בסופה של שנת 2018 היינו עדים למערכה ציבורית נרחבת וממושכת שקראה ל"התגרש מהפלשתינים" למען ביטחון ישראל. מאחורי המסע הזה עמד הגוף האזרחי הנקרא "מפקדים למען ביטחון ישראל". על מודעות הענק שהופיעו בתקשורת הכתובה חתמו למעלה מ-280 "גנרלים" בדימוס מצה"ל ומקביליהם מהשב"כ והמוסד. לא אטעה אם אניח שמרבית הציבור הישראלי חשב לתומו כי מדובר בגוף הוותיק הנקרא "המועצה לשלום וביטחון", המתבססת על אנשי מערכת הביטחון לשעבר. אז לא! מדובר בשני גופים נפרדים. "המועצה לשלום וביטחון" הוקמה ב-1988 על-ידי האלוף (מיל') אהרון יריב, ובשיאה כללה כ-1,000 איש. גוף "מפקדים למען ביטחון ישראל" הוקם באוקטובר 2014 על-ידי האלוף (מיל') אמנון רשף, והוא כולל 286 בכירים; חלקם מי שהיו חברים (ואולי עודם חברים) ב"מועצה לשלום וביטחון", כאשר רשף עצמו היה בעבר הרחוק היו"ר שלה.
המצב הזה של שני גופים יצר בילבול מול החברים ובעיקר מול תורמים. כל המאמצים והמשאים ומתנים לאיחוד, לחיבור שני הגופים, עלו בתוהו. אני מעוניין להתמקד כאן בהבדל המהותי שבין שני הגופים, וביתר דיוק: במאפיין המרכזי של הגוף הנקרא "מפקדים למען ביטחון ישראל". לגוף זה מתקבלים רק "גנרלים". כלומר, בעלי דרגות מתת-אלוף ומעלה והמקבילה לדרגה זאת בשב"כ ובמוסד. כל מי שמתחת לדרגה הזאת אינו יכול להיות חבר ב"מפקדים למען ביטחון ישראל". זאת, שעה ש"המועצה לשלום וביטחון" חובקת את כל הדרגות וגם אזרחים ממוסדות אקדמאים. במילים אחרות, "מפקדים למען ביטחון ישראל" הם בגדר קבוצת עילית, הם נושאים על כתפיהם את מותג "הגנרל", זהו המסר המרכזי שלהם. הם באים ואומרים לציבור הישראלי: "יש לנו ניסיון ביטחוני מצטבר של 9,000 שנות שירות", והציבור צריך, כביכול, להרכין ראש ולמלמל: "כן המפקד"!
אני מתבייש בזה, אני סולד מההתנשאות הזאת, מהחלוקה המבישה לנישאים מעם, ולנחותים בעם (וגילוי נאות: אני עצמי תא"ל); זאת שחצנות מאין כמותה, זאת הפגנת אגו נפוח. אין לי דבר עם כל אחד ואחד מ-286 "הגנרלים". אני מכיר חלק ניכר מהם, מלח הארץ, תרמו כל כך הרבה למדינה. אני נגד עצם החלוקה הזאת, נגד סגירת השורות בפני בעלי דרגות נמוכות יותר, נגד האליטיזם הזה. מה יגיד סא"ל (מיל') חיים (שם דמיוני), מג"ד בשריון, נלחם במלחמות ישראל: דעתי כבר לא חשובה? מה יגיד סמל נפתלי, במילואי יחידה 8200, פרופסור למדעי המדינה: למה הם מזלזלים בסמלים שאולי קצת גם מבינים בנושאי ביטחון לאומי?
לדעתי זאת חלוקה שהיא פרי חשיבה צבאית דוגמטית של היררכיה צבאית הרואה בדרגה על הכתף את חזות הכל, ובכללה גם את החוכמה. יתר על כן, לדעתי עצם הדרגה הגבוהה אינה מקנה יתרון לבעליה בכל מה שקשור לביטחון הממלכתי ברמה הלאומית. רק חלק קטן מבעלי הדרגות הגבוהות רכש לעצמו ידע וניסיון בתחום הביטחון הלאומי במידה ושרת במטה הכללי, בעיקר באגפים כמו אמ"ן, אגף התכנון, אגף המבצעים, או במטה הזרועות, בעיקר אוויר וים. רוב הקצינים הבכירים הם אכן מומחי ביטחון טכניים, כל אחד בתחומו הצבאי המובהק, אך לאו-דווקא מומחים בתחום הביטחון הלאומי שהוא "אופרה אחרת".
עד כמה שידיעתי מגעת, אין אח ורע לחלוקה כזאת של אליטיסטים ונחותים, של גוף המורכב רק מבעלי דרגה גבוהה מסוימת, באף איגוד מקצועי או אחר. לפי מיטב ידיעתי יש איגוד לכל הרופאים במקצוע מסוים, או לכל עורכי הדין, למשל, אבל איני מכיר (ואולי טועה אני) שיש איגוד נפרד לכל האורולוגים, למשל, שהם פרופסורים, ואיגוד נפרד לאלו שהם רק דוקטור.
"מפקדים למען ביטחון ישראל", אני חושב שאתם עושים שרות רע לעניין שלמענו התאגדתם, ומכניסים לעצמכם גול עצמי שעה שאתם סוגרים את השורות בפני בעלי דרגות נמוכות יותר.
