מחדל העלייה מבחינת גודל האוכלוסייה ישראל אינה עוד מדינה קטנה אלא בינונית. מספר תושביה מתקרב ל-9 מיליון. מבחינת ממדי העלייה אליה ישראל מחטיאה את עיקר זכות ותכלית קיומה. נתוני העלייה בשנים האחרונות מסתכמים ב-24,000 עד 30,000 בלבד מדי שנה, שהם כ-2,000 עד 2,500 בחודש, בממוצע. נתונים אלה אינם הישג אלא מחדל,
מחדל העלייה.
בימים אלה עומד ראש ה
ממשלה למנות שר חדש לנושא זה.
מן הראוי שהשר החדש יראה בתפקיד שליחות ואתגר ולא כיסא זמני ופחיתות כבוד. תפקיד שר העלייה והקליטה במדינת היהודים צריך להיות
בכיר וחשוב.
בישראל הצעירה והענייה של ראשית שנות החמישים של המאה שעברה, כאשר
ראש הממשלה היה דוד בן-גוריון, הגיעו ארצה מדי שנה כ-200,000 עולים, וכך הצליחה ישראל להכפיל את מספר היהודים בה בשנים הראשונות לקיומה, למרות המלחמה, תקופת הצנע וקשיי הקמתה של המדינה.
בישראל של ראשית שנות התשעים של המאה העשרים, כאשר ראש הממשלה היה
יצחק שמיר, הגיעו ארצה מדי שנה למעלה מ-200,000 עולים, וכך הצליחה ישראל להוסיף לאוכלוסייתה כמיליון עולים, רובם מברית המועצות לשעבר, תוך שנים ספורות. באותה תקופה היו חודשים שבהם הגיעו ארצה כ-24,000 עולים בחודש (!), לא בשנה. לפיכך נתוני השנים האחרונות עלובים ומאכזבים.
ישראל של המאה ה-21
צריכה להיגמל מהחזון המשיחי של דת "השלום" הקיצונית המבוססת על גזענות וגירוש יהודים והעדפת האויב, מההתמכרות ל"אופק מדיני" לאויביה במסגרת הקשר השקרי בין מדינה פלשתינית לבין שלום (בשעה ששני אלה הם דבר והיפוכו), מההשתעבדות למשפטפטת, ומההשתלטות של האגודות לזכויות המחבלים, המסתננים והפושעים על חשבון האזרחים המשרתים ומשלמי המיסים. ישראל חייבת לשוב אל החזון הציוני הבסיסי: ריכוז עם ישראל בארץ ישראל.
מחדל העלייה של עשרים וחמש השנים האחרונות בולט במיוחד לנוכח
ההזדמנות למשוך עולים מאירופה, בעיקר ממדינות כמו
צרפת, הנשטפת באנטישמיות גוברת - מן השלטון העוין לישראל ומטה - ובהצפה מוסלמית, או
אוקראינה, שמלחמותיה גורמות אי-שקט לאוכלוסייתה בכלל וליהודים בפרט. אם ישראל לא תציב את עצמה
כיעד וכפתרון לעתידם של יהודי אירופה בפרט והעולם בכלל
היא תחמיץ הזדמנות חשובה ובלתי חוזרת.
לפיכך, מה שנדרש מראש הממשלה
בנימין נתניהו הוא
שינוי סדר העדיפויות הלאומי, מינוי שר עלייה רציני (ולא סידור עבודה למישהו/י) ופעילות מתמדת למען השגת
אופק מדיני ליהודים. זה עיקר תפקידו של ראש ממשלה במדינת היהודים. לעומת זאת,
אנטישמיות כחול לבן בדמותם של איומים בגירושים גזעניים של יהודים בארצם, או הצפת ישראל במסתננים מאפריקה במקום ביהודים מהתפוצות משדרים מסר שלילי ומרתיע למי ששוקלים עלייה לישראל או הגירה מגולה א' לגולה ב'. המשך המחדל יביא להגירת יהודי צרפת לקנדה, במקום עלייתם לישראל.
לא מיותר לציין שתפקידה של ישראל איננו להגן על יהודים בגולה אלא לזרז את
נטישת הגולה ועלייה לישראל. היהודים באירופה, המאוימים על-ידי שמאל קיצוני וימין קיצוני גם יחד, אינם זקוקים להגנה אלא לעלייה.
ז'בוטינסקי השתמש בביטוי "אוואקואציה", אבל התכוון לאותו הדבר, והניסיון המר הוכיח את צדקתו.