ד"ר היבא יזבק מהרשימה המשותפת (
בל"ד) התבטאה כי המחבל הרוצח סמיר קונטאר הוא שאהיד. דבריה נתעבים. אין צורך לומר שגם קונטאר כמובן. עתה מבקשים הליכוד וכחול-לבן ו
ישראל ביתנו לפסול אותה מלהיות מועמדת לכנסת הבאה בגלל ההתבטאות המאוסה הזאת. זו פנייה פופוליסטית של ערב בחירות. אך נזקה אינו מסתיים עם סגירת הקלפיות. היא מהדהדת ברחבי העולם, בעיקר באוניברסיטאות במערב בהן טוענים סוכנים פלשתינים כי ישראל חדלה להיות דמוקרטית.
אך כפי שיודע כל אדם יש נגעים בגופו שהרופאים ממליצים לא לטפל בהם ולא לנתחם אלא לחיות עימם. למשל, רסיס של פגז. לא תמיד, אבל לעתים. הנזק של נוכחות הנגע בגוף קטן מאשר הניסיון לעוקרו. זה המקרה. לחיות עם הפגע בתוך הכנסת. מה שצריך לעשות הוא למחוק את חוק החסינות מעל פני האדמה, ואז אם וכאשר יזבק תתדרדר לעבריינות יש להעמידה לדין.
כך יש לראות גם את צווי ההרחקה שהוציא שר הביטחון
נפתלי בנט לפעילים אנרכיסטיים הפוגעים בצה"ל, ובראשם יונתן פולק. גם אני שולל מכל שלילה את פעילותו של פולק. אבל הטיפול הנכון הוא להעמידו לדין בעשותו עבירה כפי שאירע לאחרונה (ואכן הוא במעצר). אך לא להוציא צווים כוללנים כאלה שבכל פינה עלי אדמות יתפרשו כסתימת פיות, והכל רק כדי שהבית היהודי יקבל עוד כמה קולות.
נשק החרם מסוכן בכלל, ובפרט לישראל. כאשר אמנים החרימו את הפעילות התרבותית ביהודה ובשומרון סברתי כי זו עזות מצח; וכמובן גם כאשר שונאי ישראל מחרימים הרצאות ומונעים הופעות של אמנים ישראלים באוניברסיטאות אמריקניות. כל מהלכי ה-BDS הם חרם אנטישמי מזוהם.
זה חל גם על הימין הקיצון. מעולם לא צידדתי בחרם על מאיר כהנא עד כדי מניעת התמודדותו בכנסת אף ששמעתי מפיו דברים נוראים. גם לא בהחרמת ד"ר
מיכאל בן-ארי, שאני נחרד כמעט מכל מילה היוצאת מפיו.
ימין ושמאל ייטיבו לעשות אם ישמרו את נשק החרם למקרים קיצוניים מאין כמותם. דיבור אינו חל עליהם. אנו עם ששילם מחירים נוראים על חרמות נגדנו ובתוכנו. גם אם נטיל חרם על האחר נשלם מחיר.
[
פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]