לפני 40 שנה השתלטה אירן על שגרירות ארה"ב בטהרן והחזיקה את עובדיה כבני ערובה במשך 444 יום, בטענה שהם מרגלים. מאז מתיימרת אירן לראות מרגלים בכל מקום בו היו עקבות מערביים – אך ייתכן שמנטליות זאת מתחילה להשתנות, כותב מיסאם בהראווש, איש מודיעין אירני לשעבר, ב-Foreign Affairs.
מדיניות "הלחץ המירבי" של הנשיא
דונלד טראמפ הביאה את המשטר להתמקד בנושאי ביטחון לאומי. כשלונות מודיעיניים קשים – ובראשם הצלחתה של ישראל לסלק את הארכיון הגרעיני מלב טהרן – לצד איומים צבאיים גוברים מחוץ, גרמו למנהיגי אירן להסיק שאינם יכולים להמשיך ולהתעלם מהאפשרות של חפרפרות בביתם פנימה. ואין המדובר בנבחרי הציבור, אלא במוסדות המהפכניים ביותר והאנטי-מערביים ביותר של המשטר.
שר המודיעין האירני, מחמוד אלאווי, התריע בשידור חי בטלוויזיה ב-24.8.19: אויבי הרפובליקה האיסלאמית חדרו ללב-ליבה בצורה חסרת תקדים, אמר. הוא הזכיר במפורש את משמרות המהפכה, להם יש שירותי מודיעין משל עצמם. מנהיגי המדינה נדהמו למקרא הדוח של משרדו על המקומות בהם נחשפו מרגלים. אלאווי גם הודיע על הקמת מחלקה במשרדו, שתפקידה יהיה לעקוב אחרי "החלקים הקבועים" (דהיינו שאינם נבחרים) של המדינה, משום שהוא סבור שלשם חדרו גורמים עוינים הנתמכים בידי סוכנויות ביון זרות, בפעילות מתמשכת המגיעה עד כדי 20 שנה.
זמן קצר לפני נאומו של אלאווי, הוחלפו כמה מפקדים בכירים במשמרות המהפכה – הכפופים במישרין למנהיג העליון,
עלי חמנאי. חילופים אלו נועדו גם לחזק את תוקפנותה של אירן במזרח התיכון וגם לסתום פרצות ביטחוניות. ככלות הכל, מזכיר בהרוואש, המודיעין האירני לא הצליח למנוע את חיסולו של אבי תוכנית הטילים, חסן מוגדאם, ב-2011; את חיסולם של כמה מדעני גרעין בשנים 2012-2010; וכאמור – את גניבת ארכיון הגרעין בידי ישראל.
נרטיב חדש הולך וכובש לו מקום באירן: הקיצוניים רואים מרגלים במקומות האמורים להיות הבטוחים ביותר. קו זה קיבל חיזוק כאשר העיתונאי אמיר פאזל, שהיה מקורב לגורמים קיצוניים במשטר, ערק לשבדיה בחודש אוגוסט. עריקתו עוררה חששות לגבי המהימנות של מי שמצויים בחוגים הפנימיים ביותר של המשטר. ימים אחדים לאחר עריקתו נעצרו אישיים דתיים ידועים בטענה שריגלו לטובת ישראל, וזאת למרות שאישים כאלו מקורבים בדרך כלל לחוגים הקיצוניים בממשל ואפילו ללשכתו של חמנאי.
מפתיע עוד יותר היה סיפורם של מוחמד רוסטני ורזה גולפור, אשר עבדו באתר האינטרנט Ammariyon המזוהה עם משמרות המהפכה. השניים נעצרו בשלהי 2016 באשמת ריגול לטובת ישראל, למרות שהיו מקורבים לבכירים במשמרות. רוסטני שירת בסוריה מטעם המשמרות, ואילו גולפור פרסם ב-2002 ספר שמתח ביקורת על תפקודו של המודיעין האירני בימי הנשיא מוחמד חתאמי – ככל הנראה בשליחותם של המשמרות. בשל רקע זה, ההאשמות נגד השניים העלו תמיהות לגבי רמת הביטחון בשורות המשמרות, אשר לפי הנטען אפשרו לבוגדים לפעול בתוכם.
בהראווש מדגיש, כי הנהגת אירן לא אימצה את הטענה לפיה מצויים קיני ריגול ביחידות הקיצוניות במיוחד שלה. להפך: המנהיגים חוששים שההאשמות בריגול יחלישו את בסיס התמיכה שלהם ויחלישו את אחיזתם בשלטון. ב-26.9.19 קרא חמנאי לרשויות המדינה להעסיק "גורמים מסורים ומהפכניים" בנקודות מפתח, שכן הם אלו שהבטיחו את שלומה של המדינה נגד המפגינים בשנים 2009 ו-2018-2017.
בעת המהומות ב-2009 הורה חמנאי להרחיב את שירות המודיעין של משמרות המהפכה כמשקל נגד למשרד המודיעין, ומינה את איש הדת הבכיר חוסיין טאאב לעמוד בראשו. טאאב הוא ידיד ותיק של חמנאי, עוד מימי טרום המהפכה, בעל ניסיון בריגול נגדי ומי שטיפל ביד קשה במתנגדי המשטר. תחת פיקודו סייעה זרוע המודיעין של המשמרות להבטיח את קיומו של הממסד הקיצוני, כנגד איומים פוליטיים וביטחוניים מבית ומחוץ.
משרד המודיעין, אשר מאז נשיאותו של חתאמי התקרב לגורמים המתונים-יותר של הממסד, נהג בעבר לפברק לצרכים פוליטיים חשיפות של מרגלים, כדי שלא לפגר במאבק הכוחות מול זרוע המודיעין של המשמרות. אבל ההתמקדות שלו כעת בחשיפת מרגלים במשמרות עצמן, היא משהו חדש לגמרי. לכשלונות ביטחוניים חוזרים ונשנים של גוף כה מרכזי, מסביר בהראווש, יש מחיר פוליטי מבחינת השלטון האירני. ויש לשים לב לכך, שהמשמרות לא הכחישו את הטענות של משרד המודיעין.
