בהרצאות לציבור אני מתייחס בתמציתיות לנושא שכר מינימום. על-פי הגישה "החברתית", אם מעלים את שכר המינימום התוצאה תהיה ששכר עובדי המינימום יעלה, על חשבון רווח המעסיקים, וזהו פחות או יותר.
אבל המציאות מורכבת יותר: חלק ניכר מעלות השכר הנוסף יגולגל למחירי המוצרים, והמעסיקים יבחרו להעסיק פחות עובדים. גם בגלל שהם מייצרים פחות וגם בגלל שהם ישקיעו במיכון מחליף עובדים. קשה לבצע מחקר אמפירי רציני על השפעות העלאת שכר המינימום. לרוב ההעלאה הדרגתית ואינה אקראית (מטבע הדברים מעלים את שכר המינימום כשהאבטלה נמוכה ואז מקבלים קורלציה חיובית בין שכר מינימום ותעסוקה, גם אם לשכר המינימום השפעה שלילית על התעסוקה).
ככל שענף נמצא בתחרות רבה יותר עם העולם, העלאת שכר המינימום תשפיע יותר על התעסוקה ופחות על המחירים וככל שהתחרות מהעולם נמוכה (ענפים לא סחירים) חלק גדול יותר מעלויות השכר הנוסף יגולגלו לצרכנים, והצמצום בתעסוקה יהיה מתון אם בכלל. בנוסף, יש לציין שבהעדר תחרות בשוק העבודה (למשל מעסיק יחיד באזור מסוים) העלאת שכר המינימום יכולה לתרום להגדלת התעסוקה. ובאופן כללי יותר, בגלל כוח מונופסוניסטי (קונה יחיד, וכאן קונה יחיד של שירותי עבודה), ההשפעה של העלאת שכר מינימום על התעסוקה צפויה להיות שלילית פחות, ואפילו חיובית.
למה אני מטריד אתכם בכל זה? בגלל ש-
Ronen Bar-El הפנה את תשומת ליבי למחקר חדש שבחן את השפעות העלאת שכר המינימום בשיעור חד של כ-50% בהונגריה בשנת 2000. המחקר, שהתקבל לפרסום בכתב העת המוביל
American Economic Review, מוצא שרק 10% מעובדי שכר מינימום אבדו את עבודתם, וש-80% מהעלות גולגלה לצרכנים.
הגישה החברתית הנאיבית לגבי שכר מינימום, יכולה אם כן דווקא לפגוע בחלשים ביותר: מחפשי עבודה בעלי כושר השתכרות נמוך וקשישים ונכים שלא יכולים לעבוד ונאלצים לשלם יותר על מוצרים ושירותים שהם רוכשים. [
מצורף המאמר]
[
פורסם במקור בבלוג האישי של עומר מואב]