס היא מי יזכה בתואר משרד השנה: שלמור-אבנון-עמיחי או מקאן אריקסון, הרי שהשנה השאלה היתה אחרת. הנושא העיקרי שהעסיק את תעשיית הפרסום קודם לתחרות היה האם היעדרותם של 4 מתוך 6 משרדי הפרסום הגדולים (מקאן אריקסון, באומן-בר-ריבנאי, ראובני-פרידן וגיתם) תפתח פתח למשרדים הבינוניים בגודלם לבלוט בתחרות.
לפחות בכל הקשור לתואר משרד השנה, המשרד שגורף את מירב הנקודות בתחרות, היעדרם של משרדים אחרים לא שינה את התוצאות. גם השנה, כמו בכל שנה בשנים האחרונות, זכה שלמור-אבנון-עמיחי - אלא שהשנה הדרך אל הפרס היתה קלה יותר. הוא היה המשרד שהגיש את מירב העבודות, וזה שזכה בניקוד המירבי - 18 נקודות.
אדלר-חומסקי, מי שאמור היה לאתגר את שלמור ולהעמיד אלטרנטיווה אמיתית בתחרות, הגיע למקום השני, בפער קטן, עם 15 נקודות. צמוד אליו ממוקם גלר-נסיס במקום השלישי, עם 13 נקודות.
המרוויח הגדול
גלר-נסיס הוא המרוויח הגדול מהיעדרם של המשרדים הגדולים. הוא נכנס לשלישייה הפותחת בדירוג המשרדים הזוכים, מיקום שספק אם היה זוכה לראות, שכן על-פי רוב הוא מדורג במקום נמוכים יותר. המשרד זכה גם בתואר "קמפיין השנה" עבור עבודתו בהתנדבות לעמותת נגישות ישראל, הפועלת לשיפור מצבם של הנכים בישראל.
יאיר גלר, שותף בגלר-נסיס, הוא יו"ר איגוד משרדי הפרסום, המארגן את התחרות. יש שיגידו כי לתפקידו זה תורם לתוצאה הסופית. גלר כמובן יכחיש את הדברים ואת מעורבותו בבחירת הזוכים, ויציין בצדק כי בתחרות שופטים למעלה מ-100 אנשי מקצוע ממשרדי הפרסום ומקרב לקוחותיהם המפרסמים. כשנשאל גלר, ערב התחרות, האם הוא יודע את התוצאות - הקפיד להדגיש כי אינו מעורב בהליך השיפוט ולכן אינו יודע מהן התוצאות.
גליקמן-נטלר-סמסונוב נמנה אף הוא עם המרוויחים מפרישת המשרדים הגדולים מן התחרות. המשרד, שעברה עליו שנה טובה מאד, הצליח למנף את הצלחותיו עם הלקוחות - רנו קליאו, מירס ועוד - עד למקום הרביעי בדירוג, עם 11 נקודות.
לעובדי משרדי פרסום בינוניים בגודלם - כמו גליקמן, פוגל ויהושע - לא היתה בשנים קודמות סיבה להישאר באולם עד סוף התחרות כדי לשמוע את המנחים מכריזים על התוצאות. התחרות האמיתית היתה בין 4-3 משרדים לכל היותר, האחרים היו רק תפאורה. השנה ראו עצמם משרדים אלה כמועמדים ראויים להתברג לחמישייה הפותחת של הזוכים, וכך קרה. את החמישייה סוגר פוגל אוגלבי, עם 7 נקודות.
