- ג'סיקה רוזנוורסל היא חברת ועדת התקשורת הפדרלית האמריקנית מאז 2012. בסוף חודש ינואר היא נשאה הרצאה מרכזית בוועידת "מצב הרשת" ועיקרי הדברים הובאו השבוע (8.3.20) בוושינגטון פוסט.
בעידן של אינטרנט תמידי, מה קורה כאשר ממשלה מחליטה לכבות אותו? מבחינתם של רבים ברחבי העולם, זו אינה שאלה תיאורטית. בשנה שעברה נותקה הרשת למשך שבעה חודשים בעמק קשמיר שבהודו, בו מתגוררים 7 מיליון בני אדם. בבנגלה-דש פגע ניתוק הרשת, בהוראת הממשלה, במשך שישה שבועות בסיוע לפליטי הרוהינגה ממינמאר. קונגו ניתקה את הרשת למשך 20 יום לאחר הבחירות בחודש דצמבר, ובכך מנעה את בדיקת הנתונים מאיזורי הכפר. אתיופיה ניתקה את הרשת לשלושה ימים כדי למנוע תרמית בבחינות הבגרות. אירן הפילה את האינטרנט למשך שבוע בעת ההפגנות בינואר השנה.
הניתוקים הללו הם הנורמה החדשה בחלקים רבים של העולם. 21 מדינות ניתקו את הרשת 122 פעמים בשנה שעברה, ניתוקים שעלו לכלכלה העולמית 8 מיליארד דולר. לעיתים קרובות טוענות הממשלות, שניתוקים אלו נחוצים כדי לשמור על ביטחון הציבור. אבל כאשר מבצעים אותם שוב ושוב, הם עלולים לפגוע בהליך הדמוקרטי, לאיים על זכויות האדם ולשבש את חיי הכלכלה המודרניים.
הייתם חושבים שזה לא יכול לקרות בארה"ב. תחשבו שוב. תתחילו מחוק התקשורת משנת 1934, שהוא עדיין המסגרת למדיניות התקשורת בארה"ב. סעיף 706 בחוק מתיר לנשיא לסגור או להשתלט על כל אמצעי תקשורת קווי, לא רק במצב של מלחמה או אף של חשש למלחמה – אלא גם אם הנשיא סבור ששורר מצב של "סכנה לציבור" או "אסון או מצב חרום לאומי אחר". הנשיא אינו מחויב לדווח מראש לקונגרס על מהלך כזה.
לשון החוק רחבה מאוד ואין למעשה בקרה על הכוח שהוא מעניק. אין זה מפתיע, לנוכח העובדה שחלק מן השינויים האחרונים בו נעשו ב-1942, זמן קצר לאחר ההתקפה על פרל הרבור. שמא תאמרו: החוק מדבר על "תקשורת קווית" וכוונתו הייתה לטלפון ולמברקים. אלא שקיימת הסכמה רחבה לפיה החוק חל גם על האינטרנט, ובשנת 2010 קבעה ועדה של הסנאט, כי סעיף 706 מאפשר לנשיא לסגור את הרשת. וזה אומר, שכל נשיא יכול לעשות זאת, אם שר המשפטים יספק לו חוות דעת שהמהלך חוקי.
הדבר מעורר דאגה. אם אתם חושבים שיש בארה"ב נורמות מקובלות שימנעו מנשיא כלשהו להשתמש בסעיף 706, הרי שאירועי התקופה האחרונה מלמדים שההתנהגות בעבר אינה ערובה להתנהגות בעתיד. הנורמות בוושינגטון מופרות כל העת.
הגיע הזמן לבחינה מחדש כוללת של סעיף 706. יש צורך בדו-שיח על משמעותו בעידן הדיגיטלי. על הקונגרס לשאול כיצד סמכויות אלו מתיישבות עם החוקה ומה צריך להיות תפקידן של הרשות המחוקקת והרשות השופטת ביישומן. ואם אנחנו כבר שם, מן הראוי שארה"ב תקבע מדיניות רשמית של סגירת האינטרנט בידי ממשלות, ותחלוק אותה עם מדינות אחרות כדי להבטיח שהאינטרנט יישאר פתוח וזמין. בלא דיון שכזה, החוק הנוכחי עלול להיות מנוצל כדי לתמוך בהתנהגות שאבד עליה הכלח, ונהיה עדים לעוד סגירות של האינטרנט – כולל בביתנו.
