היום מוקרן בלווין הסרט "תקרית בלוך נס". ז'אנר סרטי התעודה בכלל זוכה ליותר ויותר תהודה והצלחה בעולם. מסרטים דידקטיים עם קול חדגוני של קריין משעמם, הפך הז'אנר לסוחף ומרתק וזאת במיוחד תודות לאנשים כמייקל מור או אל גור שזכו עם סרטי התעודה שלהם להכרה עולמית וקטפו פרסים בכל פסטיבל סרטים אפשרי בעולם.
זק פן הינו מפיק תסריטאי ובמאי הוליוודי שהיה מעורב בכתיבת התסריט לשוברי קופות כגון "אקס מן 2" (ושלוש), "המפקח גדג'ט" ולאחרונה אך נשכרו שירותיו כדי לכתוב את התסריט לסרט הבא בסדרת "הענק".
בשנת 2004 ביים פן את הסרט "תקרית בלוך נס" שמשודר היום בלווין. על פניו מדובר בסרט תיעודי המתאר את נסיונו של הבמאי הנודע וורנר הרצוג לעשות סרט בסקוטלנד על "נסי" המפלצת מאגם לוך נס. למעשה סרטו של פן הוא מוקיומנטרי (כביכול תיעודי אמיתי, אבל למעשה בדיה). כל המופיעים בסרט משחקים את עצמם ופן מופיע כמפיק הוליוודי שמנסה לתבל את סרטו התיעודי של הרצוג בקצת "פלפל".
במסווה של סרט המתאר הפקה של סרט תיעודי מצליח פן לומר כמה אמירות נוקבות ונועזות על תעשיית הסרטים היום בהוליווד וגם ז'אנר סרטי התעודה לא זוכה אצלו להנחות.
פן בוחן את המתח שבין האומנות הצרופה לבין תעשיה ממוסחרת שמתעניינת רק בשורה התחתונה בסעיף ההכנסות. מצד אחד נמצא וורנר הרצוג, שרק שמו מעביר צמרמורת בקרב כל מי שמעריך קולנוע אמיתי, כזה "שיוצא מן הבטן". הרצוג (שמשחק בצורה אמינה להפליא) מייצג את הקולנוע האולטימטיבי, השואף לשלמות, שמקפיד על כל פרט קטן. רואים על פן שהוא מעריץ גדול של הרצוג ואף מופיעות בסרט מספר מחוות לבמאי הגדול מן החיים הזה. מן העבר השני נמצא פן, המייצג בסרט את הממסד ההוליוודי שלא בדיוק מתעניין באומנות אלא רוצה להרוויח כמה שיותר כסף. וכדי להשיג יותר רווח, יושרה אומנותית היא דבר שולי וזניח...
פן גם בוחן את הקשר והמתח שבין מיתוס ואמת. נושא שעלה לדיון לא פעם בקולנוע (כשהדוגמא הידועה ביותר אולי היא סרטו של ג'ון פורד "האיש שירה בליברטי וואלאנס" שם נאמר כמשפט הסיום של הסרט "זהו המערב, כאן המיתוס הופך לאמת").
בסרטו של פן יש עירוב מעניין בין המציאות למה שאנו חושבים שהוא המציאות ולפעמים הבלבול כה רב והצופה כבר לא יודע מה נכון ומה לא. המומחה לבעלי חיים נדירים הוא בכלל שחקן וחלק מהתצפיות על המפלצת מבוימות ולפתע מגיעה מפלצת לא מתוכננת... פן מוכיח לנו כי אין בעלות על האמת ובעצם היא נמצאת אצל כל אחד מאיתנו, בדרך שאנו מבינים אותה.
צילום הסרט בסקוטלנד בכלל ובאגם לוך נס בפרט יוצר אווירה הזויה משהו בסרט ואני נזכרתי באותם יושבי פאב קטן על גבולות הביצות בסרטו של ג'ון לנדיס "זאב אמריקני בלונדון".
הסרט מתחיל לאט ונדמה כעוד אחד מהסרטים שניתן לצפות בהם בערוץ המדע, אבל לאט לאט נצברת תאוצה ובסוף נדמה שאנו צופים ב"פרויקט המכשפה מבלייר 3".
בהחלט ניתן להנות מן הסרט. רצוי גם להיות מודעים למכלול יצירותיו של הרצוג. סרט טוב להתחלה "אגירה, זעם האלים".
הקליקו כאן בכדי להרשם להגרלת הגרין קארד און-ליין
שלח תגובה לפורום סרטים שלח תגובה