למספר דקות זה היה נראה כאילו רוח הממלכתיות עוטפת את שידורי הטלוויזיה. ממלכתיות ששמורה, בהעדר סיבות לאומיות לשמוח בהן, רק לאסונות מסדר גודל בינוני ומעלה. הפרשים ליוו את המכונית השחורה, עם סמל המדינה במקום מספר זיהוי, החצוצרנים נשפו את תרועות ההכתרה והחיילים במדים המצוחצחים כיתפו ודיגלו. גדי סוקניק דיבר על "גאווה לאומית" ו"דגל ישראל עם תוכן חדש", ואילו דן מרגלית סקר את תרומתו של שמעון פרס לביטחון המדינה (הכור, הכור ועוד פעם הכור).
כולם, השדרים והפרשנים באולפן, כתבי השטח והמרואיינים, השתדלו להיות מאוד יצוגיים ורישמיים. אבל המציאות הישראלית, או יותר נכון המנטליות המקומית, הפכו את השידור המיוחד להכתרת נשיאה ה-9 של מדינת ישראל, לכתבת צבע ארוכה ומשעשעת.
זה התחיל, איך לא, מהאיש שמייצג את הפיכתה של ישראל הממלכתית לקרקס, ארקדי גאיידמק. על השאלה המביכה אך המדוייקת "מה אתה עושה פה?", השיב האוליגרך בשחצנות: "אני אזרח פשוט, אני עמך". הוא רק לא ידע שהעמך נשאר מחוץ לגדר משכן הכנסת, בגן הוורדים, ליד הפליטים מאפריקה.
דליה איציק, אשה שבמהותה מציבה מראה עקומה אל מול פני הממלכתיות הישראלית, סיפקה את הסחורה גם הפעם. את הרגע הדרמטי ביותר בטקס ההכתרה, הרגע בו קוראים כל הנוכחים במשכן "יחי! יחי! יחי!" לנשיא הנבחר, היא בחרה לנצל כדי לנזוף בפרס על כך שלא הריע לעצמו. לא ברור אם היא התכוונה ברצינות או בצחוק (אף פעם אי אפשר לדעת אצלה), אבל המצלמות קלטו גם את הלחישה וגם את המבט של פרס.
מכאן זה הלך והפך לפארסה, כשרגע השיא היה ההשתלטות של אלי יצפאן על השידור של ערוץ 2. גדי ויונית, שהבינו מיד שאין להם סיכוי מול פצצת האנרגיה הזו, התירו לו לעשות כרצונו. התוצאה היתה ראיון של יצפאן עם הסקסולוגית רות וסטהיימר, בו היא מספרת שבעצם התפלחה למשכן לאחר שלא הוזמנה, וגם חושפת את משנתו של הנשיא החדש בענייני אהבה ושלום. פרס, שכמעט נשכח באותו הזמן, עמד ברקע והמשיך ללחוץ ידיים עם שועי המדינה (קולט אביטל, אגב, בניגוד לרוב המוזמנים, הסתפקה רק בלחיצת יד ולא בנשיקה).
ואם זה לא הספיק, הפריצה המיוחדת הזו לשידור הסתיימה ביצפאן המחקה את הנשיא החדש. אני מזכיר שמדובר בשידור חי מאולם קבלת הפנים של הכנסת, במהלך טקס ההכתרה של שמעון לנשיא. תנסו לדמיין את הסיטואציה הזו בכל מדינה "מתוקנת", ותבינו איך הטלוויזיה שלנו, למרות כל מה שאומרים עליה, באמת לא דומה לשום דבר אחר.
את ההמשך אפשר לתאר רק דרך שמות המרואיינים או מוסרי האיחולים: ג'ודי שלום-ניר-מוזס, שרה נתניהו, פנינה רוזנבלום, רני רהב וגם דני דה-ויטו, נטלי פורטמן ודסטין הופמן. מי אמר שטקסים זה משעמם?
