מגנזיום הוא אחד המינרלים החשובים בגופנו, משתתף ביותר מ-300 תהליכים בגוף, כמו הרפיית השריר, כולל שריר הלב, יצור חלבונים, יצירת אנרגיה ושמירה עליה בתאי הגוף, חלוקת התאים, סינתזה של דנ"א ו-RNA, העברת מסרים עצביים, איזון לחץ הדם, שמירה על מטבוליזם של העצם (מניעת אוסטאופורוזיס), של גלוקוז ואינסולין.
כמחצית מכמות המגנזיום נמצאת בשלד, כמחצית בשריר ורקמות רכות אחרות, ורק כ-1% בדם. בזה טמון הקושי בבדיקה מהימנה של מגנזיום, הרי רמתו בדם לא משקפת את הסטטוס שלו בגוף. אין הרבה נתונים סטטיסטיים, אבל הערכה אומרת שאחוזים ניכרים מהאוכלוסייה המערבית הבריאה לא צורכים מגנזיום במידה מספקת (420-360 מ"ג ביום למבוגרים).
לפי הספרות המדעית, בין 20%-8% באוכלוסיות שונות בעולם סובלות מחוסר במגנזיום, בדרך-כלל החוסר נפוץ יותר אצל נשים מאשר בגברים.
סימנים למחסור במגנזיום: התכווצות שרירים, חוסר תחושה, נימול, עייפות וחולשה. מחסור במגנזיום עלול להשפיע גם על פעילות הלב.
בין הסיבות לחוסר במגנזיום:
- צריכה מוגבלת של המזונות המכילים מגנזיום;
- צריכה עודפת של סוכר ומלח;
- צורך מוגבר כגון: סטרס, הזעה יתר, פעילות גופנית עצימה (ספורטאים, חיילים קרביים);
- נטילת תרופות כמו משתנים ואנטיביוטיקה;
- מחלות ומצבים שונים כגון: השמנת יתר, סוכרת לא מאוזנת, מחלות מעיים (קרוהן, צליאק);
- בגיל מבוגר עלול להיווצר גם כן מקרים רבים מחסור במגנזיום.
מקורות עשירים במגנזיום:
קטניות, דגנים מלאים, סויה, שקדים, קשיו, בוטנים, ירקות בעלי עלים ירוקים, קוואקר, תפוח-אדמה, אבוקדו, בננה, שוקולד מריר. אחד המקורות הנחשבים של מגנזיום הוא מים. אך יש לקחת בחשבון שמים מותפלים הם נטולי מגנזיום. באוכלוסייה שצורכת מים כאלה, יש ככל הנראה צורך לבדוק נטילת מגנזיום. בקניית מים מינרליים חשוב לשים לב לתכולת המגנזיום, להשוות ולהעדיף מים שעשירים יותר במינרל זה.