כאשר היסטוריונים יכתבו על הקורונה, מה שעבר עלינו עד כה יהיה רק שליש מהסיפור; רוב הסיפור הוא מה שיקרה בהמשך, כותב
ביל גייטס באקונומיסט. האנושות תנצח את הנגיף, אבל רק כאשר רוב האוכלוסייה תהיה מחוסנת; עד אז החיים לא יחזרו לשגרה. גם אם המגבלות יוסרו, שדות התעופה לא יהיו עמוסים, אירועי ספורט ייערכו ללא קהל והכלכלה העולמית תהיה במיתון בשל שהביקוש יצנחו.
בעוד המגיפה שוככת במדינות המפותחות, היא תגבר במדינות המתפתחות. שם היא תהיה חמורה יותר, כי את רוב העבודות בהן לא ניתן לבצע מרחוק, ומרחק חברתי לא יהיה אפשרי. הנגיף יתפשט במהירות ומערכות הבריאות שלהן לא יוכלו להתמודד איתו. מיליונים עלולים למות.
החוקרים הרפואיים יהיו בין האנשים החשובים ביותר בעולם בשנה הקרובה. למרבה המזל, עוד לפני הקורונה הם ביצעו צעדי ענק בתחום החיסון. החיסון המסורתי מלמד את הגוף לזהות את התוקף, בדרך כלל על-ידי החדרת נגיף מומת או מוחלש.
אבל כיום יש סוג חדש של חיסון, שאינו מצריך לבזבז זמן על גידול כמויות גדולות של תרביות. חיסוני MRNA משתמשים בקוד הגנטי של הנגיף כדי לתת לתאי הגוף הוראות כיצד להילחם בו. קרוב לוודאי שאפשר לייצר אותם מהר יותר מאשר את החיסון הרגיל. גייטס מקווה, כי במחצית השנייה של 2021 ייוצר החיסון נגד קורונה ברחבי העולם. אם זה יתרחש, יהיה זה הישג היסטורי: פרק הזמן הקצר ביותר בין זיהוי מחלה חדשה לבין מציאת חיסון.
הקורונה תוביל לשתי פריצות דרך רפואיות נוספות, סבור גייטס. אחת תהיה בתחום האבחון: במגיפה הבאה כנראה ניתן יהיה לבצע אבחון ביתי, בדומה לבדיקת הריון. בדיקות אלו עשויות להיות מוכנות בתוך כמה חודשים. השנייה תהיה בתרופות אנטי-ויראליות. עד כה ההצלחות היו בעיקר בתרופות נגד חיידקים (אנטי-בקטריאליות), אך זה ישתנה. חוקרים יפתחו מגוון רחב של תרופות אנטי-ויראליות אותן יוכלו להתאים לנגיפים חדשים.
שלוש הטכנולוגיות הללו יכינו את האנושות למגיפה הבאה, וגם יסייעו להיאבק במגיפות קיימות – ואפילו להתקדם במציאת תרופה לסרטן. מדענים סברו זמן רב, שחיסוני MRNA יובילו בסופו של דבר לחיסון נגד סרטן, אך עד הקורונה לא נעשה מחקר רב בשאלה כיצד לייצר אותם בכמויות גדולות ובמחיר סביר.
התקדמות נוספת לא תהיה מדעית בלבד. ניתן יהיה להבטיח שכולם ייצאו נשכרים מן המדע. השנים שאחרי 2021 יהיו דומות לשנים שאחרי 1945: אז הוקמו מוסדות למניעת מלחמות, כעת יוקמו מוסדות למניעת מגיפות. תהיה זו תערובת של מוסדות לאומיים, איזוריים ובינלאומיים. הם ישתתפו במשחקי מלחמה רפואיים, בדומה למשחקי המלחמה הצבאיים. באמצעותם תהיה האנושות מוכנה למגיפה הבאה ויוכלו להגן עליה גם מפני טרור ביולוגי.
גייטס מביע את התקווה שהמדינה העשירות ישתפו את המדינות העניות בהכנות אלו, במיוחד באמצעות הקצאת יותר סיוע לבניית מערכות הבריאות של האחרונות. אפילו האדם האנוכי ביותר והממשלה המסתגרת ביותר, צריכים כיום להסכים לכך. הקורונה מלמדת אותנו שהנגיפים אינם מצייתים לגבולות ושכולנו קשורים מבחינה ביולוגית ברשת של גופים זערוריים. אם תופיע מגיפה במדינה ענייה, האינטרס של כל העולם יהיה לבלום אותה שם.
שום דבר מן המסלול האופטימי הזה איננו מובטח מראש, מדגיש גייטס. ההיסטוריה אינה צועדת בנתיב קבוע. בני אדם מכוונים אותה והם עלולים לבחור בפנייה שגויה. השנים שאחרי 2021 עשויות להיות דומות לאלו שאחרי 1945, אך נכון להיום – האנלוגיה הטובה ביותר היא לדבריו של
וינסטון צ'רצ'יל ב-10 בנובמבר 1942, אחרי הניצחון הבריטי הראשון: "זה איננו הסוף. זו איננה אפילו תחילת הסוף. אבל זהו אולי הסוף של ההתחלה".