|
עשוי להוציא כוחות [צילום: אנדרו הרניק, AP]
|
|
|
|
המשטרים ישרדו את המשבר. עם זאת, בהחלט ייתכן שבתום המשבר יתחדשו גילויי המחאה העממיים, שאפיינו את האזור בשנת 2019 ופסקו עם תחילתו. כל גורמי הכוח באזור יבקשו להימנע מהסלמה, אך זו בהחלט יכולה להתרחש בשנה הקרובה (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) סביב תקיפות ישראליות לסיכול איומים קיימים ומתהווים, או פעילות של גורמים סוררים. גם אירן תחזור בתרחיש זה למגמות הקודמות והמתריסות | |
|
|
|
עצירה זמנית וחזרה למגמות הקודמות
על-פי תרחיש זה, האופטימי, רוב המדינות יצליחו לה שיג שליטה בהתפשטות הנגיף בקיץ 2020 וחלק מהכלכלות הגדולות יחזרו לרמת פעילות דומה לזו שנרשמה לפני המשבר: סין ברבעון השלישי של השנה, ארצות הברית ברבעון הרביעי ואירופה ברבעון הראשון של שנת 2021. ענפים כגון תעופה, תיירות ומסעדות ייפגעו קשה בעוד אחרים יצמחו, בדגש על שימוש במשלוחים ועבודה ברשת. לקראת סוף 2020 החיים יחזרו בהדרגה למסלולם וכך גם דפוסי החיים המוכרים מלפני המשבר, אף שאלו ילוו בשורה של צעדי זהירות הכרחיים. הטיסות יתחדשו, העובדים יחזרו למקומות העבודה ובהדרגה ייפתחו גם מרכזי הבילוי והפנאי. גם מערכות החינוך יחזרו לפעולה סדירה בתחילת שנת הלימודים הבאה.
בתרחיש זה, המבנה הרופף ומרובה הקטבים של הסדר העולמי לא ישתנה ויימשכו מגמות שאפיינו את המערכת הבינלאומית ערב המשבר ובמהלכו. התחרות בין המעצמות תימשך (ואולי אף תתעצם), וכך גם הקשיים העומדים בפניהן בהתמודדות עם אתגרים גלובליים ואזוריים.
ארצות הברית תהיה מרוכזת בשארית השנה במערכת הבחירות לנשיאות, שתתקיים בנובמבר, ולתוצאותיהן תהיה משמעות רבה להמשך. במהלך מערכת הבחירות יוסיף הנשיא דונלד טראמפ להאשים את סין באחריות למשבר, ואפשר שאף יקבל החלטה להחזיר את הכוחות האמריקניים מעירק, מסוריה ומאפגניסטן (עקב הידבקויות בנגיף הקורונה, איומים צבאיים על הכוחות, וכדי לשפר את סיכויו לנצח בבחירות). סביר להניח, שבמרכז מערכת הבחירות של הרפובליקאים והדמוקרטים כאחד תעמוד גם תוכנית סיוע עצומת ממדים לשיקום הכלכלה האמריקנית.
סין, מצידה, תספק מידע וסיוע בעניין הקורונה למדינות באירופה, באפריקה ובמזרח התיכון, וכן תנסה להגביר את השפעתה באזורים אלה באמצעות השקעות אסטרטגיות. רוסיה תנצל הזדמנויות במזרח התיכון (כולל בסוריה) ובזירות נוספות. מדינות אירופה ינסו להתגבר על תוצאותיו החמורות של המשבר בשטחן, במקביל לביקורת חריפה על התנהלותו של האיחוד האירופי במהלך המשבר.
במזרח התיכון יעצים משבר הקורונה את בעיות היסוד (פערי משילות ותפקוד, אבטלה, שחיתות, אי-שוויון ותלות בנפט ובסיוע חיצוני), אך בתרחיש הזה – המשטרים ישרדו את המשבר. עם זאת, בהחלט ייתכן שבתום המשבר יתחדשו גילויי המחאה העממיים, שאפיינו את האזור בשנת 2019 ופסקו עם תחילתו. כל גורמי הכוח באזור יבקשו להימנע מהסלמה, אך זו בהחלט יכולה להתרחש בשנה הקרובה (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) סביב תקיפות ישראליות לסיכול איומים קיימים ומתהווים, או פעילות של גורמים סוררים. גם אירן תחזור בתרחיש זה למגמות הקודמות, המתריסות, שאפיינו אותה הן בהקשר האזורי והן בעניין הגרעין.
|
|
המודל הסיני ייראה מושך [צילום: אנדי וונג, AP]
|
|
|
|
מנגנוני הניטור והפיקוח (מבוססי ביג-דאטה ובינה מלאכותית) שיושמו בתחילת המשבר, ימשיכו לפעול. חלק מהמדינות יאמצו גם את הרעיון של "איי אינטרנט" לאומיים, מבודלים מהרשת העולמית, בתצורת הרשת הסינית. סין מצידה תשתמש במנגנוני הסיוע וההשקעות במדינות השונות כדי להשיג מידע עסקי, בטחוני ואישי | |
|
|
|
סדר עולמי אי-ליברלי בהובלת סין ושינוי באורחות החיים
ככל שיחלוף הזמן והמשבר יימשך, תעלה סבירותו של התרחיש השני, שבו יימשכו ברחבי העולם צעדי מניעה, בהיקפים שונים, לפחות עד סוף 2020, וכנראה גם מאוחר יותר. זאת, עקב התפרצות גלי מגיפה נוספים או עקב חוסר הצלחה של רוב המדינות להסיר את המגבלות שהוטלו על חיי היום-יום בלי שיעלו שוב עקומת החולים הקשים ועקומת התמותה. בנסיבות אלו, דפוסי החיים של רוב אזרחי העולם ישתנו באופן שיחזק את המגמות שנרשמו בחודשים האחרונים – ריחוק חברתי, מעבר לעבודה און-ליין, הסתמכות על משלוחים והימנעות משימוש בתחבורה ציבורית ומביקורים במתקנים הומי אדם.
דפוסי הפעולה של סין מול התפרצות הנגיף מתאימים יותר להתמודדות עם מצב החירום המתמשך, המאפיין תרחיש זה. לפיכך, אפשר שייווצר פער משמעותי בין התאוששותה המוקדמת של סין (אולי אפילו ברבעון האחרון של השנה) לבין המשך הליקויים בתהליך ההתמודדות עם הקורונה בארצות הברית והתאוששותה המאוחרת יותר, כנראה רק ברבעון השני של 2021. במצב עניינים זה יכול להתעורר קושי לקיים את הבחירות לנשיאות בנובמבר 2020, והלגיטימיות של תוצאתן עלולה להתערער ולהקשות על קבלת החלטות חיוניות (למשל, עקב דיונים מתמשכים בערעורים על התוצאות בבית המשפט העליון).
סין כבר מנהלת מבצע השפעה רחב היקף, כדי להציג את עצמה כמובילה עולמית של המאבק בנגיף הקורונה. בתרחיש זה, היא תוכל לנצל את החולשה האמריקנית לשם השגת עמדת הנהגה שתוביל, בטווח זמן רחוק יותר, לכיוון של סדר אי-ליברלי המבוסס על מדינות לאום ריבוניות חזקות ונפרדות, שלכל אחת זהות ייחודית. בסדר האי-ליברלי, כל מדינה תכבד את הזהות ואת הריבונות של שכנותיה, ולכן כולן יוכלו לחיות בשלום ואף לסחור זו עם זו. אולם סדר זה כופר ברעיון של זכויות פרט ואזרח אוניברסליות, החוצות גבולות ותרבויות, ומעדיף את מדינות הלאום על המוסדות הבינלאומיים. צפוי שסדר עולמי מסוג זה ייתמך גם על-ידי נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.
המודל הסיני של אוטוקרטיה קפיטליסטית (משטר סמכותני וכלכלה ריכוזית, לצד כלכלת שוק ושימוש במנגנוני ניטור ופיקוח חודרניים ומשוכללים) יוכל להוות מקור השראה, שהאטרקטיביות שלו תלך ותגבר גם במדינות דמוקרטיות – ככל שיימשך מצב החירום. מנגנוני הניטור והפיקוח (מבוססי ביג-דאטה ובינה מלאכותית) שיושמו בתחילת המשבר, ימשיכו לפעול. חלק מהמדינות יאמצו גם את הרעיון של "איי אינטרנט" לאומיים, מבודלים מהרשת העולמית, בתצורת הרשת הסינית. סין מצידה תשתמש במנגנוני הסיוע וההשקעות במדינות השונות כדי להשיג מידע עסקי, ביטחוני ואישי.
במזרח התיכון, אפשר שתרחיש כזה יוביל להבדלים ניכרים באופן ההתמודדות של המדינות עם התפשטות הנגיף. אירן, מצרים, ירדן, עירק ומדינות המפרץ יפעילו את מנגנוני הביטחון החזקים שלהן ויצליחו (בסיוע סיני משמעותי) להתמודד טוב יותר עם המגפה. כך יהיה, כנראה, גם ברצועת עזה ובשטחי הרשות הפלשתינית בגדה המערבית. עם זאת, באזורי המלחמה בתימן, בלוב וגם בסוריה, אפשרית היווצרות משבר הומניטרי רחב היקף. בתרחיש הזה, יהיה לקהילה הבינלאומית קל יותר להתעלם מצעדי התרסה אירניים בתחום הגרעין. זאת, בעיקר עקב הדומיננטיות שתהיה לסין ולרוסיה, וכן עקב אימוץ ההשקפה העקרונית שבבסיס הסדר האי-ליברלי לגבי ריבונותן של מדינות והימנעות מהתערבות בתחומן.
|
ערעור המבנה של הסדר הקיים, כאוס ועימותים אלימים
בתרחיש השלי שי, לא תושג שליטה בהתפרצות הנגיף עד לפיתוח חיסון בעוד כשנה וחצי ואפילו שנתיים. במקרה זה, כל הכלכלות הגדולות ברחבי העולם יהיו רחוקות מהרמה שנרשמה ערב המשבר וספק אם יגיעו אליה לפני אמצע העשור. בנסיבות אלו, כל השחקנים הגלובליים ייצאו מהמשבר מוכים וחבולים, והאי-סדר העולמי יתפתח לכדי כאוס. ארצות הברית תאבד את מעמדה העולמי ובתוכה יישמעו קולות שיערערו על יעילותה של המסגרת הפדרלית והצורך בה. עם זאת, גם סין ורוסיה עצמן לא יצליחו להתאושש מהמשבר (בעיקר מכיוון שיסתבר שהיקפי המגפה בשתיהן היו גדולים מאלו שפורסמו).
בתרחיש כזה ייתכנו משבר מזון עולמי, גלי אלימות על-רקע לאומני ועימותים אלימים - אפילו במרכזה של אירופה. המנגנונים לשיתוף פעולה בינלאומי (האו"ם, האיחוד האירופי וארגון הבריאות העולמי) ישותקו, ינוטרלו או יפורקו.
תרחיש כזה יכול להוביל במזרח התיכון לגל טלטלה אזורית חדש, שבמרכזו משבר הומניטרי נרחב, בעיקר בערים הצפופות ובמחנות הפליטים, וכן קריסה של המערכות השלטוניות. בנסיבות אלו, אפשר שהמלחמה בסוריה תתחדש באופנים שונים, חיזבאללה ישתלט על לבנון עקב קריסת מנגנוני המדינה, באירן יתחוללו עימותים אלימים מתמשכים בין המשטר לציבור (כמו בשנת 2009), ברצועת עזה יתפתח כאוס מוחלט (כדוגמת סומליה) והרשות הפלשתינית תתפרק לישויות אזוריות אוטונומיות. דאעש, או ארגון ג'יהאדיסטי דומה, עלול לצמוח על-רקע הטלטלה ולהשתלט – באמצעות צעיריו המחוסנים שייצאו ממחנות המעצר – על שטחים נרחבים בעירק, בסוריה, במצרים (חצי-האי סיני), בלוב, בתימן ובערב הסעודית.
|
|
ביידן. מנצח ומוביל שינוי [צילום: צ'רלי רידל, AP]
|
|
|
|
בתרחיש כזה יינתן סיוע גם למדינות במזרח התיכון, יתקיים מו"מ על הסכם גרעין משופר עם איראן ואפשר שהוא יוביל גם לכינוס ועידה בינלאומית ולתהליך הסדרים, בדומה לזה שהובל בהנהגת ארצות הברית בשנות ה-90. אפשר שתתחדש גם הדרישה ממשטרים במזרח התיכון ובאזורי עולם נוספים לנקוט צעדים בכיוון דמוקרטיזציה | |
|
|
|
מאמץ בינלאומי בהובלת ארצות הברית לשימור הסדר הליברלי
גם בתרחיש הרביעי יימשכו ברחבי העולם צעדי מניעה נגד התפשטות נגיף הקורונה, בהיקפים שונים, לפחות עד סוף 2020. עם זאת, בתרחיש זה מתחילים להתפרסם ביוני וביולי 2020 דיווחים, שלפיהם סין מסתירה למעשה היקפי נדבקים ומתים עצומים (למשל, 2 מיליון נדבקים ויותר מ-100,000 מתים). פרסומים כגון אלו יובילו למשבר בהנהגה הסינית ולהתפטרות הנשיא שי ג'ינפינג ומקורביו. זאת, במקביל להחלטה של מדינות רבות להשתחרר משרשרת אספקה שתלויה בסין כמרכז ייצור עולמי.
מרכז הכובד של התרחיש הוא בארצות הברית. בתרחיש זה נערכות בחירות נובמבר 2020 לנשיאות, והמועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן גורף ניצחון ברור וחד-משמעי. חודש לאחר מכן יאשר ה-FDA חיסון שפותח במכון מחקר אמריקני. או אז ארצות הברית מתעשתת ומובילה, החל מינואר 2021, מאמץ משותף של המדינות הדמוקרטיות המערביות הליברליות לסייע למדינות בעולם להתמודד עם התפרצות הנגיף, להתגבר על השפל הכלכלי, לשמר את הסדר הליברלי ולפתור סכסוכים אזוריים בוערים.
תרחיש זה מבליט אפוא את חשיבותה העצומה של עמדת ההנהגה של ארצות הברית בסדר העולמי, שעליה ויתרה למעשה בעידן טראמפ. בחירות 2020 הן, לפיכך, גם הזדמנות לצמיחתה של הנהגה אמריקנית חדשה לרעיון הדמוקרטי-ליברלי. זו יכולה לפעול לצד מנהיגות ומנהיגים נוספים שבלטו על-רקע המשבר הנוכחי במדינות המערב.
בתרחיש כזה יינתן סיוע גם למדינות במזרח התיכון, יתקיים מו"מ על הסכם גרעין משופר עם אירן ואפשר שהוא יוביל גם לכינוס ועידה בינלאומית ולתהליך הסדרים, בדומה לזה שהובל בהנהגת ארצות הברית בשנות ה-90. אפשר שתתחדש גם הדרישה ממשטרים במזרח התיכון ובאזורי עולם נוספים לנקוט צעדים בכיוון דמוקרטיזציה.
|
|
פחות כסף לביטחון [צילום: יוסי זמיר, פלאש 90]
|
|
|
|
חיבור התרחישים לכדי סיפור מרכזי אחד, המושפע גם מהשיח העירני בנושא בשבועות האחרונים, מייצר תרחיש הגיוני, לפיו סביר שכל השחקנים הבינלאומיים יעסקו בטווח הזמן הקרוב בעיקר בענייניהם הפנימיים. עם זאת, התחרות בין המעצמות תימשך ובמרכזה יעמוד הקרב (שכבר נמצא בעיצומו) על נרטיב ההתמודדות היעילה ביותר עם משבר הקורונה | |
|
|
|
שני המשתנים העיקריים שבבסיס התרחישים הם מידת השליטה בהתפרצות נגיף הקורונה ועוצמת הפגיעה המתמשכת בכלכלה כתוצאה מההתמודדות עם המגפה. ארבעת התרחישים הם, כמובן, דמיוניים והם משקפים "סיפורים אסטרטגיים" אפשריים, המבוססים על משתנים אלו והתפתחויות נוספות שלחלקן יש גם בסיס במציאות הנוכחית. ניסוח התרחישים מנסה מחד להתגבר על "כשל הדמיון" המקשה על ראיית התפתחויות אפשריות, ומאידך להיזהר מלהפריז בהשפעותיו של האירוע הנוכחי הנמצא עדיין בהתהוותו.
חיבור התרחישים לכדי סיפור מרכזי אחד, המושפע גם מהשיח הערני בנושא בשבועות האחרונים, מייצר תרחיש הגיוני, לפיו סביר שכל השחקנים הבינלאומיים יעסקו בטווח הזמן הקרוב בעיקר בענייניהם הפנימיים. עם זאת, התחרות בין המעצמות תימשך ובמרכזה יעמוד הקרב (שכבר נמצא בעיצומו) על נרטיב ההתמודדות היעילה ביותר עם משבר הקורונה.
המגמה של העברת ההשפעה למזרח תימשך ואולי תואץ. מדינות הלאום יתחזקו, עקב היעילות שרובן מפגינות מול המגיפה. העולם לא ישתנה לחלוטין, אבל יהיה פחות חופשי – צעדי החירום ופעולת מנגנוני הפיקוח החודרניים יימשכו; פחות משגשג – יהיו בו יותר מובטלים ויותר עניים; ופחות גלובלי – נטוס פחות, נעבוד יותר מהבית, נצטופף פחות בערים ומדינות יקפידו על מלאים אסטרטגיים ועל עצמאות של תעשיות חיוניות.
ארבעת התרחישים מציגים וריאציות נוספות ושונות של מצב עניינים זה. בכל אחד מהם ראוי ל שאול את השאלות שעניינן ההשלכות על הביטחון הלאומי של ישראל. בתרחיש הראשון ("המשך"), נכון לבחון בכל זאת במה יהיו המגמות באפריל 2021 שונות מאלו שאובחנו ערב המשבר, שכן הנסיבות שנוצרו במהלך ועקב המגפה מייצרות להן הקשר שונה, היכול להוביל להגברת או להפחתת עוצמתן.
בתרחיש השני ("מהפך"), ראוי לבחון ברצינות ראויה את ההשלכות האפשריות של סדר עולמי אי-ליברלי בהנהגת סין על המזרח התיכון ועל ישראל. בתרחיש השלישי ("פירוק") נכון לבחון את מאפייניו האפשריים של גל טלטלה נוסף במזרח התיכון, ובעיקר את התוצאות של קריסת המערכות השלטוניות ואת ההשלכות של שיקום המחנה הג'יהאדיסטי. בתרחיש הרביעי ("שיקום") נכון לבחון את ההשלכות של עידן הסדרים חדש במזרח התיכון.
להתרחשויות בסביבה האסטרטגית יכולות להיות גם השלכות על הסביבה האופרטיבית - מאפייני העימותים הצבאיים ואופן התפתחותם של הכוחות הצבאיים, המדינתיים והלא-מדינתיים. עניין זה ראוי לדיון נפרד, אך יוזכר שתקופות שבהן המדינות והארגונים בעלי המחויבות הפוליטית עוסקים בענייני הפנים שלהם, מאופיינות בצמיחתם של ארגונים לא-מדינתיים חסרי מחויבות כזאת. אפשר שההתייחסות הדרמטית כל כך בכל המדינות להתפרצות הנגיף, תוביל גורמים שונים לתת עדיפות גדולה יותר לפיתוח ולהצטיידות בנשק ביולוגי. ולבסוף, לפחות בישראל ובמדינות המערב – סביר שתהיה הסטת תקציבים לאומיים לשיקום הכלכלה ומערכת הבריאות, על חשבון תקציבי ביטחון ותקציבים לתחומים אזרחיים אחרים.
|
|