מדי פעם, כאשר איש תקשורת כותב או משדר דברים שאינם ראויים, קמים שוטים אחדים וזועקים שאסור לפגוע ב
חופש הביטוי שלו, ובמיוחד הם מוחים על שפיטוריו או הענשתו באופן אחר פוגעים בחופש העיתונות, גם כאשר דבריו מרגיזים מאוד את העורכים של אותו כלי תקשורת ואת קהל הקוראים או המאזינים שלו.
הטענה כי פיטורי העיתונאי יהוו פגיעה בחופש העיתונות או בחופש הביטוי, נשענת על מיתוס מזויף וכוזב. חופש העיתונות הוא החופש של כל אדם להקים עיתון ולכתוב בו כרצונו (כמובן, במגבלות החוק הפלילי, שיקולי ביטחון המדינה, איסור הפגיעה בפרטיות, איסור לשון הרע ושאר מגבלות ברורות). אך לעיתונאי העובד בעיתון אין "חופש עיתונות" כלפי מעסיקיו, ולהבעת דיעותיו דווקא באותו כלי-תקשורת אין "חופש ביטוי" באופן המרגיז את עורכיו ואת ציבור הקוראים או המאזינים שלהם. עיתונאי בעיתון קומוניסטי, שעורכיו דוגלים ברעיונות אתיאיסטיים ובקומוניזם, אינו רשאי לכתוב על אפם ועל חמתם מאמרים הקוראים לסגוד לדת כלשהי, או למתן הטבות לבעלי ההון ולמעסיקים. באותה מידה, עיתונאי העובד בעיתון דתי אינו רשאי לכתוב דבר נגד אמונת אותה דת, באופן המהווה פגיעה ברגשות הקורא או המאזין הדתי.
אם העיתונאי כותב או משדר באופן שאינו רצוי לבעלי העיתון או תחנת השידור, רשאי העורך לומר לו כך: "אם רצונך בחופש הביטוי ובחופש העיתונות, שזו זכותך, אתה חופשי ללכת מכאן, לייסד עיתון משלך או תחנת שידור ולכתוב ולשדר בהם ככל העולה על רוחך. אך כל עוד אתה עובד אצלנו, אתה חייב לקיים את דרישותינו ולכתוב אך ורק באופן הנראה לנו. לחלופין, אתה רשאי לחפש לעצמך עבודה כשכיר בעיתון הכותב לפי מושגיך, אך לא אצלנו. שלום ולא להתראות".
באופן אוביקטיבי
ככל שהבנתי מגעת,
אושרת קוטלר לא נשכרה לעבוד כפרשנית, אלא כעיתונאית המדווחת על עובדות, וחובתה היא לדווח באופן אוביקטבי. את הסקת המסקנות הנובעות מדיווח כזה עליה להשאיר לאינטליגנציה של הצופים, ולא להאכילם בכפית את פרשנותה.
לפיכך, דיבוריה של אושרת קוטלר על הפיכת חיילי צה"ל ל"חיות אדם", לא רק הבודדים שבהם מדובר, כגרסתה הכוזבת לאחר-מעשה, הם ניצול המשאב הציבורי להבעת דיעותיה הפרטיות, ובכך חרגה מסמכותה ומתפקידה. היא ראויה לעונש, אולי אף לפיטורים, והטענה כי הענשתה תפגע בחופש הביטוי שלה ובחופש העיתונות, כפי שטענו השוטים גם במקרה זה, אינה אלא שקר והולכת הציבור שולל במיתוס כוזב. תגובתה לביקורת, בנוסח "איש לא יסתום את פי", מצדיקה לדעתי את פיטוריה המיידיים.
בדברים אלה אינני מביע תמיכה בחיילים שעשו מעשי כיעור והפרת המשמעת, אם באמת עשו כך. את זה יש לברר בערכאות המתאימות, אשר לשונה המתגלגלת של אושרת קוטלר אינה אחת מהן.
