לשיר "חמש שנים על מיכאל" יש קונוטציה מדכאת משהו שנוגעת בסוף הילדות וכניסה למכונת הסוציאליזציה שמלווה אותנו במשך 12 שנים קריטיות בחיינו. מכיוון שחמש שנים עברו על ננוצ'קה, תהינו האם גם היא תתבגר ותכנס למשטר חדש ומדכא. אין סיכוי. הגרוזינית לא רק שלא נכנסת למשטר כלשהו, אלא ממשיכה להתפרע ועוד מנצלת את גילה המופלג (במונחי מסעדות תל אביביות) כדי לחגוג בכל רגע נתון.
מיקי ואני חנינו בחניון החינם הסודי (תשכחו מכתובת, יש גבול לכל גילוי נאות, במיוחד כשזה נוגע לחניה בתל אביב) וצעדנו לנו בלילינבלום לכיוון שלט הניאון האלמותי "אני עדיין לא הלכתי, היכן שפועם ליבך". חבל על כמות המילים שאפשר לשפוך על העיצוב הייחודי של ננוצ'קה ועל כמות החללים והפיצ'יפקעס שיש במקום. פשוט צריך לקפוץ לשם ולראות בעצמכם. אנחנו ישבנו הפעם מול 4 דמויות מטווח שלופות אקדחים מצוירים ובעלות פרופורציות מוזרות. ללא ספק האווירה הנכונה.
חגיגות החמש הורגשו ככל שהערב התקדם והחפלה הערבית של ימי א' התהוותה ברקע. אם לא היינו עובדות בשעות מגוחכות בבוקר שלמחרת היינו נשארות לשלב רקדניות הבטן. אבל מה לעשות, בניגוד לננוצ'קה, אנחנו קצת יותר במסלול של מיכאל. לאכול ובגדול, זה לא הפריע לנו, להיפך (היינו הרי צריכות לנחם את עצמנו איכשהו). חוץ מזה, יש לננוצ'קה שף חדש ששמו בישראל דוד אלדן (עברות כמובן, במקור גם הוא נצר לשושלת ה"שווילים" הגרוזינית, מה שכמובן מהווה תנאי הכרחי לעבודה במקום) וזו סיבה ראויה נוספת לבחון את המנות בנדיבות.
פתחנו עם שני מזטים מתוך צלחת האנטיפסטי הגרוזיני (46 שקל למנה השלמה) של סלט סלק ושל מחית כרוב עם אגוזים וזעפרן. אזהרה כללית למבועתי הכוסברה (כמו אחותי שתחיה), תבררו טוב מראש באיזה מנות מככב הירק השנוי במחלוקת, כדי שלא תתבאסו. בשני המזטים הוא היה נוכח במידה בינונית, מה שמבחינת מיקי, הפך אותו לפסול חיתון ומבחינתי היה סביר פלוס. ואז הגיע האיספנחיס קדה (22 שקל) - מאפה גרוזיני פריך ממולא בתרד וגבינות ופשוט מושלם, שנח לצד סלט ירוק מקושט בצנוניות וגפרורי גזר. הלבש (12 שקל) - לחם גרוזיני משובח הגיע כהרגלו לצד כדור חמאה רכה מושלם וצלוחית שמן זית, בלסמי ועגבניות. טעים ביותר והולך מצוין עם הפרשבנגי (49 שקל) - חציל שלם פרוש כמניפה שבין פרוסותיו עגבניות וגבינת עיזים רכה והוא טובל ברוטב יוגורט עדין. אחלה מנה לשבועות ובכלל. עוד כיסון אחד, הפעם במילוי בקר ואווז (22 שקל) ועוד הוכחה ניצחת לכישורים המופלאים של צוות המטבח בתחום הבצקים הממולאים.
זה גובל בפלילי להיות בננוצ'קה בלי לשתות את קוקטייל הבית. מדובר באחת מקומבינציות האלכוהול הראויות ביותר בעיר, שראויה להפוך למרעננת הרשמית של הקיץ. וודקה קראנברי, לימונים ונענע כתושים עם קרח. אלוהי ומעודן. גם הרבינוצ'קה פרש מספקת סחורה מעולה ואלכוהולית יותר עם וודקה פירות יער, סאוור, נענע (המכונה כאן באופן עקבי "ננה") וסודה. בשביל לאזן את האלכוהול, לקחנו גם חאלייה (55 שקל) - עוף מושחר וטעים טעים, שמתבשל ארוכות ונימוחות עם תמרהינדי, רימונים ובצל ומוגש עם אורז, שגם בו (איך לא) כוסברה.
לקינוח, סופלה שוקולד (32 שקל) נוזלי כנדרש והמומחיות המקומית - נטיה (34 שקל) - קרפ גרוזיני דק ומשובח ממולא במחית אגוזים עם גלידת וניל ותפוחים ירקרקים זרחניים. מנה מקסימה ושווה.
אם אתם חברי מועדון הלקוחות של המסעדה, אז קודם כל דעו שיש עוד 4000 כמוכם, ושנית תכינו את עצמכם לשליפת מתנה מתוך תיבת המתנות שננוצ'קה מחלקת לרגל היומולדת של עצמה. קוקטייל או קינוח, מה שלא תקבלו, כאן זה משתלם. החגיגות עוד ממשיכות עם מסיבה יוונית ביום שישי, 1.6.07 ו"ננה קרחנה" - מסיבת אפטר סוערת בסופ"ש, 14-15.6, מיו שישי ב-4:00 ועד בכלל, שתחתום את אירועי היומולדת.
