השופט: יוסי ברכיה, בית משפט השלום בהרצליה המועד: יום רביעי, 23.10.2019, שעה 09:15 הנושא: קדם-משפט תביעת ביטוח ובה שלושה צדדים מעסיקה את השופט יוסי ברכיה. הוא מקשה על נציג חברת קרנית: "מה אתם אומרים לגבי זה שהם אומרים שמכרו את הרכב? הציגו אישור על זה. אם הם מכרו את הרכב ולא העבירו בעלות? מאיפה אתה יודע את כל זה? יש לך אינדיקציה? כמה זמן עבר עד התאונה? זה ראיות בעצם, ונצטרך לשמוע ראיות".
נציג קרנית מתייחס לבעלות על הרכב, אך ברכיה ערני: "מדוע יש טענה להרמת מסך? אם החברה היא המוכרת, מה הטעם שלכם להרמת מסך? אתה טוען כלפיו [בעלי החברה]; למה? שלחתם שאלונים? זה הרי דבר שאתה צריך להוכיח. מה העלית בחכתך במהלך הבדיקות?" - קרנית לא לגמרי מוכנה לדיון, ונציג החברה טוען שהבדיקות טרם הסתיימו.
ברכיה לא מרוצה, ובצדק: "בשביל זה באנו, כדי לקדם את ההליך. התיק הזה פשוט יחסית, הסיפור האמיתי הוא ביחסים ביניכם [חברות הביטוח]. אני קובע את התיק להוכחות. הרישום [של הבעלות] ברכבים הוא דקלרטיבי, הוא לא יוצר את הבעלות". אני רושם לעצמי: עושה רושם שנציג קרנית לא מוכן לדיון, אבל ברכיה אינו מעיר על כך. ברכיה מנחה את נציג חברת הרכב להגיש בקשה מסודרת למחוק את בעליה וממשיך לברר את הפרטים.
"צריך להביא ראיות מאוד חזקות" כעת פונה ברכיה לבא כוח התובעת: "זה תיק 'קל', מעבר לכך שאדם נהרג, שזה נורא. בשלב הזה יהיה קשה [לתבוע שלא לפי השכר הממוצע]; זו חזקה שניתן לסטות ממנה, אבל צריך להביא ראיות מאוד חזקות". ברכיה מתחיל לחשב את סכומי הפיצוי המגיעים לתובע, בודק את השכר הממוצע ("כמה שזה לא יהיה, נקבע לפי אותו רגע") ומסביר: "שכר ממוצע במשק, מינוס מס, כפול מקדם ההיוון עד גיל 67, כאב וסבל, [ועוד שכר טירחה בסך] 30% מזה. לכן אני אומר שזה תיק קל". ברכיה בודק כמה הוצאות קבורה יש לתת, מוסיף כמה פרטים וקובע: "לפחות בזה צריך להתקדם" - אבל צריך את הסכמתו של צד ג', והוא מפרט באוזניו את החישוב.
"אם כן, אז לפחות בזה נוכל להתקדם ואולי אפילו [לפסוק] מימון ביניים", מקווה ברכיה. "זה תיק מ-2018, זה לא תיק שהתחיל אתמול". אבל נציג קרנית צריך לבדוק, וברכיה תוהה: "מה פתאום? אני לא אוריד לכם מהסכום כי אולי פתאום הכשרה [ביטוח תופיע]. הכיוון הוא שתסלקו את התובעת, כדי שלפחות היא תצא מהתיק" ואז קרנית וצד ג' יתדיינו ביניהם על האחריות. "זה כדי לחסוך לך הוצאות", מסביר ברכיה לצד ג', "כי אם היא תנהל ראיות - זה יאריך את התיק. כמעט כל מה שאמרתי לך כפוי עלי; אלו הלכות שאני לא יכול לסטות מהן".
ברכיה מאפשר לבעלי צד ג' - חברה למכירת רכב - להתייחס לאחריותו ומבקש לברר: "מאיפה קיבלת את הרכב הזה? קנית אותו? אין לך ביטוח חובה לרכב הזה? יש לך ביטוח רק לנהג, ולא לרכב?". יש לו גם הערה לבא כוח התובעת: "על אבל וסעודות האבל לא נותנים [פיצוי], זה המצב החוקי בארץ". ברכיה מכניס לפרוטוקול - בהכתבה מעט מגומגמת - את הצעתו לסיום התיק לעניין הנזק, ומורה לצדדים להודיע בתוך חודש האם מקובלת עליהם ההצעה שתגיש התובעת לעניין הסכומים. הוא מסכם: "אלו תיקים פשוטים ולא צריך לעשות אותם מסובכים יותר. לגבי הנהג - כנראה יהיה צריך לבקש פסק דין, כרגע אין לי הגנה [מטעמו]".
"אי-אפשר לקבוע הוכחות לשנתיים" ברכיה מתקדם מיד לתיק בו מופיע בא-כוח הנתבעת גם בשם התובעת, שביקשה 30 יום להשלמת ההליכים המקדמיים ועוד 30 יום להגשת תחשיבים; ברכיה נענה לבקשה ועובר לתיק בו הוא עצמו כבר הגיש לצדדים הצעה. "זה תיק של תביעה קטנה, צריך לגמור את זה, אי-אפשר לקבוע הוכחות לשנתיים", הוא דוחק בהם.
מדובר באישה שהחליקה באחד מסניפי רשת
רמי לוי ותובעת פיצוי. בא-כוחה מציג בטלפון שלו סרטון שצולם מיד לאחר האירוע, וטוען שזהו הסבון עליו החליקה מרשתו. ברכיה משיב: "זה נראה כמו מים. מי צילם את זה? אם נשפך שתי דקות לפני כן - מה עושים עם זה? יש פסיקה על אחריות של עיריות; לא על כל נזק [מפצים]. הבעלים לא צריכים בכל רגע נתון לבוא ולנגב. יש על זה פסיקה ענפה. אי-אפשר להחזיק פקחים. אם באו אנשים והתריעו שזה רטוב - זה סיפור אחר.
"התיק הזה - שנה ורבע מאז שהוגש. הייתם צריכים להיות היום אחרי שאלונים. מה עשיתם שנה ורבע?". בא-כוח התובעת טוען שמרשתו סובלת מחסרון כיס, אבל ברכיה לא קונה זאת: "שאלונים זה לא חסרון כיס". והוא עובר לתכל'ס: "שקללתי את שאלת האחריות. נתתי משהו; יכולתי גם לתת אפס, כי לא הוכחה שום אחריות. לא יכולתי להגיד את זה, כי אין לי מסד ראייתי".
בא כוח התובעת מעריך שאם יוכיח אחריות ורשלנות - מדובר על פיצוי של 15,000 שקל. ברכיה מסכים: "נכון, אבל גם אתה תסכים שצריך להוריד 75%. הערכת את התיק נכונה. זה הסיפור. הערכתי על סמך ראיות חלקיות ותחשיבים. מה הסרט מראה לי? את הגברת שוכבת ורטיבות שאני לא יודע מה טיבה. זו לא אחריות מוחלטת. לא בטוח שצריכים לבוא כל דקה נתונה ולנקות. אתם רוצים - תגמרו על 5,000. תצאו החוצה ותגמרו את זה. יש אולי גם אשם תורם [של התובעת], כי היא צריכה להיזהר. באחריות מלאה הייתי אולי נותן 30% [אשם תורם]".
"צאו החוצה, תגמרו" ברכיה ממשיך עם בא-כוח התובעת: "התיקים הללו אף פעם לא מונחים בכיס. אני לא יודע מה יהיה בראיות. אם מישהו התריע - זה הופך את הכל". בא-כוח התובעת מבקש להשמיע את פס הקול של הסרטון, כי לטענתו ניתן לשמוע בו אדם האומר שהזהיר את נציג הסניף שהרצפה חלקה. ברכיה מפנה את תשומת ליבם של באי-כוח הנתבעים: "שימו לב שזה תיק אזרחי ולא פלילי, מספיק 51%. זה [הסרטון] אולי יכול להטות ל-51%. צאו החוצה, תגמרו. תהפכו את זה ל-6,000-5,000".
אך כאן העסק הופך למגוחך: בא-כוח חברת הביטוח אומרת, כי איננה יכולה לתת תשובה סופית. אז מדוע שולחים לבית המשפט עורכת דין בלא סמכות להחליט על 2,000-1,000 שקל? גם ברכיה לא מרוצה: "ביקשתי שיתייצבו פה אנשים [בעלי סמכות], שנגמור את התיק. שיבואו עם אישורים. אפשר לסגור בטלפון. אם לא תגמרו - התיק הזה הולך לדיון אחד עם תצהירים".
הצדדים יוצאים וחוזרים אחרי כמה דקות. הם לא הגיעו להסכמות, אבל מבקשים זמן כדי להודיע האם יסמיכו את ברכיה לפסוק לפי סעיף 79א - פשרה בתוך טווחים מוסכמים. ברכיה מורה להם להודיע לו עד 15 בנובמבר.
השורה התחתונה: הצדדים לא ממש משתפים פעולה עם נסיונותיו של ברכיה לקדם את התיקים, לעיתים בצורה מגוחכת, אך הוא עושה כמיטב יכולתו ומשיג התקדמות בצעדים קטנים. יש לציין, כי המדור נכח בדיונים משפטיים מקצועיים עם עורכי דין בלבד, וייתכן שיהיה מקום לנסות ולראות את ברכיה בדיונים טעונים יותר. יעילות: 9 מזג שיפוטי: 9