בנימין נתניהו – מה הסוד

בנימין נתניהו אינו טיפש, רחוק מכך, והוא גם לא אלטרואיסט, רחוק גם מכך. הוא מבין היטיב שהוא צפוי, בסבירות מאוד גבוהה, לעמוד למשפט על עבירות חמורות שבסבירות גבוהה יכניסו אותו לכלא. באופן טבעי הוא לא אוהב את הרעיון. את שנות ה-70 לחייו הוא מעדיף לבלות כנשיא המדינה/ראש ממשלה/מרצה מבוקש ומכובד שטס בעולם במחלקה ראשונה או במטוסים פרטיים, והוא יעשה כל שביכולתו להימנע מהגעה לכלא. זה מה שיעמוד בראש סדר העדיפויות שלו בשנים הקרובות, לא טובת אזרחי מדינת ישראל. ואם צריך להפקיר את משרד האוצר שוב בידיים של כחלון, הוא לא יהסס לעשות זאת בשביל לנטרל את מי שיקשה עליו לתפקד תחת כתב אישום, או שלא יצטרף למגמה של חקיקה שתמנע את העמדתו לדין או למצער תמנע את הסרת חסינותו (על השקרים של כחלון לציבור אין צורך להרחיב). ואם צריך לפגוע ברשויות אכיפת החוק, להשתלח בשמאלנים ובערבים, הוא לא יהסס לעשות זאת. במילים אחרות, אין סיבה לחשוב שנתניהו ישתנה לטובה בעקבות הבחירות, ככל שהכלא מתקרב הוא רק ישתנה לרעה. גם בתחומים בהם גילה אחריות עד כה, כמו הימנעות ממלחמות מיותרות, או סיפוח שטחים, אני חושש שנראה התדרדרות (ואני מבין שחלק מהעוקבים הימניים כאן יחשבו שזה דווקא שיפור, אז תחסכו לי את זה בתגובות). אציין את מה שצריך להיות מובן מאליו: גם אם אתם מאמינים שלא היה כלום, כפי שנתניהו טוען, וזה רק המפלצת השמאלנית ששולטת במשטרה, בפרקליטות, ביועץ המשפטי, וגורמים להם להמליץ על העמדה לדין בניגוד להבנתם, אני מניח שאתם מבינים שלשיטתכם בוודאי שבית המשפט נשלט בידי המפלצת השמאלנית, ולכן נתניהו, גם אם הוא צדיק, ייאלץ לעשות הכל בשביל לא להיכנס לכלא. אני מנסה להבין את סוד הקסם של נתניהו - מה גורם לבני אדם שנשמעים כמי שאינם דבילים גמורים לתמוך בו, למרות שכל מה שכתבתי כאן די ברור. אני מבין שחלק מתומכי נתניהו בהכחשת מציאות מסוימת, וזה כמובן רק מגדיל יותר את התהייה. הרי אם אותן העובדות, שאינן שנויות במחלוקת, היו מיוחסות לכל פוליטיקאי אחר, היו דורשים להעמיד אותו מול כיתת יורים או לפחות שיסיים את תפקידו כראש ממשלה. למשל בתחום הכלכלי, תומכי נתניהו, לפחות אלו שניתן לקיים אתם דיון ענייני, קיבלו את הטענה שלי שאני (אני לא הם, ברור?) מעדיף ראש ממשלה שאינו מושחת ושקרן, ואינו משתלח בערבים ובשמאלנים ובמערכת אכיפת החוק, ואינו שש להקים ממשלה ימנית קיצונית. הטיעון כנגדי היה "אבל הכלכלה" - אם לא נבחר ביבי נקבל את גנץ ואת ניסנקורן. על זה כתבתי כבר לפני הבחירות: הזלזול של נתניהו בתומכיו די מדהים אבל ייתכן שהוא מוצדק. אם לסיסמה "זה או ביבי או טיבי" יש קונים, אין להתפלא שיש קונים גם לגרסה הכלכלית שלה, והאווילית לא פחות: "זה או ביבי או ניסנקורן".

כך אמר נתניהו בעקבות שביתת העובדים (שהם בפועל המנהלים) של רכבת ישראל: "את השביתות ברכבת צריך להפסיק מייד. ניסנקורן, שר האוצר של לפיד וגנץ, ישבית את המדינה, הוא יחזיר אותנו אחורה לכלכלת הסתדרות שתפגע באזרחים. אסור לתת לזה לקרות! חייבים להמשיך קדימה עם ממשלת ימין של הליכוד - כלכלה חופשית שפותחת את השוק לתחרות ומורידה מחירים לטובת האזרחים".

אבל מי שהיה ראש הממשלה בעשור האחרון, ולא פעל לצמצום כוחם ההרסני של ועדי השלטר היה נתניהו. כדאי לזכור, שניסנקורן עמד בראש ההסתדרות ובסה"כ עשה את המוטל עליו על הצד הטוב ביותר. האנשים שמעלו בתפקידם הם שר האוצר כחלון וראש הממשלה נתניהו, ולא רק שנתניהו לא עשה דבר לצמצום כוחם, הוא סייע להתחזקותם.

ולגבי ה"איום" שאם תצביעו שמאל-מרכז תקבלו את ניסנקורן כשר אוצר: האמת, אני ממש לא מתלהב מהאפשרות הזו, אבל היא פחות מפחידה אותי מעוד סיבוב של ראש ממשלה שמפקיר את הכלכלה וכחלון כשר אוצר, שבכל מקרה עושה את מה שראש ההסתדרות אומר לו לעשות. עדיף כבר את ראש ההסתדרות לשעבר, שגם יהיה אחראי על תוצאות מעשיו. ובכל מקרה, הסיכוי של מספר 5 ברשימת גנץ-לפיד להיות שר אוצר היא נמוכה עד זניחה. והנה, רק גמרו לספור את הקולות, וכבר מסתמן שכחלון חוזר לאוצר. למה חשבתם שיהיה אחרת? אז מה הסיפור? הניחוש שלי זה הפחד מהמפלצת. נתניהו הצליח לשכנע שיש כאן מפלצת שמאלנית, שאם רק תאפשרו לה, היא תפעל לחיסול מדינת ישראל. מי זו המפלצת השמאלנית? כל מי שמתחרה בנתניהו על השלטון או מבקר אותו ולא מזוהה עם הימין. האנשים הכי בכירים בעבר במערכת הביטחון, למשל, הם המפלצת שתחסל את מדינת ישראל. התוצאה היא שנתניהו מבין שתומכיו בכיס שלו, והוא יכול להזניח את טובת הציבור ובין היתר להעביר את תיק האוצר לכחלון. תומכי זהות די, זה לא קשור אליכם, צאו לנו מהווריד. זה ויכוח בין מחנה תומכי ביבי לבין מי שמוכן לשינוי - וחושב שגנץ לפיד הציעו חלופה עדיפה. למנוע אי-הבנות, כתבתי הרבה ביקורת חריפה על גנץ-לפיד, ואני עומד מאחורי כל מלה. אבל זו החלופה שיש והיא עדיפה לדעתי. נכון, אם זהות הייתה נכנסת זה היה מקטין מאוד את הסיכוי שכחלון יהיה שר אוצר, אבל להאשים אותי בכישלון של זהות זה מגוחך, ולצפות מאדם שאינו מזדהה עם מדיניות ימנית/משיחית/דתית לתמוך בזהות זה גם די מגוחך. ובכוונה, למרות לחץ נרחב עלי לעסוק במצע הכלכלי של זהות, נמנעתי, ועסקתי רק בביקורת על התחומים האחרים. למעשה פעלתי כך לטובת זהות, גם אם לא רציתי באמת לסייע. אני מקווה שבעתיד תקום מפלגה "נורמלית" שתקדם רעיונות של כלכלה ליברלית, ושהרעיונות האלו לא יהיו מזוהים בציבור עם קיצוניות לאומנית. כנראה שעדיין אין בישראל ביקוש רב לסחורה הליברלית, אבל אולי במנותק מבנט-שקד-פייגלין, יהיה סיכוי. [פורסם בבלוג האישי של עומר מואב]