מדוע חברי הכנסת משקרים

אלי אלאלוף, בעבר חבר כנסת מטעם כולנו, אמר שמפלגתו העלתה את שכר המינימום ב-1,300 שקלים. לא נכון, שכר המינימום עלה ב-650 שקלים בלבד. השר אלי כהן, גם כן מכולנו, בישר שמפלגתו ביטלה את נושא הבלעדיות בקניונים. לא נכון, מדובר רק בענף המזון. דוד אמסלם (הליכוד) הכריז שכל הרגולטורים לפני נתניהו החליטו לאפשר את מיזוג "בזק-יס". לא נכון. גם האמירה של ח"כ אמסלם לפיה אסור לקיים שימוע לראש הממשלה בעת בחירות - אינה נכונה. צבי האוזר (כחול לבן) הצהיר שמספר התחלות הבנייה ביהודה ושומרון הוא הנמוך ביותר בדור האחרון. לא נכון, היקף הבנייה הוא מהגדולים שהיו. מירי רגב טענה שמבקר המדינה הטיל את האחריות על מנהרות חמאס על בני גנץ. לא נכון, עיקר הביקורת הייתה נגד ראש הממשלה. רגב גם הודיעה שמפלגת העבודה חתמה על הסכם עודפים עם הרשימה המשותפת, וגם זה לא היה נכון. יואב גלנט ויובל שטייניץ, שחזרו על הדברים מבלי לבדוק את אמיתותם, שיקרו. למה הם משקרים? הספר המרתק שאתם חייבים לקרוא על "הפסיכולוגיה של השקר ושיטות לחשיפתו" של הפרופסור איתן אלעד, בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן, נותן את התשובות לכמה מהשאלות המטרידות של מי שמבקשים לזכות בעזרת שקרים ביתרונות חברתיים וכלכליים. המחבר, שהוא ראש תחום קרימינולוגיה במכללה האקדמית יהודה ושומרון, ומנהל המעבדה למחקר פסיכופיזיולוגי, חוקר שלושים שנה היבטים שונים של השקר, ואת מגוון הדרכים שפותחו לחשיפתו.

מהו שקר? שני חוקרים קולמן וקיי, המצוטטים בספרו של אלעד, ניתחו את המילה lie (שקר), והגיעו למסקנה שהשקר הוא מושג כללי שניתן לפרק אותו למרכיבים או לתכונות. הם הציעו מודל מדורג שלפיו נוכחותו של מרכיב במסר מגבירה את התחושה שמדובר בשקר. היעדרו של המרכיב תורם להיעדר ההסכמה שיש כאן שקר. במסגרת המחקר, נבדקו שלושה מרכיבים שמופיעים בשקרים: העובדות המוצגות אינן נכונות. השקרן מאמין שהדברים שהוא אומר אינם נכונים, ועל-ידי מסירת הדברים, השקרן מתכוון להטעות את קורבנו. אדם הטוען שהוא נפוליאון, ומציג עצמו ככזה אינו דובר אמת, כמובן, אבל אין לקרוא לו שקרן, אם מצג השווא משקף את המציאות שלו. מכאן, שתנאי הכרחי לקיומו של שקר הוא שמוסר המסר יהיה מוכן להבחין בין אמת לשקר.

שקרנים פתולוגיים מבחינים בין אמת לשקר, ומודעים לעובדה שאינם דוברי אמת. אולם הם אינם מסוגלים לשלוט בהתנהגותם המעדיפה את השקר על האמת. אקמן, גורס לדברי אלעד, ששקר שנמסר בלי שלמוסר תהיה שליטה בהתנהגותו, אינו שקר. לכן שקר פתולוגי איננו שקר, אבל ייחשב לא-אמת. לדברי הפרופסור אלעד, דרישה נוספת מהשקר שהציב אקמן, היא שהשקר נועד לאדם אחד שאיננו מבקש להיות מרומה. לכן, רופא שאומר לחולה סרטן סופני שעדיין יש סיכוי איננו משקר. ההנחה היא שהחולה מבקש לקבל מידע שיעורר בו תקווה, גם אם אינו אמת, משום שמידע כזה יכול לסייע לו להתמודד עם המחלה. מבחינה זאת, גם שקרים לבנים אינם בחזקת שקרים. שכן ניתן לטעון שמקבל המסר מעוניין בשקר, כדי למנוע מעצמו פגיעה ולהמשיך ביחסים חברתיים תקינים עם השקרן. למעשה, כל שקר שנועד להיטיב עם אדם אחר, יכול להיתפש על-ידי השקרן כשקר שהצד השני מעוניין בו. לכן, שקרים שנועדו להיטיב ייחשבו גם הם כ"לא-אמת", אך לא ייחשבו שקרים. מן הראוי להפריד בין שקר שנועד להיטיב עם מקבל המסר לבין שקר שנועד להגן על אדם שלישי, למשל, חסידי אומות העולם שהסתירו יהודים מפני גרמנים, הגנו עליהם באמצעות שקרים. במקרה זה לא ביקשו הגרמנים להיות מרומים. הפרופסור אלעד איתן מביא בספרו פרט מעניין נוסף והוא קיומו של אדם אחר שאליו מכוון השקר. הוא עושה זאת, משום שייתכן מצב שבו התקשורת השקרית מכוונת לאדם או לבני אדם אחרים, אולם בהמשך השקרן מתחיל להאמין בשקריו ונהפך קורבן לרמייה עצמית. בספר מובאת דוגמה לרמייה עצמית שעל פיה מוסוליני שינה בשנת 1938 את הארגון בצבאו, והפחית את מספר הגדודים בכל חטיבה משלושה לשניים, עשה זאת כדי להציג מספר אוגדות גדול יותר, אלא שהשינוי גרם לאנדרלמוסיה בצבא האיטלקי והחליש אותו.

מוסוליני, החל להאמין בעוצמת צבאו, וכשקרבה שעת המבחן, טפחה הרמייה העצמית על פניו. לכן, רמייה עצמית היא לא-אמת, אך לדעת אלעד, היא איננה שקר. הפרופסור אלעד מציין בספרו כי ישנם שני סוגים של התנהגויות שעונים על התנאים לשקר. הסתרה והודעת כזב. בהסתרה מונע השקרן מידע מקורבנו, מבלי למסור למעשה דבר שאינו אמת, בהודעת כזב נוסף עוד צעד, לא רק שהשקרן מונע מידע אמיתי, אלא הוא מציג מידע מטעה כאילו מדובר באמת. שקר הוא בהגדרה מוסכמת על-פי הספר התנהגות המכוונת לטעת באדם אחר אמונה או אי-הבנה, שהשקרן יודע שהיא אינה נכונה, כשהוא עושה זאת ללא הודעה מוקדמת, ובלי שהתבקש לעשות זאת על-ידי מקבל המסר. מה שנותר לכם הוא לשפוט בעצמכם האם השרים וחברי הכנסת שקרנים, או שהם אינם אומרים אמת. בספר המרתק, קובעים מרבית החוקרים שהתנאי החשוב ביותר לשקר הוא הכוונה של השקרן להטעות את קורבנו. מי שיקרא את הספר, ישתכנע מיד שמדובר בספר שהוא חובה לחברי הכנסת והשרים. לכן, רצוי שיושב-ראש הכנסת, יעניק לחברי הכנסת את הספר כבר בטקס השבעתם. אז יוכלו חברי הכנסת ללמוד על שקרים לפי מידת תחכומם, על שקרים בעידן אי-ודאות, על סימנים מסגירים וסימנים המיוחסים לשקר, האם ניתן ללמוד איך לגלות שקרים, והאם שפת השקר שונה משפת האמת. אחד הפרקים האחרונים בספר בוחן את השאלה האם גם המתים משקרים? התשובה היא כן. הפרופסור איתן אלעד, בחר להקדים לפרק מימרה של תומס מאן: "מותו של אדם הוא עניינו של הנשאר בחיים מאשר עניינו שלו". למרות שאני לא תומס מאן, תרשו לי להציע מימרה ברוח דומה: "שקריו של חבר הכנסת הם עניינו של האזרח יותר מאשר עניינו של הפוליטיקאי". כל המוסיף גורע.