נאום מזכיר המדינה, מייק פומפיאו, בקהיר ב-10 לינואר 2019, שקיבל אישור מוקדם מהנשיא, היה מסר מכונן על מדיניות ארה"ב במזרח התיכון. הנאום נועד לשדרג את תדמית ההרתעה של ארה"ב, במיוחד בקרב מדינות ערב הפרו-אמריקניות, והיה מנוגד למדיניות אובמה במזרח התיכון כפי שהוצגה בנאום אובמה בקהיר ב-4 ליוני 2009.
ב-2009
פרש הנשיא אובמה את חזונו לשיקום יחסי ארה"ב ומדינות האיסלאם והציג את האיסלאם באופן חדשני: "האיסלאם היה תמיד חלק מההוויה האמריקנית.... מאז הקמת ארה"ב [ב-1776] העשירו התושבים המוסלמים את ארה"ב, השתתפו במלחמותינו, הגנו על זכויות האדם... ארה"ב והאיסלאם אינם נפרדים זה מזה... אלא משלימים זה את זה ובעלי עקרונות משותפים של צדק וקידמה, סובלנות וכיבוד הזולת... זהות האינטרסים האנושיים בין האיסלאם לבין ארה"ב חזקה יותר מהכוחות המפרידים ביננו... מאז ומתמיד מפגין האיסלאם, במלל ומעש, סובלנות דתית ושוויון בין הגזעים...
"לאיסלאם אין חלק בבעיית האלימות הקיצונית, אך יש חלק חשוב בקידום השלום... המתיחות הקיימת לאחרונה [בין האיסלאם לבין ארה"ב] היא תוצאה של קולוניאליזם השולל זכויות והזדמנויות ממוסלמים רבים, ושל מלחמה קרה שהציגה מדינות מוסלמיות כגרורות בעל-כורחן [של ברה"מ]. השינויים החדים שבאו לעולם עקב המודרניזציה והגלובליזציה הציגו את המערב כעויין למסורת האיסלאם... לאיסלאם מסורת גאה של סובלנות...."
ב-2019
הציג מזכיר המדינה פומפיאו, בקהיר וללא כחל וסרק, את הערכותיו לגבי המציאות המזרח תיכונית ואת מרכיבי מדיניותו: "נסיגת ארה"ב מביאה לתוהו ובוהו. נטישת בעלות-בריתנו מזינה תרעומת וטינה. שיתוף פעולה עם אויבינו [אירן] מעניק להם רוח גבית...
"ארה"ב מתעמתת [היום] עם המציאות המכוערת של האיסלאם הרדיקלי... לא תיסוג עד השלמת הלוחמה בטרור... מחויבת לחיסול דאעש... ולהבסת האיסלאם הרדיקלי באשר הוא....
"עלינו להתעמת עם - ולא לפנק את - האייתולות... זנחנו את הסכם הגרעין הגרוע... והחזרנו את הסנקציות שאסור היה לבטלן... מדינות המזרח התיכון לא יהנו מביטחון... כל עוד משטר האייתולות מתמיד במדיניותו... הסנקציות הכלכליות יוחמרו עד שאירן תתנהל כמדינה נורמלית... אירן טועה אם היא סבורה שלבנון בשליטתה....
"על המזרח התיכון עוברים זעזועים וטלטלות מתוניס ועד טהרן.... ארה"ב [של אובמה] שגתה כאשר האשימה את עצמה בליבוי מדורת המזרח התיכון, וכאשר לא התייצבה לצד בעלות בריתה שציפו למעורבותה.... אי-הנכונות לסייע לעם האירני בנסיון ההתקוממות נגד האייתולות (ב-2009]... העניקה רוח-גבית להתפשטותם הסרטנית בתימן, עירק, סוריה ולבנון....
"הנטייה למשאלות-לב הביאה להתעלמות מחיזבאללה - הסניף האירני בלבנון - ואפשרה את הצטיידותו ב-130,000 טילים ורקטות... המכוונות לישראל.... ארה"ב תומכת בזכות ישראל להתגונן מפני הרפתקנות אגרסיבית של אירן... ולמנוע ממנה להפוך את סוריה ללבנון שנייה... ארה"ב תמשיך לוודא שלישראל היכולות הדרושות לכך.... הנשיא טראמפ הכריז, במסע הבחירות, על כוונתו להכיר בירושלים כבירת ישראל, ובחודש מאי העביר את שגרירות ארה"ב לירושלים...."
חזון אובמה והערכות פומפיאו מעוררים את השאלות הבאות: 1. האם ההנחה שלמדינות המזה"ת ולדמוקרטיות המערביות שאיפות וערכים דומים - חברתית ומדינית - מקדמת את המלחמה בטרור האיסלאמי?
2. האם פיוס, או מלחמה במשטרי הטרור מקדמים את הדברת הטרור האיסלאמי?
3. האם עדיף להילחם בטרור האיסלאמי בשוחות המזה"ת או בשוחות ארה"ב?
4. האם עדיף להילחם בטרור האיסלאמי על-ידי מכות-מנע או תגובות?
5. האם גוש ערבי פרו-אמריקני - התורם למאבק האמריקני בטרור האיסלאמי - עשוי
להחליף את הכח הצבאי האמריקני, לאור חוסר הוודאות, ההפכפכות והארעיות השורשיים של המשטרים הערביים, מדיניותם וקשריהם הבינלאומיים?
6. האם הביטחון הלאומי והלוחמה בטרור של ארה"ב מקודמים על-ידי יכולות מודיעיניות, מבצעיות וטכנולוגיות ייחודיות של ישראל, בנוסף לאמינותה הפרו-אמריקנית השיטתית והייחודית?