בתור גבר סטרייט, כותרת כמו "מצעד 20 הכי סקסיות בישראל" אמורה לגרות בקלות את בלוטת הצפייה שלי. בתור גבר שאין לו בעיה להודות בעליונותן של נשים בתחום הנ"ל, קיוויתי שהמשדר של ערוץ הבידור הישראלי, יתעלה על עצמו ויפתיע בבחירות ובנימוקים.
בשונה ממצעדים קודמים, המתבססים על מסגרת קבועה ואחידה, נדמה היה שהפעם הלכו עד הסוף עם מוטיב הסקס כנושא מרכזי. מן הגזע העיקרי הצמיחה התוכנית ענפים שונים, והשתדלה לכסות את רוב הסטיות המיניות הקיימות. אם אתם מחבבים מבוגרות, בוודאי נהניתם מהכללתן של ניצה שאול (20) ויונה אליאן (16), שהוכיחו שאם היית סמל מין בעבר, כיום את יכולה להיות מין סמל לנשיות בשלה, או למלחמה בקמטים. אם שילוב של מאכלים ומשגלים עושה לכם את זה, הילה אלפרט (14) היתה שם כדי לעורר לכם את התיאבון. אם פנטזיית האם והבת לא יוצאת לכם מהראש, ריימונד ויעל אבקסיס (9) חלקו לכבודכם את אותה משבצת קינקית. אם אתם חזק בפדופיליה, בר רפאלי (10) הבינלאומית הוצגה בתחילת הקריירה, במיוחד בשבילכם. ואת פינת הביזאר ייצגו בכבוד אליענה בקייר (12) ומאיה בוסקילה (11), שלטעמי האישי מתאימות לככב דווקא במודעות הקוראות להתנזרות מסקס.
כך זה נמשך עד לשלישייה המנצחת. יעל בר-זוהר, השופטת הטרייה, פיארה את המקום השלישי. לפניה ניצבה מירי בוהדנה, אשר שיחזרה את המקום השני שאליו הגיעה במשאל דומה שערך מגזין "בלייזר". ואל המקום הראשון, שמכתיר אותה בתואר "האשה הסקסית ביותר בארץ", הגיעה זו שכבר אין לה מקום על הראש מרוב כתרים - נינט טייב. הייתי מתלונן על שרירותיות, אבל הרולר הגדוש רץ כל-כך מהר, עד שלא הספקתי לברר מי אחראי למחדל הזה, ולעוד כמה פאשלות. אך אין זה משנה. אם שירי מימון נמצאת לפני נועה תשבי, קשה מאוד לקחת את התוכנית ברצינות.
פרמטר אחד שתמיד נשאר איתן בתוכנית, הוא הקצב. כלומר, הטמפו (עולם האסוציאציות של כולנו השתנה בעת האחרונה עקב פרשיית מין מסויימת). במצעד של ערוץ הבידור אכן צועדים, ובמלוא המרץ. למעשה כדאי שישקלו לשנות את שמו ל"המירוץ". הצופה הממוצע הורגל שכאשר הערוצים המסחריים מבטיחים לשוב "מיד", הם בעצם מציעים לו להצטייד בחומר קריאה להעברת הזמן. לא במקרה שלנו. הקריינית הכריזה שמיד חוזרים למצעד, ולפני שהספקתם להציע נישואין לשרי גבעתי (15) שהאצילה את יופייה על המרקע, באמת חזרנו.
הפאנל המורחב כלל את מיקי בוגנים, שחר סגל, אלימור זילברמן, סמדר שילוני ולירון תאני, כאשר האחרון הוא היחיד שנמנע מלהיעזר בטקסט שהכינו לו. הוא אפילו העיז לומר שבוהדנה היא לא הטעם שלו (והוא לא לבד בעניין הזה). שאר המשתתפים חזרו על המילה "סקסית" כל-כך הרבה פעמים, עד שמשמעותה הלכה לאיבוד.
בסופו של מצעד, אין מקום לטענות כלפי הדירוג הסובייקטיבי של "20 הכי סקסיות בישראל". התוכנית לא התיימרה להעלות את הדופק הלאומי, אלא רק את הרייטינג של הגוף בו היא משודרת. כקושר כתרים מטעם עצמו, ערוץ הבידור הישראלי ממשיך לעשות את העבודה. ובאשר לתקוותיי טרום המשדר, אסכם ואומר שהבחירות אכן הפתיעו, אבל לרעה. הנימוקים חזרו על עצמם ולא סיפקו תובנות מרתקות, והתוכנית לא התעלתה מעל לשטחיות האירונית שבאוסף נכבד של מחשופים נדיבים. ולמרות שזה נחמד לחרמן את הצופים, אולי הגיע הזמן לבשורה של ממש?