הפרלמנט התכנס, כמנהגנו, בבית הקפה הקטן והשיחה, איך לא, על הבחירות שעברו עלינו לטובה(?) זה עתה. והצעקות הגיעו עד לב השמיים. הקואליציונים (תומכי ביבי) מזה והאופוזיציונים (כחול-לבן) מזה יושבים סביב השולחן ואלה תוקפים את אלה בחמת זעם ובקושי נותנים לסיים משפט.
מתי מפסיקים? כאשר המלצרית הנאה מגיעה עם קפה קטן ואולי עוגה בצידו. האוכל קודם תמיד... בשלב מסוים, כאשר הצעקות קצת דעכו והדעות לא השתנו, התערב בשיחה האיש שעסקים לו ("עסקן"?) ואמר די בשלווה: "לאנשים טוב. אז לא כל כך רוצים בחילופי שלטון. זה לא המצב הביטחוני, זה לא המצב הפוליטי. זה אולי בכלל לא 'המצב'. פשוט, לאנשים טוב".
כאן יכולתי לצטט את מכתבו של מתי דוד מרמת אפעל לעיתון: "על-פי דווחי התקשורת, ועל סמך תיאורי השמאל והאופוזיציה, העם בישראל מיואש בגלל ממשלת הימין. אבל הסקר המקיף של הלשכה לסטטיסטיקה אומר שבין 80 אחוז ל-93 אחוז מאזרחי ישראל מרוצים עד מאוד-מרוצים, מחייהם, ממקום עבודתם, ממקום מגוריהם, מתעסוקתם וממצב בריאותם". זאת אומרת, שהבחירות לא נקבעו רק על-ידי המצב הכלכלי.
אבל זה לא השקיט את הוויכוח: "מה זאת אומרת לאנשים טוב? אנשים חיים על הלוואות", הייתה הצעקה העיקרית, שאפשר היה למשוך מן הבליל. "תראו את שדה התעופה", המשיך האיש שהעלה את הנושא. "לא רק ביום הבחירות רבים טסו. כל הקיץ שדה התעופה היה מלא. וחוץ מזה, המון קונים דירות. תראו את העגורנים המתרוממים בשכונות החדשות. כל עגורן זה בניין של 16 קומות. ובניין חדש כזה לא נשאר ריק והקבלנים לא מפסידים", המשיך הדובר וסירב לצאת משלוותו.
אבל הוויכוח על ההלוואות לא נעלם. "אנשים לוקחים הלוואות. אנשים חיים על אוברדרפט", המשיכה הצעקה שכנגד.
כאן התערבתי וציטטתי דברים, שכתבתי בפוסט הזה לפני 11 שנים (10.10.2008) "רצים אל האוברדרפט. כולם יודעים, שמשיכת יתר היא הלוואה בתנאים גרועים במיוחד, ובכל זאת כששומעים את משפט הקיטורים "אני לא מצליח לגמור את החודש", יודעים שהדובר הלך לבנק לזכות בסם - משיכת יתר. "האם באמת יודעים כמה גרוע האוברדרפט? הריבית גבוהה מאד. לא לשנה, לתמיד"! סיכמתי ואמרתי: "אני מעריך, שאנשים ממשיכים ללכת ולבקש משיכת יתר בבנק. אנשים אינם עושים חשבון. לא דיברתי על הבחירות רק על ההלוואות". שמעתי תגובות ליד השולחן: "כן, אנשים לא יודעים לעשות חשבון. לכן תוצאות הבחירות הן כאלה"...
אמר אלברט איינשטיין: "יצירתיות היא לראות את מה שכל אחד ראה, ולחשוב את מה שאף אחד אחר לא חשב". ציטטתי את הדברים בסיום השיחה בבית הקפה ושמעתי תגובה: "כן, אני ציני לרע וגם לטוב. אני כנראה רואה גם דברים שלא כל אחד רואה".